דו-שיח עם עורך עיתון / מיקי להב

דו-שיח עם עורך עיתון
מאת מיקי להב, מזרע
איור מאת יעקוב גוטרמן, העוגן
איור מאת יעקב גוטרמן

אתמול בערב פתחתי עיתון

תקציר אירועים קצת ישן,

שלג ירד בפסגת החרמון

וגשם בנווה שאנן.

 

שלושה אנסים פועלים בָּצפון

ובדרום לבנון חיזבאללה

ובּוּש מאיים ממרומי וושינגטון,

לאיראן הוא שולח קללה.

 

איבט, שעבר מימין לָמרכז,

עכשיו יהיה שׂר, זו עוּבדה

ופרץ, ששוב להצהיר הוא נחפז,

מתפתל במרכז ה"עבודה".

 

תמיד אחפש בין דפי העיתון,

ידיעה שתביא לי קצת נחת,

אך רק ידיעות שמשרות דיכאון

ונשבעתי, שיותר לא פותחת!

 

כתבתי מכתב לעורך העיתון,

ביקשתי ממנו טובה,

סיפרתי, שאי-שם, בין גליל לשרון

יש מקום ששווה כָּתבָה.

 

אמרתי לו עוד, לעורך העיתון,

(שענה לי בטון קצת לחוץ),

ששווה שיביא עימו גם היסטוריון

שיחקור את תולדות הקיבוץ.

 

"קיבוץ?" הוא תמה... (זה עורך של עיתון?)...

"מה כבר יש ששווה כָּתבָה?

לא שחיתות, לא רעב, לא שׂררה או שלטון,

לא מינוס בבנק, או חובה.

 

אין מלחמת מוסר, בין חלש לאכזר

אין ניצול, אבטלה, ריקבון,

משטרה לא נכנסת, שום איש לא נחקר,

מה תרצי שאכתוב בעיתון?"

 

ואני, שפותחת כל ערב עיתון

ויודעת את כל האמת,

חייכתי חיוך של עצבות ועלבון

ועניתי: "הקשב לי כעת"...

 

"כעורך של עיתון, שמבין ומכיר

כל סיפור, פרשה, עלילה,

וודאי שתזכור את 'דירה להשכיר'

של אותה משוררת דגולה.

 

גם שם, בסיפור, כל צרות העולם,

מתרכזות בדירה קטנטנה,

חתולה כושית וחזיר מבוסם

לעולם לא יישבו עם יונה.

 

כך גם כאן, על פניו, המראה הוא שלווה,

אך בפנים החיים רוחשים

ובעשר דקות כאן, תימצא כָּתבָה,

שתביא לך רייטינג מרשים.

 

כי כאן מתקיימים החיים בתרכיז,

שניסחט מפירות ישראל

ואתה, לך מהר, עפרונך להשחיז,

להשמיץ.. וגם קצת להלל".

 


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: