סבא זכריה / לאה צרפתי

סבא זכריה

לאה צרפתי – יד מרדכי

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

התנור "פרץ"... צריך להחליף את חלקיו הפגומים. יש סדק בקיר, הברז דולף, את גדר-העץ יש לצבוע מחדש, בגן-חורש צריך להתקין דלתות חדשות וארונות-קיר, לפעוטון-שחף יש להכניס מיטות גדולות ומזרונים חדשים, כי הילדים גדלו בינתיים ואת מיטות-הסורגים ששימשו אותם עד עתה – יש לאחסן. אל כיתות חברת-הילדים יש להוביל את שקי-הכביסה הנקייה של יום-שישי וכמובן, לא לשכוח להכין למטפלות את אביזרי "האספקה-הקטנה" מן הכלבו.

איור מאת יעקב גוטרמן

עוד- מעט יפנו ילדי קבוצת אפיק את ביתם, ואז צריך לשפץ את כל החדרים, את כיתת- הלימוד ואת המקלחות, לצבוע מחדש את הקירות הדהויים ולתלות עליהם לוחות יוטה מרובעים.

כל זאת עבור ילדי קבוצת-אלון שבקרוב יאכלסו את הבית...

חג-סוכות ממשמש ובא ויש לבנות את שלד הסוכה המרכזית שליד כיתת-תומר לשעבר, כדי שהילדים יספיקו לקשטה לפני החג.

 

ומה עוד?...

יש עוד... כי זהו רק אפס קצה של רשימה ארוכה ואין-סופית בעבודותיו של זכריהו החצרן שלנו.

כי זאת עליכם לדעת, האיש הממושקף והחייכן, בעל המבטא היידישאי הנוהג לתבל את דבריו במעשיות עסיסיות, אותו אנו פוגשים בשבילי הקיבוץ, בשעות הבוקר המוקדמות, וגם בשעות בין-הערביים המאוחרות רכוב על אופניו העמוסים לעייפה: רהיט מקולקל, סולם-עץ ישן, דליי צבע ומברשות... האיש הזה, אינו אלא זכריהו, או ליתר דיוק , "סבא-זכריה" (סגול מתחת ליו"ד), חצרן בתי-הילדים שלנו מזה שלושים שנה, וכל האנשים שהם עכשיו הורים ועוד-מעט יהיו סבים בעצמם קוראים לו בלשון חיבה "סבא-זכריה" ופונים אליו בבקשות מבקשות שונות.

 

ואולם, חבריו הטובים ביותר של זכריהו היו והינם, עד עצם היום הזה  הילדים. הללו יודעים, ובעיקר מרגישים, כי דלתו של זכריה פתוחה לפניהם תמיד.

בכל שעה משעות היום יוכלו לבוא אל "המחסן" לשפוך את מרי-לבם  לפניו. אצל זכריה ימצאו תמיד אוזן קשבת, ולב מבין, וחיוך השמור רק להם, ומילות עידוד הקולעות "בול" למטרה.

 

ילד עצוב ובודד, כי יזדמן לפתחו של זכריהו, יוזמן במאור-פנים אל המחסן פנימה, אל "קודש הקודשים" ושם – יקדמו את פניו ריחות עזים של צבעי-שמן מהולים בטרפנטין, ריחות של "לפני-פסח".

שם, ב"מחסן" יוצע לו לצבוע עגלת-עץ ישנה, לנסר קרשים, ליישר קומתם של מסמרים כפופים... וכיוצא באלה מיני מלאכות מזדמנות.

כי הכול יודעים: אצל זכריהו יש תמיד מה לעשות... וצריך להספיק לעשות את הכול! כי עוד-מעט יגיעו ימי החורף ואז יש ל... וכאן שוב באה רשימה ארוכה ומפורטת של עבודות שיש לבצען, רשימה שאינה מסתיימת לעולם.

 

כי הכול ניתן לתיקון, מחוט ועד שרך-נעל בידי- הזהב וברצון-הזהב של זכריהו – חצרננו, וחלילה לך להשליך סתם כך רהיט שבור, או חפץ מקולקל כלשהו – "הבזבוז והבטלה הם אבות כל חטאת!" - יאמר לך זכריהו, והפעם ללא שמץ של חיוך.

ולכן, כל עבודות התיקון, קטנות כגדולות, חשיבותן שווה, וכל מי  שבא ועוזר במלאכה – יבורך!

 

אז ימחה הזאטוט את הדמעות הנקוות בזוויות- עיניו, יפשיל שרווליו הקטנים ויפנה למלאכה. תחילה – בהיסוס מה, ועד- מהרה יפוג צערו וייעלם כלא היה.

 

כי כזה הוא "סבא-זכריה" – לעולם לא יאכזב את ידידיו הקטנים, פינה חמה שמורה להם בלבו, וכל ילד בקיבוץ יודע אל – נכון: גם אם יש לו סב, וגם אם אין – אחת היא: "סבא-זכריה" הוא סבם של כל ילדי הקיבוץ וכל ילדי הקיבוץ הם נכדיו.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: