בית שהוא בית מלאכה / משה שק, ז'וק

בית שהוא בית מלאכה
מאת, משה שק, ז'וק - בית ניר
הוקלט ועובד ע"י אמנון ורנר, 2003
איור מאת יעקב גוטרמן
איור מאת יעקב גוטרמן

הסיפור מתחיל כך.  יש לי בית-מלאכה שם אני עובד. אבל אני לא רציתי להתנתק משולה כי אני עובד הרבה שעות.  אמרתי לה - תשמעי, אני עובד נקי, אני אעבוד בחדר ונוכל לדבר לשתות כוס תה... ככה יעני אהיה בבית.. והבית-מלאכה שם... כשאני אגמור פסל אעמיד אותו לייבוש זה מלכלך.

והתחלתי לעבוד בבית.

ועדת השיכון ראתה שאני הפסקתי לעבוד בבית המלאכה ושאני עובד בחדר, אמרו אנחנו צריכים את החדר הזה להשכיר אותו.  אמרתי - אבל זה מקום של עבודה, זה מקום של הפסלים שלי, איפה אני אשים אותם? אמרו - תשמע, זה מקום לעבוד בו, אם אתה לא עובד.. אז יש בעיות כלכליות ותוך כך וכך זמן אתה מפנה את החדר.

אמרתי - על סמך מה כל האינפורמציה הזאת? והלכתי לאגודת האומנים של הקיבוץ הארצי.

אמרתי להם - אני כבר 25 שנה עובד בחדר הזה וכעת אומרים תפנה אותו. אמרו - רגע אחד רגע אחד, יש לנו פה חברים יש להם שכל הם יודעים איך להתמודד עם המערכת, אתה צריך תרוץ טוב!! כי בקורס מזכירים יש להם מין נושא כזה, "תירוצים". זאת אומרת, לא את כל הבעיות אפשר לפתור.  בא בן-אדם, אתה לא יכול להגיד לו - אתה לא צודק, צריך לומר -אתה צודק אבל יש בעיות. לזה צריך היגיון, זאת אומרת יש לדעת איך לייצר תירוץ לא חלילה נגד הבן-אדם, אלה לשלום בית. זאת אומרת לא ממש אמת לבדה, צריך שקר לבן, וזה בקורס מזכירים הקטע של התירוצים זה חשוב מאוד. המזכיר חוזר לקיבוץ מוכן לעבודה, יעני יש לו הכשרה של תירוצים. וכעת בוא לחפש איך לצאת. חשבו וחשבו ואמרו - רגע אחד שהוא ייתן בכתב את הסיבה למה אתה צריך לפנות.

הלכתי למזכיר, אמרתי  לו - תראה אני אפנה אבל אתה צריך לתת בכתב סיבה למה.

הוא כתב - כי הוא לא עובד שמה. הוא עובד בחדר.

באתי עם המכתב לאגודת האומנים. אמרו לי רגע, רגע יש פה איזה פתח. איך המזכיר יודע שאתה לא עובד שם? יעני צריך שיהיה אסמכתא.

אני חוזר אל המזכיר  ואומר לו - תשמע, אמרו לי זה לא מספיק שהוא לא עובד שם, איך אתה יודע שהוא לא עובד שם?

הלך אסף את החברים ושאל - איך אנחנו יודעים שהוא לא עובד שם? אמרו - פשוט מאוד, נעשה ועדת מעקב, וועדת מעקב היא תאשר שהם על סמך מעקב הם יודעים שאני לא עובד שם.

זאת אומרת זה רשמי, ואז זה תרוץ טוב.

באתי אל האגודה עם המכתב שועדת המעקב קבעה שאני לא עובד בבית-המלאכה.

אמרו לי – לא בסדר! אנחנו חברה הומנית, אנחנו לא יכולים לקבל מכתב אנונימי, מישהו צריך לקחת אחריות אישית, ולכן אנחנו מבקשים את רשימת העוקבים, עוקב מספר אחד, עוקב מספר שתיים... מתי התחלפו משמרות העוקבים, אולי אני עובד כשהעוקב הולך לאכול צהרים?!   בקיצור הם מבקשים רשימה שמית עם שעות  ותאריכים שזה יהיה הומני...  שזה לא יתן הרגשה לבן-אדם שהוא הפקר.

באתי למזכיר עם המכתב, הוא ראה אותו ואמר אנחנו מבטלים את ההחלטה.

עד היום, אתה יכול לעזור לחבר ולפתור את הבעיות אבל מה צריך תרוץ טוב, זאת אומרת אם אתה מתמודד בשכל אז הצדק יעני לא נירמס.


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: