מיחזור עגלת תינוקות

מיחזור עגלת תינוקות
מאת ג'וק, בית ניר, עובד ע"י אמנון ורנר, דצמבר 2003
איור מאת שאול קנז

מבית המלאכה לתנור, אני את העבודות הקרמיקה צריך להעביר כ- 500 מטר.  זה דבר לא מקובל, כי עבודות קרמיקה לפני שהן נשרפות הן מתפוררות, צריך מאוד, מאוד לטפל בהן בעדינות.

באותה תקופה היו עגלות עם גלגלים גדולים ועם קפיצים רכים כאלה.  אמרתי בליבי, עגלה עם קפיצים כאלה ועליה אשים מזרון גומאוויר, אולי אוכל להגיע עם העבודות לתנור.

 

באתי למרכז ועדת עגלות. אמרתי לו - תשמע, אני צריך עגלה ישנה. הוא אומר - מה זה עגלה ישנה? העגלות האלה הן עוד טובות. תשמע אמרתי לו - נגיד יש מצב כזה שלחבר חשוב, לחבר מרכזי, נולד לו תינוק. הוא בא לוועדת עגלות והם אומרים לו יש עגלה ישנה. אז הוא הולך  למזכירות הקיבוץ  ואומר – תשמעו, זה יכול להישבר חלילה והתינוק יכול להינזק!

 

דנים ודנים ומחליטים, או-קיי קונים עגלה חדשה ואת הישנה שמים במחסן ואם ייוולד לחבר לא כל-כך חשוב, אז ניתן לו את העגלה. אבל מתברר שיש אחוז עצום של חברים חשובים וקשה מאוד לתת להם עגלה ישנה ולכן כמעט כל תינוק חוץ מאלה שבאמת לא חשובים מקבל עגלה חדשה והמחסן מתמלא ובנוסף, עשרות הורים עם ילדים עזבו והעגלות נשארו פה. ועוד עניין,  אין פה ילודה בכלל. לכן אין סיכוי שישתמשו בעגלות הישנות. תן לי עגלה, אני אוריד את העריסה,  אשים קרש  וגומאוויר וזה יהיה רך, ואני אוכל להעביר את הפסלים וזה יהיה טוב.

 

ועדת העגלות אמרו – תשמע, אנחנו אחראים רק על עגלות של תינוקות, אנחנו לא אחראים לעגלות לצרכים אחרים, תלך לועדת חצר, כי אתה הרי תסתובב בחצר עם העגלה כנראה שזה נוגע להם הכי קרוב, אם ועדת חצר תסכים שניתן לך עגלה שלא לצורך תינוקות, אז אנחנו  ניתן.

 

הלכתי לועדת חצר הם דנו ודנו ואמרו – תשמע, יש לנו אחריות. תאר לך שכל אחד יבוא ויבקש עגלה, למשל להובלת כביסה, או עגלה להובלת זבל, תאר לך כל המדרכה תתמלא עגלות... ויש עוד בעיה, יש לנו פעילים, שהם מתוקף תפקידם צריכים להגיע מהר, אז ועדת חצר נתנה להם אישור, שיהיה להם טוסטוס והם יוכלו להגיע למקום עיסוקם מהר, וזה לא בסדר שאנשים יסתובבו בשביל עם סתם עגלות כך שהחבר המרכזי לא יוכל לנסוע בטוסטוס. צריך לזכור כי גם המדרכות פה צרות.

 היות וזאת בעיה חברתית לך לשם. הלכתי לועדת חברה.  אמרו לי -  אנחנו החלטה כזאת לא יכולים לקבל והסברו שיש בזה ניחוח של תקדים.  אם אנחנו נאשר, בכל הקיבוצים, יתחילו החברים להסתובב עם עגלות,  כי יגידו ב"בית ניר" אישרו. אז אמרתי - נו איך יוצאים מזה? אמרו לי - תשמע,  אנו רוצים לעזור...  הדרך היחידה שלא יקבע כאן תקדים. בשביל זה יש ועדת תקדימים בקיבוץ הארצי, לך לועדת התקדימים, תסביר להם את הבעיה ואם הם יתנו מכתב שזה לא תקדים תקבל את העגלה. אתה מוכרח להבין שאנחנו שליחי ציבור פה...  אנחנו חייבים להגן על משהו.

 

הלכתי לועדת תקדימים העליתי בפניהם את הבעיה, שם גם היה לי חבר, היינו יחד בצבא...

והם אמרו – רגע, רגע, בתור תקדים אנחנו לא יכולים לתת, כי תאר לך שכל הקיבוצים יתחילו להסתובב עם עגלות עם כביסה, אבל הוסיפו ואמרו יש פתרון, אנחנו גם ועדת תקדימים, פעם בחודש אנחנו יושבים בתור ועדת חריגים, ואם אתה תעלה את הבעיה לועדת חריגים ואז אם יאשרו לך את העגלה זה יחשב כחריג ולא כתקדים. אם תבוא מועדת חריגים עם מכתב לועדת עגלות אז אין ספק שיאשרו לך ואם לא יאשרו נמשיך ל....

 

בסוף קיבלתי עגלה, אבל צריכים לדעת שהצדק לא רק צריך להיעשות אלא שחייבים גם להיאבק עליו וזה לא רק ע"י חברי ועדות אלא ע"י כל פרט ופרט בקיבוץ.


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: