זרע של פלגיאט / איציק פלג

זרע של פלגיאט

(מה בין 'זרע של צנונית' ל'זרע של גזר' ומה לי ולזה?)

איציק פלג - עין השופט

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

[הסיפור פורסם ב'דף הירוק']

איור מאת יעקב גוטרמן

בימים אלו יצא לאור הספר 'זרע של גזר'. קוראים רבים, שגדלו כילדים וגידלו את ילדיהם על הספר 'זרע של צנונית' ודאי יאמרו בטעות שהספר החדש הוא פלגיאט/גניבה ספרותית של 'זרע של צנונית', ספר הילדים המוכר לטובה. עם צאת הספר 'זרע של גזר' נסגר אצלי מעגל שאני נושא עמי כבר כמה עשרות שנים.

 

אני מזמין אתכם לצאת עמי למסע שהחל ב'זרע של צנונית', עבר דרך The Carrot Seed והסתיים בימים אלו ב'זרע של גזר'. למסע מספר תחנות והוא החוצה ימים ויבשות.

 

תחנה ראשונה: הקיבוץ שלי, 1973 - מפגש ראשון עם הספר 'זרע של צנונית'

סבא מנחם מביא מתנה לשרון בתי בת השלוש. ספר אופטימי, על אודי שזרע בחצר זרע של צנונית, כל בני ביתו (אמא, אבא, אחיו הגדול) אמרו לו שזה לא יגדל. אבל אודי התמיד, הקשיב לעצמו ולא להם, והשקה את האדמה. לבסוף, כמה יפה, יום אחד נבטה הצנונית. "והרי אודי ידע כל הזמן שהיא תגדל".

 

תחנה שנייה: ניו יורק 1980 - מפגש עם הספר The Carrot Seed

אני נמצא בשליחות השומר הצעיר בניו יורק ולהפתעתי מוצא את הספר
"The Carrot Seed" בספרייה העירונית באזור מגורינו. זהו ספרה של רות קראוס, שיצא לאור בשנת 1945, בשפה האנגלית. הסיפור זהה, הציורים דומים מאד לאלו שבספר המקור, מלבד ציורי הגזר שהוחלפו בציורי צנונית. (אגב, אמנם בספר 'זרע של צנונית' בהוצאת 'יסוד', כתוב עִיבדה חנה הורן, ציירה ברכה פלדמן. אבל, המקור אינו אנונימי, מישהו כתב אותו).

 

תחנה שלישית: ישראל 1983 - חזרנו ארצה ואני כותב להוצאת הספרים יסוד, תחת הכותרת 'פלגיאט'. מצרף צילום של המקור באנגלית ומסיים במילים: "מה יש לכם לומר לזכותכם (להגנתכם) בשאלה זו? ומה בכוונתכם לעשות?". עד היום לא זכיתי לכל תגובה.

 

תחנה רביעית במסע: 1992 - מתפרסמת רשימה שלי בעיתון "על המשמר": 'הגת הפרטית שלי' (על פי זרע של צנונית - סיפור ילדים). ברשימתי אני מספר על חוויה שהייתה לי ביום מילואים בנורית אשר על הגלבוע. אני, כמו אודי, ישבתי על סלע ומיד הרגשתי שזה לא סתם סלע. התחלתי לחפור בו, וכולם אמרו לי, כמו לאודי: "איציק, זה סתם סלע". ואני המשכתי לחפור עד שהתגלה שהמדובר בגת עתיקה. לסיום הכתבה, ספרתי לקוראים:

"מעניין לעניין ובאותו עניין. שהרי אם כבר נזכרתי והזכרתי את ספר הילדים של חנה הורן 'זרע של צנונית', אפרסם בזה לראשונה תגלית שנושאים אנו, הפלגים, משנת 1980.

ובכן, כידוע, היינו באותם ימים בשליחות התנועה בארה"ב. יום אחד התגלה לעינינו ספר בשם The carrot seed, שכתבה רות קראוס בשנת 1945 בניו יורק. ואנחנו כל כך אהבנו את חנה הורן שכתבה (עיבדה), וברכה פלדמן שציירה. כל כך התאכזבנו כשגילינו שלפנינו תרגום מאנגלית מילה במילה, ללא כל השראה וללא הזכרת המקור. 'פלגיאט' - גניבה ספרותית. והציורים - אותם ציורים, ציוריו של קרוקט ג'ונסון...".

 

תחנה חמישית – תגובתה של אילנה שני, לבית גולן.

מיד לאחר פרסום הכתבה שלי ב'על משמר' קבלתי מכתב מאילנה שני, בת הקיבוץ, ואני מצטט (בהסכמתה):
"כבר כמה שבועות יושב לו סיפורון בעיפרון: זוכרים את הכתבה של איציק פלג על הספר 'זרע של צנונית' שבמקור האמריקאי ממנו 'נגנב' סיפורה של רות קראוס. ספר זה סיפרו השליחים לילדיהם בשליחות באמריקה.

ובכן, הסיפור הוא כזה: לפני 30 שנה למדתי בקורס גננות באורנים. מרים רות המליצה לנו על חמישה ספרים, פניני ספרות אמריקאיים לילדים, וביניהם סיפור זה. אמא ואבא שלי שנסעו לארה"ב לצורכי בריאות נרתמו לעזרתי וכתתו רגליהם בניו יורק הגדולה והצליחו להביא ארבעה ספרים מומלצים.

באותה התקופה הייתי מיודדת מאד עם דודה שלי (שגרה בחיפה), אמריקאית במקורה, ולכן הבאתי לה להראות את ספרים, ואלו היו מונחים שם כשלושה שבועות. לדודה זו שתי אחיות הגרות בשכנותה: אחת חנה הורן, שכותבת ספרי ילדים (הלו,הלו אבא) , והשנייה, ברכה פלדמן אחותה המאיירת של הספר.

יותר מאוחר גיליתי בסל הספרים הישראלי את 'זרע של צנונית' של שתי הדודות. האם בשלושה השבועות האלו נוצר הפלגיאט הספרותי?

באחת הפגישות היותר מאוחרות באורנים עם מורתי מרים רות, ספרתי לה על כך והיא מאוד כעסה על ה'גניבה' הזו, והתפלאה כמו איציק איך זה קרה?

ואני מאז ועד היום לא העזתי לספר!!!! - אילנה שני"

 

תחנה שישית במסע: 1995 - יהודה אטלס מפרסם ב"ידיעות אחרונות", בטור שלו 'ילד גדול', את 'גרסת המקור האנגלי' מול 'הגרסה העברית'.

נרגש אני שולח מכתב אישי ליהודה אטלס ובו נכתב בין השאר:

"את רשימתך 'מצא את ההבדלים' בידיעות אחרונות מיום 3.3.95 קראתי ברגשות מעורבים... הרגשתי כאילו מישהו שלא במתכוון, 'גזל' ממני 'סקופ'. אתה גילית היום דבר שאני טוען כבר 15 שנה. מיד עם פרסום מאמרך קבלתי כמה טלפונים מתלמידים שלי שזכרו את סיפורי. בגדול - אני רואה ברשימתך שליחות חשובה המשרתת את רוח הדברים שאני מנסה שנים להקנות לתלמידי, ולחיות לפיה בעצמי..."

חלפו ימים אחדים ויהודה אטלס משיב לי, בין השאר:

"שמחה גדולה שמח אותי מכתבתך, ואכן הוא משלים קטע 'פאזל' חסר במעשה הפלגיאט... אני מצטער שגזלתי ממך 'סקופ', אבל כלל איני טוען לזכות ראשונים. אני משוכנע שעוד הרבה אנשים שגדלו באמריקה על 'זרע הגזר' וודאי קצת הזדעזעו כשגילו אותו כאן כצנונית...".

 

התחנה שביעית במסע 'זרע של הצנונית': 1997 - בסמינריון שאני מעביר במכללה האקדמית בית ברל, במסגרת הדרכה איך לכתוב עבודה עיונית ואיך לא, אני מספר את סיפורי. לפתע, אומרת לי אחת הסטודנטיות כי בימים אלו יצאה מהדורה חדשה של 'זרע של צנונית' בהוצאת יסוד. בדקתי ומצאתי, שעדיין רשום בכריכה החיצונית 'עבדה חנה הורן, ציירה ילנה אל' אבל, בעמוד הפנימי בסוגריים רשום: (על פי רות קראוס). אני מניח, שהפרסום של יהודה אטלס בידיעות אחרונות עשה מה שהמכתב שלי אליהם לא עשה.

 

התחנה האחרונה, חנוכה, חג האור 2008 - יהודה אטלס הוציא לאור את 'זרע של גזר'. בכריכה כתוב כראוי ובמפורש: "כתבה: רות קראוס, צייר: קרוקט ג'ונסון. ובעמוד הפנימי, כתוב: "נוסח עברי: יהודה אטלס. בדף האחורי של הספר, מסופר על שני היוצרים, ובזה נעשה עמם החסד לו הם ראויים.

על חשיבותו של 'התיקון' שעשה יהודה אטלס ב'זרע של גזר' אינו מתמצא רק מן הבחינה העקרונית של לומר דבר בשם אומרו, אלא גם ביופיו של המסר ובהשפעתו על הילדים. מכתבה של אילנה שני, שהוריה הביאו את הספר ארצה לראשונה, מסביר יפה אבחנה חשובה זו:

איציק שלום!

כהמשך לשיחתנו בטלפון, אם שמת לב בספר ה"גנוב" לא מופיעה האדמה שקופצת. כשהייתי קוראת לילדים את הספר בגן, כשהגענו לדף "ואז, יום אחד," ולתמונה שם האדמה קופצת כי הזרע מתכונן לנבוט, אז היו הילדים הנרגשים נעמדים ומתחילים לקפוץ. חשוב מאד שאם משהו מתרגם, חובה להוסיף את גרגרי האדמה הזאת.

ברכות חמות! - אילנה

בספר 'זרע של גזר' בנוסחו העברי מופיע התמונה של האדמה הקופצת המרמזת על הזרע שבפתחה.

במכתב ליהודה אטלס השבוע כתבתי לו, בין השאר: "אני רוצה להודות לך על הדרך המכובדת בה בחרת להוציא מחדש את הספר ועל נתינת הכבוד לרות קראוס היוצרת ולמאייר שלה".

זהו נסגר מעגל. בחג החנוכה, הוא חג האורים, האמת יצאה לאור ועמה - 'זרע של גזר'.

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: