סיפור לילה טוב / ירמי בן צבי

סיפור לילה טוב

ירמי בן צבי - רמת יוחנן

איור מאת יעקב גוטרמן

 

הפעם ילדים נספר את המעשה המשעשע שלא אירע לחבר נחום-כלום, מקיבוץ "לא-כאן", שהתקיים בו הפסוק: "הרוח נושבת קרירה, נוסיף עוד קיסם למדורה...".

איור מאת יעקב גוטרמן

שנים הרבה עבד נחום-כלום במכבסה וראה ברכה בעמלו. הוא לא ידע חולי ודאגה, לא ידע מחסור ומצוקה. שמח בחלקו נשא בעול - סחב, מיין, הכניס, הוציא, ייבש ועשה מכל ג'יפה, נוי ונחת, לו ולכל עדת "לא-כאן". כך עברו עליו ימיו בקיץ, בסתיו בחורף ובאביב. שנה אחר שנה שרתה הברכה בעמלו, עד שיום קיץ אחד לא קרהו המקרה המשעשע.

 

ומעשה שלא היה כך לא היה, הסכיתו ושמעו - בבוקרו של יום שבת, בטרם הנצה חמת יולי אוגוסט לְלַהט על פני הארץ ולשחת כל ציץ ושיח, כשכל החברים נמים ושלוות מנוחה מונחת על הקיבוץ, צלצל הטלפון בביתו של נחום-כלום. צלצל, צלצל ולא פסק.

 

"מה לו למחוצף הזה בשעה שכזו?" חשב לעצמו נחום-כלום. מישהו כנראה טעה במספר. הסתובב לצדו השני ונרדם. אך העקשן המשיך לצלצל עוד ועוד. שלח נחום-כלום יד מנמנמת אל השפופרת, הרימה בחוסר רצון והאזין. מהעבר השני של הקו נשמע קול נשי מתחנן: "הצילוני! אויה לי! אויה לי..."

 

ובתרגום חופשי מרוסית - המיזוג לא עובד! אנה אני באה?

 

"לא יכול להיות!" פטר אותה נחום-כלום בקש וחזר לתנומת השבת הברוכה שלו.

 

אבל מיד ניחם על איוולתו, נרעש ונרגש, קפץ מהמיטה, זרק על עצמו כותנת ומִכנס ורץ לברר מה פשר הדבר הנורא הזה, שהרי על כך בפירוש נאמר: "מי שלא ראה שמחת בית הסאונה, לא ראה שמחה מימיו..."

 

שם נחום-כלום את נפשו בכפו, ונכנס בשערי ההיכל כשגל חום אדיר הכה בפניו.

 

"אכן כך הוא!", ספק את כפיו בצער והמשיך בקול גדול: "אהה! אהה! אשר יגורתי בא! אזרי חלצייך כגבר אישה! אין עצה! יום שבת קודש היום ואת שהתחלת יש לסיים. מחר אי"ה, אקרא לידידי שקולי מ. ונושא כליו כוח-מוח שמתגוררים בקריה הסמוכה לתקן את שצריך תיקון". שנאמר: "לא יאמר אדם לחברו לשכור פועלים בשבת" (שבת ק"נ, ע"א)

 

עם צאת שלושה כוכבים של מוצ"ש, לאחר ה"הבדלה", מיהר נחום-כלום להרים טלפון לידידו שקולי מ. מהקריה הסמוכה, והאיץ בו להזדרז ביום המחרת לתקן את שצריך תיקון. זעם שקולי מ. זעם רב על ההטרדה במוצ"ש, אך לא נתן לחרון אפו להליכו באף.

 

ויהי יום ויהי לילה - יום ראשון.

 

הבוקר בא והחבר נחום-כלום השכים לעבודתו במכבסה דבר יום ביומו, והנה אללי לו, כִּבְשׁוֹנוֹ של עולם, שוב פרץ של להט נפלט כלבה מתוך ההיכל ואין מחריד, שנאמר "תבשיל של שבת ריחו נודף וסופו חבלה ומכה טרייה". (שבת קיט, ע"א).

 

אבל, ניחם עצמו נחום-כלום "שערי נדיבים לא ננעלו" שהרי החבר שקולי מ. ונושא כליו כוח-מוח מהקריה הסמוכה, אמורים להגיע עם בוקר להושיע ולתקן את שצריך תיקון.

 

קשה כשאול הציפייה והשעות נוקפות, נוקפות וחולפות אחת אחר השנייה. והחום? החום מכפיל עצמו שבעתיים כאור חמה, שנאמר: "אין שמש של קיץ כהרי שמש של חורף" (מסכת חמין.) בצר לו מזעיק אליו נחום-כלום את החביירים יהלום-תמרי ושי-פולנסקי לשבת על המדוכה. יושבים החביירים בוחנים מכאן ובודקים משם, שוקלים מכאן וטרים משם, זה אומר בכה, וזה אומר בכה. לבסוף נקבע - ראשית חוכמה יש לזמן את הפועל סריוז'ה לבדוק בציציות החשמל ועורקיו שמא טרשת נפלה בם, שמא נפלה פאזה ועמה המערכת כולה בחינת "תמות נפשי עם פלישתים".

"יש צורך בצנתור דחוף!" החליטו, אמרו וגם עשו.

 

בא הפועל סריוז'ה, סובב בורג אחד, סובב בורג שני והודיע חגיגית: "הכל תקין, החשמל זורם, המפתחות בפנים, סע בשלום! סמוך עלי!" פלט והלך לדרכו.

 

חזר החשמל לזרום דקה, וגם דקותיים ויחדל. היה כלא היה.

 

או אז הגיע שקולי מ. מהקריה הסמוכה ונושא כליו כוח-נוח. סובבו בורג אחד. סובבו בורג שני והודיעו חגיגית: "הכל תקין, הקור זורם, המפתחות בפנים, סע לשלום! סמוך עלינו"

 

פלטו והלכו לדרכם.

 

חזר הקור לזרום דקה וגם דקותיים ויחדל. היה כלא היה.

 

בקיצור לא נלאה אתכם ילדים בפרטי האירוע המשעשע שלא קרה, רק נוסיף שאותו סיפור חזר על עצמו גם ביום שני, גם ביום שלישי וגם ביום רביעי "סובב הולך הרוח ועל סביבותיו שב הרוח". הפועל סריוז'ה בשלו, שקולי מ. וכוח-מוח בשלהם, יהלום-תמרי ושי-פולנסקי בשלהם, וגם המזגן... בשלו!!! שנאמר: "קשין נקביו של המזגן כיום המיתה וקריאת ים סוף" (פסחים קיח, ע"א)

 

מה הסוף? אז זהו שעוד אין סוף!

 

זהו להפעם ילדים... יתר מעשי נחום-כלום עלילותו ומלחמתו ברוח, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים של חוטבי העצים ושואבי המים... לילה טוב!.



שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: