אגדת ניסן והקרונית / עירית שני

אגדת ניסן והקרונית
עירית שני, שמיר
מפי חיים שולר וגוצה
איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן
 

הדבר קרה בימים רחוקים בהם ישב קיבוץ שמיר ברמת יוחנן שליד חיפה. כדי להתפרנס עבדו החברים במפעלי התעשייה שבמפרץ חיפה, השכר הספיק להם בקושי לפת לחם, לכן ניתן לראות בתמונות כמה רזים ושדופים היו כולם, אך עם זאת עליזים היו וחזקים ברוחם.

 

הסיפור מספר על בחור בשם ניוסקה (ניסן). בעיירה הרחוקה בה נולד, למד להיות רב, אך השכלה מסוג זה לא הכשירה אותו לעבודת כפיים בתעשייה, כפי שוודאי תבינו בהמשך.


איור מאת יעקב גוטרמן

"סידור העבודה" נתן לו כל יום סידור אחר - יום אחד נפל בחלקו לעבוד ב"נעמן" (מפעל למוצרי קרמיקה). בבוקר יצא עם חבריו לעבודה במכרה, המרוחק מהמפעל, שם העמיס כל היום קרונות בעפר ובחומר, כשהרים את ראשו כדי לנגב את הזיעה ראה את הקרונות הסובבים במעגל אין-סופי מעל לראשו, מהמפעל למכרה ובחזרה.

 

כשסיים את יום העבודה היה תשוש וכאב כולו. ההליכה למפעל נראתה לו קשה מנשוא.

 

ואז צץ רעיון פראי במוחו הקודח: מה יש? הרי חיים סיפר לו שזו חוויה מסעירה והנוף הנשקף מלמעלה...

הסתתר לו מאחורי ערמות העפר וכשעברה לידו אחת מהקרוניות קפץ קפיצה נועזת, והתיישב בתוכה. הקרונית המשיכה בדרכה וכלל לא הרגישה באותו משקל נוצה שהתווסף לה. ניסן חייך חיוך מנצחים- חש עצמו כרוכב שהתגבר על סוס פראי, כאשר ניסה להביט למטה הסתחרר ראשו מהגובה הרב והוא מיהר להתיישב על הקרקעית, מצפה לסופו של המסע.

 

בשעה חמש נשמעה צפירה המבשרת על סיום העבודה במפעל ואחריה - דממה !! ניסן הבין שהקרונית הגיעה לסוף הדרך והכין את עצמו לירידה, הוא הוריד בזהירות רגל אחת ולפתע חש שאינה נוגעת בקרקע , בבהלה הציץ למטה ועיניו חשכו- הנה תלוי הוא בין שמים וארץ, גבוה מעל הכביש המוביל לחיפה. הרים קול צעקה, אך אין שומע...

 

כשהגיעו חבריו לפתח המפעל גילו שהוא חסר והתחילו לחפש מסביב, רק חיים חייך לעצמו חיוך רב משמעות ואמר: "אל תחפשו מסביב, הסתכלו למעלה!"  ובאמת מאחת הקרוניות נראו זוג ידיים מנפנפות נפנופים נואשים.

 

לסוף הסיפור יש לפחות שתי גרסאות - האחת אומרת שחברי הקיבוץ נאלצו לשלם קנס כספי גבוה על הפעלת המכונות מחדש וחילוץ ה"גיבור", הגרסה השנייה מספרת שאם תרים את עיניך בעברך בכביש ההוא, עדיין תראה את ידיו המתנפנפות בייאוש של ניסן באחת הקרוניות הסובבות בסיבוב אין סופי.

 


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: