סיפורי קליטה בצרעה / אילנה לפידות

סיפורי קליטה בצרעה

אילנה לפידות - צרעה

איור מאת יעקב גוטרמן


"למרכז קליטה"

במילון של עובדי רפת צרעה נקראה סככת המבכירות "מרכז קליטה". בשנת 1972 נבנה בצרעה מרכז קליטה של הסוכנות היהודית, לקליטת עולים בהתיישבות העובדת.

איור מאת יעקב גוטרמן

עולה חדש ממרכז הקליטה התקבל לעבודה ברפת וקיבל יום אחד הוראה מרלף, מרכז הרפת, לקחת קבוצת פרות ולהעביר אותה ל"מרכז הקליטה". המשימה נראתה לו תמוהה במקצת והוא חזר ושאל: "לאן?". ל"מרכז קליטה" השיב שוב רלף.

לקח העולה את הפרות והחל להוליכן במעלה ההר, בואכה בתי מרכז הקליטה הסוכנותי. בדרך פגש בו רפתן אחר ששאלו בתימהון: "לאן אתה לוקח את הפרות?" "למרכז קליטה!" השיב לו הבחור...

הפרות הללו כמעט קיבלו תעודת עולה והחלו ללמוד באולפן, לולא נעצרו בדרך.

 

"משהו טוב מלמטה"

פעם, לפני שהמציאו את ההגשה העצמית בחדר האוכל הקיבוצי, היינו עוברים בין השולחנות עם עגלת ההגשה ומציעים לאוכלים בארוחות הבוקר והערב: "ביצה קשה? ביצה רכה? לבן - בצלוחית או בצלחת?. הקומה התחתונה של עגלת ההגשה איכלסה את ה"תוספות" לחולים, חלשים, למשמינים, להרות ולמיניקות - מנות החמאה, השמנת ו"צ'ופרי" הזמן ההוא - ימי הצנע. החברה ב. שהייתה עולה חדשה מדרום אמריקה, הייתה מודיעה תמיד למגיש(ה): "אני מקבלת משהו טוב מלמטה!" (ולא הבינה מדוע דבריה מעלים חיוך...).

 

"נחלת יהודי גליציה בארה"ב"

הפעם לא על קליטת חברים, אלא... בשנת 1952 החליטה אגודת יהודי גליציה בארה"ב לתרום תרומתה למדינת ישראל הקמה לתחייה, ופנתה למוסדות להצמיד להם יישוב צעיר לאימוץ. נוצר הקשר וצרעה הצעירה הפכה לאובייקט לאימוץ של הקהילה הגליצאית. ראשי הקהילה החלו באיסוף כספים ובהתכתבות ענפה עם אנשי צרעה. הם ביקשו לדעת מהם צרכי המקום ואיזו מתנה גדולה תתרום הקהילה לקיבוץ הרך הנולד. אנשי צרעה ביקשו משאית "סופר". התורמים הסכימו והגבירו את איסוף התרומות. כשהצליחו לאסוף סכום גדול כדי קניית משאית, ערכו מסיבה גדולה לכל התורמים והכינו כיבוד עשיר. בסופו של האירוע התברר שרוב הסכום שנאסף הוצא על המסיבה ולא נותר די כסף לקניית משאית. לפיכך נאלצה צרעה להסתפק בג'יפ כמתנת האגודה. הג'יפ הגיע ועמו אבן-ציון גדולה המבשרת לקיבוץ הצעיר שאין הוא אלא "נחלת יהודי גליציה בארה"ב". אבן זו ניצבה שנים רבות ליד מחסן הנשק של הקיבוץ. כשנבנה מבנה "מידע יהודה" והנשקייה הועברה מהמקום - נעלמה גם המצבה. השתחררנו, לאחר שנים רבות, מהחיבוק הגליציינרי...

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: