ארץ זבת חלב... / חווה רוזנטל

 
ארץ זבת חלב...

סופר על ידי חווה רוזנטל - ניר יצחק

נרשם ושוכתב על ידי אמנון ורנר - כרמיה

איור מאת יעקב גוטרמן

      

תינוק נולד בקיבוץ נגבה ושמו בישראל - אמיתי. אך לצער כולם, בהיותו בן חודש ימים, חלה. החל להקיא ללא הפסקה ולאבד ממשקלו. אמו לא יכלה להניקו עוד וגם הניסיונות להאכילו בתחליפי חלב שונים לא צלחו. הוא אושפז במצב קשה בביה"ח קפלן ברחובות, ובהתייעצות צוות הרופאים הוחלט שיש להאכילו בחלב-אם בלבד

איור מאת יעקב גוטרמן

מה עושים? בניצוחה של ציפורה, מטפלת התינוקות בנגבה, יצאה קריאה דחופה אל האמהות המיניקות בקיבוצי הדרום בבקשה לתרום מחלבן להצלת חיי התינוק. כ-20 אמהות נענו לקריאה ונטלו חלק במבצע אנושי זה, שאליו נרתמו גם מטפלות התינוקות בקיבוצים ונהגי אגד בכל הדרום.

 

בין המתנדבות הייתי אני. ללא מחשבה נוספת, שמחתי לתת כתף [יותר נכון שד], כמיטב הרעיון הקיבוצי - "כל אחד נותן ככול יכולתו ומקבל כמידת צרכו". האמת במחשבה שנייה, החילותי להתלבט... האם יספיק החלב לשני תינוקות? האם החלב שלי לא ישפיע על דמותו של התינוק ההוא מנגבה והוא יהיה דומה לתינוק שלי? ומה יגיד התינוק שלי בעוד שנים, על כך? ובכלל שיתוף מלא בקיבוצי - ברור לגמרי, אבל בכל התנועה הקיבוצית??

 

מחשבות אלו ואחרות לא האריכו ימים ונרתמתי למבצע בכל המרץ.

 

במשך שישה שבועות רצופים היו ממתינים נהגי האוטובוסים בכניסה לקיבוצים, מקבלים את קופסאות הקרח שבתוכן בקבוקי החלב-חלבן של האמהות האלמוניות ומעבירים אותם ברוב זהירות לידי האב אשר חיכה על דרך העפר המוליכה מהכביש הראשי לנגבה. משם מיהר האב המאושר אל מיטת חוליו של בנו בביה"ח.

 

ופעם החלב אחר להגיע. האב חיכה וחיכה בצומת לשווא, וכך הרהורים מהרהורים שונים עלו וצפו... אולי נגמר לאימהות החלב? ואמיתי מה יהיה עליו? כעת צורח בקולי קולות? ומה יהיה עליו אחרי כמה שעות?... אך האוטובוס הגיע, למזלו אוטובוס הנוסע לרחובות ועובר ליד קפלן. אלא שנהג, גם הוא חבר קיבוץ, כבר ידע על כל הסיפור וכשהגיע לסיבוב לקפלן, פנה הישר לבית החולים. כולם נשמו לרווחה. וזאת יש לדעת - הנהגים בשובם לפנות ערב היו מוסרים דין וחשבון למשקים על מצבו של התינוק שהלך והשתפר מידי יום. מה עבר על האם, אינני יודעת. האם גם אצלה עלו הרהורים על מידת השפעת החלב הזר על התפתחותו של אמיתי? יותר מכך, כל יום היה מגיע חלב מקיבוץ אחר, זאת אומרת מאם אחרת... זה בריא??...

 

לאחר שישה שבועות שוחרר אמיתי מביה"ח וחזר לנגבה. האב המאושר נסע לכל הקיבוצים כדי להודות באופן אישי, וגם בשמה של האם לכל האמהות שנרתמו להצלת חיי בנם.

 

ומה אצלי בבית? - שום דבר מיוחד, הבן גדל וצמח כאילו לא כלום.

 

ב-1988 קבלתי הזמנה מרגשת לבוא ולהשתתף במסיבת הכלולות של "התינוק"... הוא דווקא נראה בסדר גמור.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: