מזיקים מועילים / חנה קב-רוט

מזיקים מועילים

חנה קב-רוט

איור מאת יעקב גוטרמן

 

היום נלמד על מזיקים מועילים אמר המדריך ורשם את הנושא על הלוח.

איור מאת יעקב גוטרמן

בתחילה חשבתי שאוזני מטעות אותי ורק כשראיתי את צמד המילים כתוב, פרצתי בצחוק. אבל הייתי היחידה שצחקה וכולם, כולל המדריך, הסתכלו עלי בתימהון. הסמקתי וחשבתי לעצמי שמורתי לספרות בתיכון הייתה עטה על הצירוף המוזר כמוצאת שלל רב, שכן אפשר להדגים באמצעותו מהו אוקסימורון. בסופו של דבר התברר כי האוקסימורון הנ"ל מתייחס לשלשולי גינה, לטאות, נחשים שחורים ושרצים נוספים שמביאים תועלת כלשהי לחקלאות.

 

השיעור התקיים במסגרת קורס נוי במדרשה של הנח"ל במחנה שמונים. כמה חדשים קודם לכן, כשעוד הייתי חיילת, השתתפתי באותה מדרשה בקורס שנקרא "שירה והווי" ואכן שרנו והווינו בו להנאתנו. הפעם הגעתי כאזרחית שנשלחה מטעם הקיבוץ והתקבלה לפנים משורת הדין לקורס במסגרת צבאית. כדי להצדיק את מעמדי המיוחד וכדי להבטיח את מקומי בענף הנוי בשובי לקיבוץ, למדתי בשקידה רבה מקצועות שמעולם לא הצטיינתי בהם: כימיה, בוטניקה, זואולוגיה וכיו"ב. דחסתי לראשי נוסחאות ומושגים משונים מתוכם אני זוכרת עד היום, משום מה, רק את המושג "מים גירוסקופיים". אני מקווה שלפחות האיות נכון, כי המשמעות נשכחה ממני מזמן. לאחר שבועיים של לימוד, שינון ובחינות בסופם, בישר לנו המדריך שהגיע הזמן לעבור מתיאוריה לפרקטיקה ושנקדיש יום שלם לסיור במשקים שונים כדי להתרשם וללמוד מהנוי שלהם.

 

ביקרנו בקיבוצים לתפארת. ראינו גני נוי מקוריים, מתוכננים עד אחרון הפרטים, בעלי צמחיה עשירה ומטופחת: עצים, שיחים, פרחים ודשאים ירוקים מלוא העין. הרי כבר היה מי שאמר כי הקיבוצים נוסדו בכל מקום שהחברים מצאו דשאים וברכות שחייה..

 

מה שהפליא אותי במהלך הסיור היו פניו החמוצות של המדריך. למרות שגילה בקיאות מופלגת בשמות כל עשב וצומח למינהו וכל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, לא שמענו ממנו מילת התפעלות אחת. אנחנו היינו שיכורי יופי והוא התהלך בינינו כאבל בין חתנים. דווקא לקראת סופו של היום, כשהיינו כבר שבעי מראות ורעבים ועייפים כהוגן, התעורר המדריך לחיים. חמיצותו התנדפה כליל ובמאור פנים בישר לנו שאנחנו עומדים לבקר במקום מעניין ביותר ומה שנלמד מהנוי בקיבוץ האחרון בסיור, הוא יותר ממה שלמדנו בכל הקיבוצים גם יחד.

 

ואכן הגענו לקיבוץ המובטח, שמפאת כבודו לא אנקוב בשמו. אינני זוכרת שראיתי אי-פעם נוי מוזנח ועלוב כבאותו מקום. העזובה שלטה בכל. לפנינו השתרעו דשאים מצהיבים וקרחים ובשוליהם עצים ושיחים בשלבים שונים של גסיסה והיו מעט מאוד פרחים בלתי מרשימים בעליל. המדריך ניתר מהרכב בקלילות ועיניו ברקו. נפלא אמר, ספק לעצמו ספק לנו וכינס אותנו סביבו כשהוא מאיץ בנו כדי שלא נחמיץ את אור היום כי "יש פה הרבה מה לראות". זכיתם, אמר המדריך בהזדמנות חד-פעמית למצוא בשטח לא גדול את הטפילים, הירקון, הכימשון, החילדון, השידפון ושאר מרעין בישין שפוגעים בצומח. כמעט כל המחלות שלמדנו עליהם בתיאוריה נמצאות לפני עיניכם ממש. אוסף מרהיב, הוסיף מתמוגג ואחר כך, כיאה למפקד בנח"ל אמר: אחרי! והוביל אותנו לשיח רחב עלים וכולנו רכנו סביבו להתבונן בכנימות.

 

אני חושבת שרק אז הבנתי לאשורו את המונח מזיקים מועילים.

 

חזרתי מהקורס גדושה בידע ונחושה להיות גננת בנוי. ואכן, במהרה הפכתי לגננת. בגן הילדים.

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: