אדום בנשמה / גיורא הלפרין

אדום בנשמה

גיורא הלפרין - המעפיל

איור מאת יעקב גוטרמן

איור מאת יעקב גוטרמן
לפני שנים, במאה שעברה,

כשהמדינה עוד הייתה תכנית מגירה,

אנחנו היינו אז רכים בשנים

ילדי סטאלין - שמש העמים.

כולנו לבשנו אותה החולצה

ובצנע אכלנו חצי ביצה,

ובשביל להשלים תפריט מגוון

הוספנו שבעה זיתים למניין,

וכל יום בלענו כפית שמן דגים

לחיזוק עצמות סוציאליסטים קטנים.

כמעט בכל יום אכלנו אדום:

תבשיל בורשט - כמרק היום,

סלק אדום וסלט עגבניות

ושתינו מיץ פטל - שלוש כוסות.

 

באחד במאי, חג הפועלים,

ערכנו מפקד בחברת הילדים:

דגלים אדומים הונפו בגאווה

וכולנו לבשנו עניבה אדומה,

שרנו שירי פועלים בשמחה

"קום התנערה עם חלכה",

ולמרות שממש לא הבנו מילה

הרגשנו שאנחנו בונים מדינה.

וכך - בלי לחץ, יום אחר יום,

למדנו לאהוב רק צבע אדום!

 

עברו שבועות, חודשים ושנים,

נפלו מדינות, השתנו משטרים,

שינויים למכביר עברה האומה

אך אנחנו נשארנו אדומים בנשמה.

אותנו לימדו שאדום זה פועל

וצהוב - צבעו של בורגני עצל!

וכך - עד היום - תמיד במשחקים

אנחנו בצד של "יחי האדומים!"

למרות שהיום כל ילד יודע

שהצבע אף פעם בכלל לא קובע,

אנחנו נמשיך כך גם בעתיד -

נישאר אדומים לעולם, לתמיד.

כי אמרו חכמים, לברכה זיכרונם,

שקבוצה וצבע לא מחליפים לעולם,

אישה או מקצוע אפשר להחליף

אך לצבע האדום פשוט אין תחליף!

 

וכששוב האדומים מהשדה והניר

יעלו לפרקט מול הצהובים מהעיר,

"בשש אחרי המשחק" נתראה שוב כאן

בניצחון הצבע האדום - כמובן!

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: