בגידה / גד-שי

בגידה

(הרהורים, לעת זקנה)

גד-שי

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

 

איור מאת יעקב גוטרמן

שָנים של דור, היו איתי

בַּיוֹם, בַּלֵיל, בְּכל דַּרְכִּי

עַזְרוּ, תַמְכוּ, בָּנוּ בֵיתִי

כֻּלָם, בָּשר הֵם מִבְּשָרי

 

בְּיום אחד, בִּשְעַת צרה

כשנדרשה מייד עזרה

לי התגלה דבר נורא

שֶבִּי בָּגד, מה שֶנִברָא

 

מי הראשון שֶבַּבּוֹגְדים,

הַזִּיכָּרוֹן,  או הֵוְורידים

זה שתמיד מאֹוד עזר

קרא בקול, הכל  נגמר

 

את שהיה לפני שנות דור

זָכר כְּהרף עין

מה שֶדֻבּר לפני דקה

אינו זוכר עדָין

 

וכאשר נקפו ימים

חברו כולם לְיָחד

האֹזנים, הרגלָים

כֻּלָם, עֶבְרֵי פִּי פָחַת

 

עומד אני וראש מרכין

תוהה מה שאירע לי

מסרב להאמין

שזה אכן כבר בא לי

 

מחשבות של סוף הדרך

בראשי שביתה קנו

לָחַיּים נגמר כל ערך

בּי נזפתי, נוּ, נוּ, נוּ

 

הרמתי ראש, זקפתי גֵו

לַמִּלחמה יצאתי

הִכִּיתִי הָך מוּגוּת הלב

וּבַמְּלָאכה המשכתי

 

סקרתי פְּנֵי כל חֲבֵרַי

שאת כולם אהבתי

כיסא סורר של כל חבר

תקנתי חיש מהר

 

בְּרוּאָי, אוֹמָר בְּבִיטָחוֹן

לכם לי חסד אחרון

שָמוּר מתחת לַמִזרון

לאט לאט, בלי חפזון

 

נותרו  מעט דברים של ערך

שנשארו על אם הדרך

שלא הצלחתי לתקן

ולא הספקתי לעדכן

 

לא תמנעו ממני און

ממה לכם החִפָּזון

אשיר אתכם במלוא גרון

מהראשון, עד אחרון

 

שירים  של  נֹער, שירי קִבּוּץ

אין למהר ולא לרוץ

עוד יום יבוא, ללא תֵרוץ

וְהֵם, הָהֵם, יֵצאו בָּחוּץ

 

הָיֹה יִהְיֶה מה שֶיהיה

מָה יִגָמֵר וּמה יִחְיה

את הֶחָלום, איש לא יִמְחָק

אוֹרוֹ יִזְהָר אל הַמֶּרְחק

 

אֶזְכּוֹר ימים של  גָאוָה  

כשלא אבדה עוד התקווה

אַשְרַי, לי בה ישנו חלקיק

חלקיק מִזְעָר, שלי מספיק

 

אחָרֵי נִקּוּי אטומי

בְּרָא אדם מִבְּראשית

אך דְאג לְקוֹרט של שוֹני

הַקִּבּוּץ יִפְרח שֵנִית

שווים               

קיבוץ ואקטואליה

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: