עבודת שבת / גד-שי

עבודת שבת

גד-שי

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

פעם, בימי החינוך המשותף הזכור לטוב, החליט מישהו להעמיד למבחן את כישורי החינוכיים ושיבץ אותי לעבודה בגני הילדים בשבתות.

איור מאת יעקב גוטרמן
אחת לשלושה שבועות התייצבתי בגן הקומותיים והתחלתי במלאכת ההערה.

 

זו לא הייתה מלאכה פשוטה. נאלצתי להפעיל את כל יכולותי החינוכיות, כדי לגרום לכמה מהילדים להתחיל להתלבש. ארוחת הבקר כבר מוכנה על השלחנות וצריך להתחיל לאכול, כדי גם לסיים מתי שהוא.

כמו בכל קבוצה, גם בגן הזה, ישנם חסרי תאבון, שהאוכל לא בראש מעייניהם.

 

ואז באה לי הברקת חיי בתחום החינוך. הכנתי סלט ירקות וקראתי לו "סלט שרירים".

קירבתי כל ילד וילד לקיר וסימנתי עליו בקו את גובהו.

 

מאותה השבת, מדי הגיע תורי לעבודה, בדקתי את התפתחות הגובה של הילדים לפי ארוחת הבקר של השבת האחרונה.

באמצעות שיפוע העפרון, כל מי שאכל יפה גבה ומי שלא סיים את הסלט - נמך.

השיטה עבדה מצוין, שיטת סלט השרירים שלי.

 

ילדי אותו הגן הם היום בני חמישים. כולם מלאי ויטמין סי.

 

בכל פגישה עם אחד מהם, הוא לא שוכח להזכיר לי את "סלט השרירים" ההוא.

 

היום, כאשר האחריות לשבת בבקר עברה להורים, אין לי כל דרך לפקח על התאבון של ילדי החינוך המשפחתי. ההפסד כולו של ילדי היום.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: