אומֶץ בַּבִּצָּה / גד שי

אומֶץ בַּבִּצָּה  

גד שי

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

איור מאת יעקב גוטרמן

חֲבֵרַי מכל פִּנָּה

מה רבים, לא קֹמֶץ

לי אומרים בקול תחינה

נא גָלֵה קצת אֹמֶּץ

אֹמֶּץ רוח  בָּרַבִּים          

הוא אתך תמיד

שלח בהם את המלים

את דברך תגיד

ואנחנו מבטיחים

נתאסף בַּצָּד

ונקרא בקול גדול

הידד!

את הגב  לך נִתֵּן

חברים  כֻלָּנו

העצים בכל הגן

שלך וגם שלנו

אל תזכור לנו הזמן

בחרפה ברחנו

על השביל בלב הגן

לבדך  זנחנו

הַשַׁלְוה והמנוחה

שבו לבתינו

בתרועה ורוב שמחה

שוב מָלֵא לבנו

וּבַשְּׁביל , בלב הגן

הוא ניצב על דרך

פסל אבן  גְּבָה  קומה

שהיה לו ערך

הוא קפא שם על עָמְדו

עת אבדה הדרך

רק הנכד הקטן

שוב  הִקְשָׁה על  סבא

כשתגדל אולי תבין

שׂח לו סבא רבא.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: