העבודה בגד"ש - על השכמות מוקדמות, התהפכות עם טרקטור ומכות עם מושבניקים

העבודה בגד"ש - על השכמות מוקדמות, התהפכות עם טרקטור ומכות עם מושבניקים
מאת ערן פלג, שדה יואב
איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן
 

כנער מתבגר  עבדתי  כמו שאר חבריי באחד מענפיי הקיבוץ. התחלתי ברפת ולאחר שנתיים שלוש בהן התקשו חבריי לארח לי חברה לשולחן במהלך ארוחת הצוהריים עקב הריחות  הייחודיים אשר היו נדבקים לנו הרפתנים, עברתי לעבוד בגד"ש .


איור מאת יעקב גוטרמן

העבודה בגד"ש לוותה  באווירת צוות מיוחדת, אשר נשתמרה לה עם השנים והעניקה צביון מיוחד ל"צוות".

שעות העבודה -  בגד"ש, בוקר זה בוקר. לרוב התחלנו לעבוד ב-6:00, ואם איחרנו היינו זוכים לנחת ידו של חיימון שהיה תולש אותנו ממיטתנו...

לא זו בלבד, עבודות רבות בגד"ש מבוצעות במשמרות עקב הלחץ לגמור אתה החריש לפני הגשם או להספיק לזרוע לפני הגשמים. תחילת עבודה ב-04:00  בבוקר או 20:00 בערב  היו דבר שבשגרה עבורנו. היתרון היחידי להשכמה בשעות אלו הייתה כוס התה האיכותית אותה היינו מקבלים מהבדואים אשר שמרו על הטרקטור בלילה. וכך אתה מוצא את עצמך אי שם  ב"פלוגות", חורש את אדמת השדות, הכול חשוך מסביב ורק המוזיקה הבוקעת  מהרדיו המקרטע או יוסי סיאס, מנסים להשאיר אותך עירני.

 

בתקופה זו נחטפו ונרצחו  שני חיילים באזור (סספורטס וסעדון), העבודה בלילות  הרחק מכל יישוב, גרמה להרהורי פחד מסוימים או יותר נכון, גרמה לי להמעיט בעצירות  בעבודה. וירידה מהטרקטור... וכשזה כבר קורה מסיבות אלו ואחרות יורדים עם פטיש גדול מוכן לכל צרה...

 

חוויה מפוקפקת נוספת זכורה לי מהיום ששלחו אותי לגרור קווים בחמניות, באזור גיא הארנבות. חיימון דאג להדגיש בפני כי זו פעם ראשונה שגוררים קווים במקום. יצאתי לדרכי    רכוב על גבי טרקטור (הולדר עם גלגלים צרים). השטח היה משופע ואני והטרקטור נאבקנו בשיפועים כדי להמשיך ולגרור את הקווים. לאחר שעת עבודה, הגעתי לקו השלישי,  הקו המשופע ביותר. הבנתי שזה יהיה קשה במיוחד. בשלב מסוים השיפוע היה חזק מיכולת הטרקטור לעמוד בו והוא התהפך. לי לא קרה כלום, אך הייתי נסער. רצתי במהירות לקיבוץ.  הגעתי מתנשף לאזור המוסך והצלחתי להסביר לחיימון שהטרקטור התהפך בשדה. לאחר זמן קצר, יצאנו 10 חבר'ה  דחוסים בסובארו ג'סטי להפוך חזרה את הטרקטור.

 

חוויה נוספת זכורה לי מהתקופה בה החלו להשקות את שדות הקיבוץ במי חמי יואב. מי חמי יואב אשר נאגרו במאגר הוזרמו להשקיה בעזרת משאבות. עם הזמן התפתחו סביב המאגר   בריכות רחצה מאולתרות שהוצבו ע"י חברי הקיבוץ. בריכות אלו אשר הוצבו בלב השדות זכו  לרחצות רבות של חברי וילדי הקיבוץ. עד מהרה שמם יצא למרחוק  ותושבי האזור (מושבניקים)  החלו לזרום בהמוניהם בציפייה לרחוץ במים החמים. כניסת אנשים זרים הצטיירה כפלישה לשטח פרטי וכאשר לא רצו האחרונים לפנות את השטח למרות שנתבקשו  היינו נאספים, בעיקר בימי שישי אחה"צ, עובדי הגד"ש, חיילים ושאר מתנדבים מזדמנים ככוח  נגד לפלישת המושבניקים. לא תמיד זה נגמר יפה ולעתים הייתה האלימות משתלטת. הביקוש   הרב למקום ורצון תושבי האזור להיכנס האיץ את תהליכי פיתוח האתר ועד מהרה גדר הקיפה את הבריכות, קרוואן למכירת  גלידות ושתייה הוצב, התחלנו לגבות כסף...

 


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: