אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו / אלי סט

אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו  

 מספורי הקיבוץ המתחדש

 אלי סט – גדות

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן 

 

 

"מתי אתה מגיש לנו את הסיפור הבא?", שאל עורך עיתון המועצה האזורית. 

"אני מתלבט", ענה אלי, "הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי, אצלנו בקיבוץ, אבל ככל שאני

קורא אותו, שוב ושוב, עדיין הוא נראה לי הזוי ואני מתקשה להאמין.

  

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

איור מאת יעקב גוטרמן

"רבע עמוד שחור לבן ב-300 ש"ח", ענה עורך "בעמק ובהר", למתן שבא לברר מחירי פרסום

"איך קוראים לעסק שלך?"

 "עוד אין לי שם ואני לא בטוח שזה עסק", גמגם מתן.

"קיבוצניק, הא?". 

מ"אין אונים", ענה מתן.

"גם אני הייתי עד שהבנתי שזו מערכת חלמאית שמטפחת בינוניות, עצלנות ומקורבים, אבל אני אעזור לך, מה אתה רוצה לפרסם?" 

"מערכת אבטחה מפני פריצות", ענה מתן.

"יפה מאוד", אמר העורך. "אנטי טובא" יקלט באזור שלנו טוב מאוד ורבע עמוד יספיק לפעם

ראשונה. איך אתה משלם?" 

"מהתקציב האישי". 

"לא שאלתי מאיפה אתה לוקח את הכסף, אלא אם אתה משלם בכרטיס אשראי או במזומן".

"מזומן", ענה מתן.

"20% הנחה או תשלום מלא והמודעה תתפרסם גם בשבוע הבא", אמר העורך.

"גם בשבוע הבא", אמר מתן ולא תיאר לעצמו שמערכת האבטחה שלו תישאר על עמודי העיתון  

עוד ימים רבים ותהיה לשיחת היום בעמק החולה ואפילו מפקד משטרת ראש פינה ישבח אותה

בפינת הפלילים של יואב מינץ ב"רדיו צפון" ויאמר, ש"אנטי טובא" כשמה כן היא. 

 

כחצי שנה קודם, כשנסגרו השיברים של מכסות המים, העמידו בקיבוץ "אין אונים" את שתי הקטפות, שתי המהדקות ושתי עגלות הביניים, במגרש הגרוטאות שליד המוסך והן ניצבו שם כאנדרטאות לזמנים יותר טובים. שלושת השכירים נשלחו ללשכת התעסוקה, בנדו (שהיה בן דוד שני של מרכז המשק) נקבע כמתאם לקבלן הניקיון של הצימרים ובנגה (בן גרעין של אותו מרכז משק), שבבגרות היה לו 7 במתמטיקה מצומצמת, אבל כוחו במספרים נודע בכל דרום עמק החולה נקבע כעוזר חשב. אפילו שולחן הוצב עבורו במסדרון הנהלת חשבונות, כמו שאמר מרכז המשק: "בינתיים" וכמו שהשלימו זקני הכפר: "עד שימצא גם כיסא". מתן, הוותיק בעובדי הענף, שנשארה לו פחות משנה עד למועד הרשמי של יציאתו לגמלאות, לא המתין לעזרת מוסדות המשק ונכנס לעזור במחלקת ההרכבה של"זרזיף" מפעל הברזים של הקיבוץ. את הערבים הקדיש לפיתוח רעיון להפוך את המערכת הממוחשבת של בקרת המים והדשנים של ענף גדולי שדה ז"ל למערכת ביטחון מפני פריצות.

 

"מעניין", אמר מנהל חממת הפיתוח האזורית, כשמתן הציג בפניו את הרעיון. כשתגיע לפרוטוטיפ תחזור אלי ותקבל עזרה במימון.

"לי זה לא נראה הגיוני", אמר בוקי, רכז יזמויות ויצירתיות של "אין אונים" (שגם הוא היה מבני אותו גרעין). הוא לא נזקק להסבר מדויק וסיכם, תוך שהוא מדקלם ומקליד: "סוכם, אגף היזמויות והיצירתיות מסתייג מהרעיון של "אנטי טובא" ומעריך כי הוא בלתי ישים וההיתכנות העסקית שלו שואפת לאפס. לפיכך, לא אושרה למתן הקצבה כספית, אולם הוא יוכל לקבל עד מכסימום 6 שעות עבודה בשבוע, למשך מכסימום 3 חדשים, לפתח את הרעיון ולהוכיח  שטעינו". 

 

שלושה חודשים של עבודה לילית הניבו את התוצאות. הפרוטוטיפ נבנה במימון חממת הפיתוח האזורית, מרכיבים ששנורר מתן מחבר ילדות, בעל חברת היי-טק. מתן רצה לנסות את "אנטי טובא" במקום רגיש באין אונים, למשל בכל בו, שבעבר כבר היו בו ניסיונות פריצה, או בגזברות, ששנתיים קודם יצאו ממנה טובאים, כשהם מובילים (רק עד הרכב שחיכה ע"י הגדר), על עגלת תינוק שנלקחה מבית ילדים סמוך, את הכספת ובה סכום בן שבע ספרות ועוד כסף זר רב וחפצי ערך, שהופקדו ע"י חברי הקיבוץ, אולם רצונו זה של מתן לא הסתייע, המזכיר: "תבדוק עם הרב"ש".

 הרב"ש: "זה לא בקטע שלי".

סיגל, האחראית על הביטוחים: "חייבים אישור של מנהל מחלקת לקוחות של חברת הביטוח".

 מרכז המשק: "אני לא עושה צעד בלי אישור של סיגל", וחוזר חלילה. 

"מה אתם מתלבטים?", שאל חוקר הביטוח, אחרי הפריצה הראשונה לכל בו, "יש לכם את המערכת הכי נחשבת בסוגה". מרכז המשק הניד את ראשו ומנהל הכלבו הסביר: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו וחוץ מזה אם הייתי קונה מערכת נגד פריצה, הייתי קונה משהו רציני, תוצרת חוץ ולא משהו הזוי, בקושי ניסיוני". תוך ימים אחדים הותקן סורג על הדלת הקדמית, שממנה הייתה הפריצה. עלות ההתקנה לא הייתה רחוקה ממחיר "אנטי טובא" ושקט חזר אל הקיבוץ. 

 

"אתם עדין מתלבטים?", שאל חוקר הביטוח, אחרי הפריצה השנייה לכל בו, "כל האזור שלכם מצטייד באנטי טובא". מרכז המשק הניד את ראשו, ומנהל הכלבו הסביר: "מערכת אלקטרונית? אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו ובכלל מה אתם רוצים? הם לא נכנסו דרך הדלת הראשית". תוך ימים אחדים הותקן סורג על החלונות, שדרכם חדרו הפורצים. עלות ההתקנה לא היתה רחוקה ממחיר "אנטי טובא". בדו"ח המזכירות, בעלון, פורסם: "מוסדות המשק מטפלים, בימים אלה, באינטנסיביות רבה בגל הפריצות העובר עלינו", והשקט חזר אל הקיבוץ. 

 

עד הפריצה השלישית לכל בו. חוקר הביטוח אפילו לא טרח להגיע לאין אונים. "הם פרצו מהדלת האחורית?" שאל בטלפון.

שווים               

קיבוץ ואקטואליה

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: