טלפון שבור / אלי רון

 

טלפון שבור

אלי רון - עין גדי

איור מאת יעקב גוטרמן

 

לפני כחודש ימים פגשתי על המדרכה הרחבה, בבוקרו של יום, את זמרון שור, המכונה בפי החברה זים.

איור מאת יעקב גוטרמן

זמרון זה, בחור נחמד, תמיד מתעניין בכולם. היינו יחד בגרעין, וכל אימת שאנו נפגשים, מיד לאחר הברכות השגרתיות - "אהלן, מה נשמע? ואיך הבריאות," - מתחילים לדסקס על אודות החברה: החברה העכשוויים ובייחוד אלה שבנוסטלגיה, ז"א מימי הגן, ביה"ס והגרעין. בדרך כלל אנחנו מקנחים בשמועות המקומיות, כלומר- הקרוב ללבנו ולמעוננו. ואז שואל אותי זים:

 

"מה שמעת על רצפה? בזמן האחרון היא לא הייתה בקו הבריאות. כבר שבועיים אינני רואה אותה על המדרכות".

 

דווקא על רצפה יכולתי לספר מעט. רק אתמול בקרתי אצל הזוג הנחמד דליק ורצפה טרטור. אני מספר לזים שהיא, אכן, אינה בקו הבריאות. שוכבת במיטה ונאנחת מכאבים. תפסה, כנראה, פריצת דיסק. דליק, כפי ששמעתי ואף ראיתי, כועס עליה מאד על כך שהיא מקדישה יותר מידי זמן לעבודה המתישה במכבסה, ולכן היא מרעה את מצבה. אם היא לא תשמע בקולו ותפחית מן העומס הוא לא יודע מה יעשה... ככה דליק.

 

זמרון מאד נרעש מהצהרתו של דליק ושאל אותי: "ככה הוא באמת אמר?"

 

לאחר שיחה ממצה ועניינית על אודות מכאובי כל העולם והעברה הדדית של אינפורמציה על רוב המכרים והחברים נפרדנו לשלום, עד הפגישה המעניינת הבאה.

 

זמרון אץ לביתו ומיד פורק באוזני אשתו צפצפה את כל האינפורמציה האחרונה, הטריה. וכך הוא שח לה:

"תשמעי, לא הייתי מאמין על דליק, איך הוא נוהג באשתו. המסכנה סובלת בשקט מפריצת דיסק. כל היום שוכבת חסרת אונים, וההוא, שנשוי לה כבר יותר מ-30 שנה, חושב על גירושין , וכל זאת רק מכיוון שהוא צריך להשקיע זמן רב בטיפול בה ולטרוח סביבה. מעניין איך יגיבו הילדים..."

 

לאחר שזמרון אץ לעבודתו במטע, הבית התרוקן והלהג והאינפורמציה הטריה נמוגו בחללו, יוצאת צפצפה עם עגלת הקניות למדרכה הרחבה, על מנת להטעינה, כביכול, בכלבו הקיבוצי ומיד פוגשת שתי חברות ותיקות. השתיים עומדות ודנות במשהו, מנפנפות בידיהן ומאד ערניות.

 

צפצפה עוברת לידן ובקול רם וברור, כבר ממרחק, מכריזה: "מה נשמע?, איך העניינים?"

 

אי אפשר שלא להבחין בצפצפה. מיד מתפנות אליה מלכה זרח הג'ינג'ית ותושיה פולו. "מה העניינים? יש משהו חדש?"

"ככה, לא משהו מיוחד. וחוץ מזה אני ממהרת לכלבו. מיד סוגרים."

"מה בכל זאת?"

"הכל בסדר. תראו, לא משהו מיוחד. למה, שמעתן משהו?"

מלכה ותושיה: "לא, ואת?"

"תראו, אני לא יודעת אם לספר. בכל אופן, אל תדברו על זה."

"מה, מה?..."

"שמעתי ממקור מוסמך שדליק..."

"מי, דליק טרטור?"

"...מתגרש מאשתו."

"מה? ממי? מרצפה? לא יכול להיות. הרי הם זוג מקסים!"

 

מלכה נזכרת שכשדליק היה בגן הילדים, בן 4 וחצי, הוא משך לילדות בצמות. כך שהכל יכול לקרות... ותושיה, שאיננה מהגרעין, שמעה שכשהוא היה בצבא עזב בחורה באמצע הדייט.

 

וכך עמדו עוד כעשר דקות ודנו בעניין הגירושין. לפתע נזכרה צפצפה שהכלבו כבר נסגר, עשתה תנועה של "אין ברירה, אני כבר אלך אחר הצהריים, לא נורא." וחזרה עם עגלת המצרכים הריקה לביתה. בדרך תפגוש, על המדרכה הרחבה, עוד כמה ידידות...

 

מלכה חזרה למחסן הבגדים, שם פגשה את סאם, המכונה סמי, שבדיוק היום לקח שבת. שוני וצילה עברו, במקרה, ליד המחסן ונכנסו לראות מה מצב הבגדים. מלכה לא יכלה להכיל את הידיעה המרעישה והכריזה בשקט, כממתיקת סוד:

"שמעתם על דליק ורצפה?"

"מה, מה?..."

"נו, טוב, אני לא יודעת אם אני צריכה לספר, אמרו לי לא לדבר על כך."

"טוב, אם את לא יכולה, אל תספרי."

"אולי אספר, בתנאי שלא תפיצו את זה. זה עדיין לא בטוח וגם מאד רגיש."

"בטח שלא נספר! את יכולה לסמוך עלינו!"

 

כולם מתקרבים, מטים אוזן ללחישה ולמבט מלא החשיבות של מלכה.

"דליק ורצפה כנראה מתגרשים..."

"למה, מה קרה?"

"שמתם לב -היא כבר שבועיים לא יוצאת מהבית, בגלל הגב... הוא, כנראה, גם מכה אותה. ספרו לי שכשהוא היה צעיר, בגן הילדים, הוא היה מכה בחורות. יצא המרצע מהשק..."

 

סמי: "לא יכול להיות. דליק הוא פשוט כבשה. אפשר אפילו להכות אותו!"

"כן," אומרת שוני, "זאב בעור של כבש... אנחנו כבר מכירים את הבחורים האלה..."

 

לאחר שגמרו את ענייניהם במחסן אצו רצו סמי, שוני וצילה ויצאו בחופזה מהמחסן, נרעשים עד עמקי נשמתם. כבר הגיעה שעת ארוחת הצהרים. הרבה חברים, תושבים ונוער ממלאים את חדר האוכל. אתה יכול לראות בעליל איך שלושת החברים הנאמנים מתפזרים בין השולחנות וממתיקים סוד. ואם תטה אוזן תוכל לשמוע "רק אל תספר, רק אל תספרי, זה עדיין סוד ואיש אינו צריך לדעת..."

 

כשנכנסתי למחרת לחדר האוכל, לחפש מי מהחברים, שמתי לב להתגודדויות ולחשים. אתה מרגיש שהיורה רותחת.

 

מה קרה? למה אני תמיד לא יודע כלום?...

 

התקרבתי לאחד השולחנות ואני שומע את זקי אומר:

"תראו, אין עשן בלי אש. רצפה אינה טלית שכולה תכלת. בנח"ל היא הסתובבה עם מספר בחורים, ולא אגיד מה עשתה אתם..."

 

פקועה השמנה מצהירה שזה מוגזם לרצוח אותה, אפילו אם היא פלירטטה עם מישהו. בגלל זה שולפים סכינים?!

 

זרעון תותי רוטן: "פלירטטה, פלירטטה, זנות זה נחשב לפלירטוט? עוד פלירטוט כזה ואבדנו..."

 

עכסה, שהיא כמעט חברתה של רצפה, מצהירה שגם היא, בתור נערה, הסתובבה עם לא מעט בחורים, ומה זה אומר? לאחר החתונה, כשיש לך כבר ארבעה ילדים, נכדים ונינים, זה עדיין תופס?

 

ואני, בלכתי בין השולחנות, הרגשתי באווירה העכורה ובהתפלגות הקבוץ לשני מחנות - אלה שמצדדים ברצפה ואלה שמצדדים בדליק (הוא דל). עשיתי עצמי שאינני מתעניין, לא במחנה זה ולא במשנהו. למה לי להכניס את הראש למיטה חולה?!

 

בסופו של דבר, לא יכולתי להישאר אדיש . כשניגש אלי קמואל שפטיה ואמר לי בזו הלשון: "מה אתה אומר על העניינים?" היתממתי:

"איזה עניינים?"

"לא שמעת את כל העניין?"

"איך שמעתי, אף אחד לא מספר לי דבר!..."

"הדבר כבר מתנהל קרוב לחודש, וכל פעם העניינים נעשים יותר חמורים!"

"אז מה יש לנו?" תמהתי, כביכול.

"טוב, אם באמת לא שמעת, דליק ניסה לרצוח את רצפה לאחר ששכבה עם החבר הכי טוב שלו, וזה לאחר 40 שנות נישואין, ילדים נחמדים, עשרה נכדים ושלושה נינים, ועוד היד נטויה..."

 

לשמע דבר שכזה לא יכולתי להחריש. החלטתי שעוד היום, ואפילו מיד, לגשת למזכיר ולדרוש במפגיע שיטפל בעניין, לפני שיקרה אסון, ובא לציון גואל.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: