הפירומן / איתן בן ארי

הפירומן

איתן בן-ארי - שער העמקים

עבודה של אורלי (קרמש) שטטינר

 

תימרות עשן התאבכו מעל קצהו המרוחק של השדה. לשונות אש קטנות ליחכו בשיבולים, מאיימות להשחיר, להשחית.

עבודה של אורלי (קרמש) שטטינר. הוצג בגלריה הגדולה, בית גבריאל

ראשון נורה ממקומו הנער. רגליו נשתלחו בצעדים קטנים אל טרקטור השרשרות החונה. הוא טיפס עליו בזריזות והסיעו. נזדרזו האחרים אל ערימת השקים, ונטלו כמה מהם. המבוגר מביניהם שם פעמיו הכבדים אל עבר ברז הכיבוי.

 

נדמה היה לו לנער, הפותח שביל אש בתוך השדה, כי הוא רואה דמות גמלונית חומקת לפניו.

 

הפנה את פניו אל האש, וכשהחזירם הסתיר ענן עשן הכול.

 

משמאלו רצו הצעירים, חונקים גצים שהתעופפו אל העבר הזה. אחריהם משתרך היה המבוגר, משקה רמץ שחור ביסודיות. עבדו כאילו לפי תוכנית, כביכול, ידע כל אחד את תפקידו מראש.

 

לכבאים נותר רק להישאר במשאיותיהם ללילה, לצורך מניעת התלקחות מחודשת.

 

מוזר, חשב לעצמו טוביה, כאשר נסעו חזרה לבתיהם, השארתי את הטרקטור הצהוב ליד המחסן, אני בטוח בכך! ניסה להטריד את האחרים בעניין פעוט זה, אך לבסוף הניח את ראשו ונמנם.

 

יומיים לאחר מכן נשרף מחסן אבזרי ההשקיה. רק גחלים נותרו ממנו, כאשר הגיעו העובדים בבוקר. "מן הכביש לא יכולנו לראות אותו בוער", אמר זאב, "הוא נמוך מן המבנים סביבו". ציוד האלומיניום לא ניזוק מן האש, אבל היה צורך לארגן בו סדר מחודש. "מזל שבוערו הקוצים סביב המבנה", אמר זאב, וכולם הסכימו.

 

מקץ שבוע התלקח הלול החדש. תרנגולות, למרבה המזל, לא נכחו בו. גם תורו של המתבן הריק הגיע. כל העסק נראה משונה, ניתן אפילו לומר, משונה מאוד.

 

הבחור החדש הוצג כקרובו של המזכיר, ועל כן ישן בדירתו עד אשר סודר לו מקום מגורים. בחורות היו חומקות אל חדרו בלילות, מספקות לו פרטי רכילות, אשר על פי דבריו, יהוו פרטים פיקנטיים במסגרת מסמך רציני. לדבריו, מתעתד היה לכתוב ספר שייקרא, "אמצעי הייצור הראשון לשלטון הפועלים". בא לכאן לכמה חודשים בלבד. אינו מעוניין בעבודה נושאת רווחים, הסביר, שהרי זכה במלגה מן המרכז הטכנולוגי, וכך ימשיך את לימודיו בשנה הבאה.

 

מקץ מחצית השנה יצא צבי, אחד החברים, לסידורים בעיר הגדולה. הוא הבחין בסטודנט הנ"ל בתוך חנות נעליים גדולה והתפלא. ראה אותו מודד מדרסים לרגלי הלקוחות והשתומם. ניסה לשוחח עמו ונדהם. הלז התכחש לעברו, טען כי איננו מכיר כפר בשם כזה, הכריז ונשבע כי מעולם לא ראה את החבר צבי. ניגש צבי אל מנהל החנות, ושאלו לפשר העניין. אמר לו: אספר לך, אבל הבטח לי שלא תעביר את העניין לאיש. אדם זה הוא בלש פרטי. הוא הוכנס לכאן כעובד, מכיוון שאנו מנסים להשתלט על מכת גניבות, וקיים יסוד סביר להניח כי מישהו מבפנים מבצע אותן.

 

כשחזר, סיפר צבי את קורות סיורו בעיר. ירדו החברים לחיי המזכיר, והודה. חברת הביטוח חשדה בהצתות מכוונות, ולכן חייב הייתי להחדיר בלש פרטי ליישוב. סירוב היה מתפרש כהודאה באשמת המוסדות, כפחד מגילוי של תרמית מאורגנת היטב. עוד הוסיף המזכיר ואמר, כי הבלש עזב לאחר שנכשל בתפקידו. מלבד זאת, נפסקו הדליקות מיום שהגיע לכפר.

 

הנער חשב שידע את פשר העניין. הוא סבב בכפר עד שהבחין בחבר חנן, ועקב אחריו זמן מה.

 

צעדיו המגושמים של הלז לא הותירו מקום לטעות. היה זה הוא שחמק ממנו ביום שחרש שביל מפריד. חבר זה, הרהר בלבו הנער, לא הגה כלל וכלל בכספי הביטוח. שנים מייעדים לו, לחבר חנן, תפקיד של אחראי בטיחות במקום, פרנסה אשר נולדה לנפש גמלאי כמוהו, עבודה כפוית טובה, שאין עמה ברכה, אלא אם כן...

 

דלה הנער ממוחו פרטים אשר נלוו למכת הדליקות באזור: מטפי הכיבוי היו תמיד במקומם, מלאים ומוכנים להפעלה. טרקטור ומחרשה הועמדו במצב הכן. מבני ענק בערו בקצה הכפר, והאש לא התפשטה. נזכר הנער בקיר רעוע, שהתמוטט אל תוך השטח המגודר שלפניו, בשער שנפל על מגן מרותך ונמנע אסון כבד. חשב על היום שבו הוא עצמו נפל אל תוך בריכת ביוב מרוקנת בחצר בית הילדים. שאל את עצמו, אם כבר אז, לפני יותר מ-12 שנה, היה החבר חנן אחראי על הבטיחות ועל הגהות בכפרם.

 

איתן בן ארי הוא טכנאי ייצור במפעל כרום-מגן. חבר קיבוץ שער העמקים. זהו הסיפור הראשון מפרי עטו שמתפרסם.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: