פוליטיקה של שולחנות ארוכים / דורון בראונר

פוליטיקה של שולחנות ארוכים

דורון בראונר - כיסופים

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

רגע לפני העלייה לחדר האוכל, צריך לבדוק בפעם האלף שהרוכסן באמת סגור שהחולצה מסודרת והמראה רגיל כמו כולם.

איור מאת יעקב גוטרמן

כשהמדרגה האחרונה תגמר תתחיל ההצגה הגדולה, ובהצגה הזו אסור לפשל, כל העולם מסתכל לראות מי נכנס, מה הוא לובש, למה הוא לא יחף? הוא השמין הוא רזה? ולמה הוא לא מסתפר כבר? אני מכניס את הבטן, מנסה להיראות כמו כולם, לוקח מגש צלחת וסכו"ם כמו כולם ונעמד בתור, כמובן, כמו כולם, יאללה שזה יגמר, מעיף מבט לשולחנות ומתחיל לחשב, או-קי הגד"שניקים יושבים במקום הקבוע שלהם, תמיד הם צוחקים בקול רם מדי, כאילו כל החדר אוכל שלהם, טוב הם גברים, הם עובדים בשדה,

"כן, מה בשבילך? רגל או כנף?"

אני מסתכל לצדדים לראות מה כולם לקחו ומבקש גם כן רגל.

"מצטערת נגמרו הרגליים"

"אז כנף"

"קטנה או גדולה?"

 

בקצה יושבות המתנדבות אז צריך למצוא מקום עם זווית טובה, כדי לראות למי אין חזייה. פה השולחן של הותיקים ואחריהם ילדי בית ספר,

"נו, תחליט קטנה או גדולה?"

"בינונית"

אפשר פחות שרופה?

"לא, ככה כולם" היא עונה

 

הנה השולחן של הצעירים, שיט אין מקום, איזה שמוק העמוס הזה, הוא לא יכול היה לשמור לי מקום ליד כולם? מה לעשות? לשבת לבד? מה פתאום, אסור לשבת לבד, עוד יחשבו שאין לי עם מי לשבת, אני חייב למצוא מקום, עוד מעט אני מגיע לעגלה של הסלטים ועדיין לא מצאתי מקום.

 

בשולחן של הרפתנים בטוח לא, פעם ישבתי איתם וזה היה נורא, כולם הסתכלו לראות מה קרה.

אני רואה שיש מקום פנוי בשולחן של הנויניקים, אבל אז כולם יחשבו שאני ממש נואש.

אני חייב למצוא מקום לשבת, כולם מסתכלים, אסור להסתובב פה יותר מדי זמן, עוד יחשבו שאני לבד בלי חברים.

"אורז או פירה?"

"פירה"

"רגע, יש מנה צמחונית?"

"סליחה אתה לא יכול גם מנה בשרית וגם צמחוני".

 

הנה מצאתי שם בסוף יש מקום בשולחן עם דן ואלון, הם מעצבנים אבל אין ברירה, מצוין, אני אשב בשולחן שלהם, רק אמלא לעצמי מים בכוס וזהו.

 

שיט, מחאות כפיים סוערות, שריקות "מזל טוב" "מי מתחתן?" כל חדר האוכל נעמד על רגליו נועצים מבטים לוחשים לחשושים רוצים לראות מי האידיוט ששבר את הכוס.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: