פושית!! פושית! / דורית גלילי

פושית!! פושית!

כתבה ועיבדה: דורית גלילי - העוגן

איור מאת יעקב גוטרמן

 

[מתוך החוברת "מאגדות המקום", קבוץ העוגן, ,1982, חג ה-35 שנים לקבוץ].

איור מאת יעקב גוטרמן

את הספור הזה שמעתי מחוה שהייתה מטפלת בקבוץ בתחילת שנות החמישים. חוה עבדה עם שישה פעוטים כבני שנתיים- שלוש בבית הילדים. בוקר אחד לאחר שסיימו את ארוחת הבוקר, יצאו ששת הפעוטים לשחק בחצר. חוה נשארה בתוך הבית לסיים לרחוץ כלים ואת יתר עבודות הבית. הילדים שחקו בחצר וחוה שמעה את קולותיהם העליזים. לפתע נכנס מאיר הקטן בהתרגשות גדולה, נעמד ליד חוה תפס בסינרה כשהוא לא מניח לה וצועק: "פושית! פושית"!.

 

חוה לא הבינה מה פשר ההתרגשות הזאת, הרי חיפושיות הילדים פוגשים כמעט מידי יום ביומו בחצר או בטיוליהם עמה בשבילי הקבוץ. "מאיר"! אומרת לו חוה, "תן לי רק לסיים לשטוף את הכלים ואז אבוא לראות את החיפושית". אך מאיר ממשיך למשוך בסינרה ולקרוא בקולו הדקיק " פושית! פושית!

 

חוה ראתה שאין לה שום סיכוי להתחמק מאותה "פושית". מאיר תפס בידה ומשך אותה אחריו החוצה לחצר. על המרפסת רואה חוה את כל יתר חמשת הפעוטים כשהם גוחנים סביב לאיזה חרק שרץ בפחד ביניהם. היא קרבה אליהם ומאיר הצביע באצבע קטנה על חרק שהסתובב מבוהל בין הילדים הסקרנים. "הנה הפושית"! קרא בהתרגשות, גם מאיר וגם יתר הילדים לא ראו מימיהם חרק מוזר שכזה והוא עורר מאוד את סקרנותם. חוה גחנה כדי לראות מקרוב את החרק המוזר הזה ואז כשזיהתה אותו, עיניה כמעט חשכו מבהלה. ה"פושית" הזאת לא הייתה אלא עקרב צהוב גדול שארסו עז ומסוכן כל-כך במיוחד לילדים קטנים, היה ידוע לכל. בבהלה גדולה היא אספה מיד את כל הילדים והכניסה אותם לתוך הבית. היא רצה מהר לחפש עזרה ולמזלה עבד אחד מחברי הקבוץ עם טוריה סמוך לבית הילדים. הוא הגיע מיד והרג את העקרב.

 

הילדים המשיכו במשחקיהם הרגילים, כשהם אינם מבינים כלל את פשר ההתרגשות שאחזה בחוה המטפלת שלהם, ברגע שראתה את ה"חיפושית "המוזרה שגילו בחוץ. חוה התיישבה בכסא להשיב את נפשה הסוערת. אט,אט חזר הצבע לפניה שהפכו ללבנות. היא הייתה אסירת תודה בליבה למאיר הקטן והעקשן שלא ויתר לה. מי יודע מה היה קורה אילו... חשבה בליבה חוה. אך לא רצתה יותר להמשיך בהרהוריה.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: