מה יצא מהשום / סיפרו: דוד ר. ורחל ו. (מסיפורי ארכיון סאסא)

מה יצא מהשום

סיפרו: דוד ר. ורחל ו. (מסיפורי ארכיון קיבוץ סאסא)

איור מאת יעקב גוטרמן

 

'צבר' הייתה הקבוצה הראשונה בקבוץ סאסא. חברי הקבוצה הגיעו מכל רחבי הארץ. הם לא ידעו מה זה קיבוץ אך הם ידעו היטב מה זה לעשות שמח.

איור מאת יעקב גוטרמן

צמד הבנות פרנקה ואביבה, נצמדו לרדיו באחת מפינות הבית ורקדו להן לקצב הצלילים את הריקודים האסורים באותה התקופה. משה, נחמן וראול, 'השלישייה', חבורת הפרחחים של קבוצת צבר הסתודדו בפינה אחרת. וכשעזבו במהירות את החדר, כולם ידעו כי עוד מעשה תעלולים יתבצע.

 

מחנכי קבוצת צבר הביאו את שיטת המבצעים כדי ללכד את הקבוצה ולעבור זמנים קשים. חברי 'צבר' התלהבו מן הרעיון ומיד נרתמו לבצוע המשימות. בתחילה המבצעים היו של המחנכים. ניקוי החצר ושתילת פרחים בגינה. לילדים זה לא היה כל כך מעניין, והם חשבו כי כל רעיון המבצעים יפסק. עד שיום אחד הציעה השלישייה  - מבצעים חדשים בהם ירוויחו כסף לקופת הקבוצה.

 

בתחילה גידלו אפרוחים. הדאגה העיקרית היתה לדאוג לחימום האפרוחים שלא ימותו. בחשאי הושגו שני פיירסיידים ישנים שעוד עבדו. עיקר העבודה הייתה ההשגחה על הפיירסיידים שלא יגרמו לשריפות. כאשר פרצו השריפות מיד הוזעקה הקבוצה לכיבויה. לפעמים זה קרה במשך היום, באמצע הלימודים. גידול האפרוחים נמשך עד שבוקר אחד יצאה הקבוצה לטיול ונעדרה מספר שעות מהקבוץ. בזמן העדרם פרצה שריפה. כשחזרו ראו את העשן. כשהגיעו לאפרוחים ראו כי כבר לא נשאר הרבה להציל. הנפט זרם והרטיב את הנסורת. האש התלקחה במהירות ואחזה בכל. אפרוחים מעטים נותרו בחיים.

 

אחרי האפרוחים. גידלו כבשים. בית האפרוחים שינה את פניו לדיר. את הכבשים קיבלו מעדר הקבוץ. חמש כבשות ואיל אחד שקראו לו גיטנו - 'המפחיד'. כל הבנות פחדו ממנו, לכן העבודה בדיר נעשתה בזוגות. הכבשים השמינו וב'צבר' כבר החלו לדבר על הכסף שימלא את הקופה. לילה אחד נשמעו יללות רמות. מדי לילה יללו התנים, אך הפעם הזאת הקולות היו שונים. הילדים קמו ורצו מיד לכוון הקולות. אלה לא היו התנים. המראה שהתגלה לילדים היה מצער. טורף רשע חדר לדיר ובצע את זממו. שתי כבשות שכבו מתות על האדמה ושתים יללו - כי היו פצועות קשה. בעצב רב החזירו הילדים את הכבשות הפצועות בחזרה לעדר הקיבוץ כדי שיבריאו.

 

נשכח צער גידול הכבשים. ובא - גידול אווזים. הפעם הילדים היו זהירים, הם הכינו הכל מראש: מבנה חזק, גדר והרבה מזון שסחבו מן הלול. אפרוחי האווזים הקטנים גדלו ותפחו במהרה. המטבח בסאסא הבטיח לקנות אותם במחיר טוב. כל הקיבוץ צפה לארוחה ה 'שמנה'. ביום הארוחה זרם כסף רב לקופת צבר. כשגמרו לספור את הכסף ונגשו להכין את הארוחה התברר כי הבשר הספיק רק לחצי הקיבוץ. הזריזים, וביניהם כמובן ילדי 'צבר' זכו ליהנות מן המטעם.

 

הכסף שנאסף בקופה הספיק בדיוק ליום כייף בצפת, וב'צבר' רצו ביותר. יום אחד הופיע נחמן מה'שלישיה' והודיע בשיחת קבוצה כי אם יעשו מבצע גדול ירוויחו כסף רב ובכסף יוכלו לנסוע לחו"ל. כולם הביטו בסקרנות, זו הפעם הראשונה שעלה רעיון ממשי לניצול הכסף שבקופה. מיד כולם האיצו בנחמן שיספר מהו המבצע. נחמן הרגיש כי המתח גובר ובקבוצה כבר לא יכולים להתאפק. "גידול שום," אמר נחמן, והוסיף: "אתם יודעים כי כל קילו של הזרעים האלה אמנם מאוד מסריח אבל גם מחירו גבוה, והיום הוא מאוד מבוקש." נחמן לא הסתפק בהסבר הקצר, והראה חישובים שונים על הלוח. בסיום הוא מתח קו ארוך ועבה וכתב בגדול - נסיעה ליוון לשבועיים. התחילה המולה בקבוצה. היו כאלה שאולי הטילו ספק בתוכנית, אך איש לא אמר זאת בקול, מי יעז לוותר על טיול שכזה. כולם כבר דמיינו את הטיול הנכסף.

 

השטח לגידול נבחר בגן-הירק הקטן ליד הברכה. בכסף שנאסף בקופה מגידול האווזים נקנו זרעי שום. הוכנו ערוגות והשום נזרע. כולם חכו לגשם. הזרעים נבטו והשום גדל ועלה. ככל שעלה השום עלו תקוות הילדים. בקיץ הוציאו את השום מהאדמה. הבצלים היו גדולים ויפים. היבול הרב שנאסף הונח על גג המחסן הכללי ליבוש.

 

באותה שנה, גידול השום בארץ, היה נפוץ. כולם קיוו כי יעשו כסף רב מהגידול הזה. שפע השום בשוקי הירקות גרם להורדת מחירי הבצלים. מחיר טוב לשום היה אפשר לקבל בזמן שחסרו שום בשוק. ב'צבר' ידעו שאם ימכרו את השום במחיר נמוך, הכסף לא יספיק לנסיעה. לכן ערכו ילדי 'צבר' מעקב אחרי מצבו של השוק. בינתיים השום חכה על הגג.

 

ביום המתאים, כשנחמן הודיע כי אכן אזלו בצלי השום ממדפי הירקות בשוק, והמחירים שוב גבוהים, עלו כולם על גג המחסן הכללי. כשהגיעו למעלה התגלה לכולם מראה עצוב. בצלי השום הגדולים והיפים הצטמקו בשמש והפכו לקטנים ולא יפים. הם כוסו בשכבה דקה שחורה של... פטריה שאהבה חום ורטיבות, ומצאה אותם בשום. ב'צבר' כבר ידעו שהכסף שיקבלו בעבור השום לא יספיק לטיול יוון. הם ידעו כי יצטרכו להסתפק במשהו צנוע יותר כמו אולי... טיול לדרום הארץ. אך גם טיול זה נשאר בגדר חלום.

 

השום נמכר בפרוטות ובכסף שנאסף הסתפקו ילדי צבר בנסיעה לחיפה לבילוי. הם צפו בסרט, אכלו פלפל וחזרו הביתה. כפיצוי על החלום שפרח לו, קנו לכולם נעלי בית חמות, ולבנים נעלי ספורט. את הכסף שנותר בקופה החליטו ילדי 'צבר' לתרום למוזיאון שהוקם לזכרו של אברמיק ז"ל .

 

את הסרט כבר לא זוכרים, גם נעלי הבית כבר התבלו מזמן, אך העבודה המשותפת נחרטה עמוק בזיכרונם של ילדי 'צבר'. כולם סכמו - אומנם מהשום יצא שום דבר, אבל רעיון הנסיעה לחו"ל בסוף בית ספר, שהוא כבר מסורת בסאסא, נרשם לזכותם של ילדי 'צבר'.

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: