זרים תחת קורת גג אחת / אבישי גרוסמן

זרים תחת קורת גג אחת

אבישי גרוסמן - עין שמר

איור מאת יעקב גוטרמן

 

בגיל שישים מצא את עצמו רונן חי עם אישה שחלתה במחלת הפרקינסון. מחלה קשה שבשלביה הסופיים התקשה כבר רונן לטפל בה בעצמו ונזקק לסיוע.

איור מאת יעקב גוטרמן

במהלך השנים התרגל לתופעות הלוואי האופייניות למחלתה של אשתו, טיפל בה במסירות רבה עד שלא היה יכול יותר. תוך שבועות אחדים הגיעה אל דירתם של השניים פטרישיה, פיליפינית צעירה שהתמקמה באחד החדרים בדירתם של הגולדמנים, רונן וסימה.

 

בחודשים הראשונים מאז החלה פטרישיה בעבודתה החיים התנהלו בשתיקות הדדיות. היא הייתה מבצעת את המוטל עליה בכול הקשור לטיפול בסימה, אשתו של רונן, ולצד הטיפול בחולה ניסתה פטרישיה ברגישות רבה לאתר את רצונותיו ואורחות התנהגותו של רונן וזאת מתוך רצון בלתי מוסתר להיענות לצרכיו הגלויים או הנרמזים. ובמקביל ניסה רונן לפצח את קוד ההתנהגות של האישה הצעירה שנכנסה לפתע לחייו ולחיי אשתו במגמה להקל עליהם ככול האפשר.

 

לעיתים התלבט בינו לבין עצמו בשאלות כגון האם כאשר הוא רוחץ את הכלים בהם השתמש כאשר אכל את ארוחותיו, הוא פוגע במעשהו זה בפטרישיה ויעורר בה תחושה של זלזול וחוסר הערכה לגבי עבודתה. או כאשר הוא נוטל את המטאטא ומנקה את החדר שלו האם בכך הוא מפגין חוסר אימון ביכולתה לשמור על ניקיון הבית בו גרים שלושתם. השאלה בה התלבט הייתה האם בקוד הפנימי המקובל בארץ מוצאה מעשים מסוג אלה מהווים עלבון למי שלכאורה תפקידו לשמור על ניקיון הבית.

 

כך התנהלו החיים תחת קורת גג אחת של שלושה זרים שנכפתה עליהם כתוצאה מאילוצי חיים מקריים ולא מבחירה. בקיבוץ בו חיה משפחת גולדמן היו עוד מספר חברים שנעזרו בנשים שמוצאן מהפיליפינים במטרה לסייע להם בטיפול בבני משפחה שחלו במחלות כרוניות. החבורה הפיליפינית הרבתה להיפגש, לשוחח אחת עם השנייה בטלפון, להחליף אינפורמציות אחת עם השנייה וכך התפזרה לה האינפורמציה הקשורה לפרטים אינטימיים רבים הקשורים לבני המשפחות המעסיקות אותן. מי לדוגמה נוהג לפנות בעדינות או באדנות אל האישה העובדת בביתו, מי נוהג לפזר פירורים כאשר הוא אוכל את ארוחותיו או לחילופין נוהג לנקות אחריו אחרי שהוא מסיים לסעוד את ארוחותיו. וכך נוצרה מציאות בין אישית שבה בעוד פטרישיה ידעה פרטים רבים, כולל אינטימיים על עברה ודרך חייה בעבר ובהווה של משפחת גולדמן. המשפחה המעסיקה אותה, הרי שמשפחת גולדמן כמעט ולא ידעה דבר על עברה, נטיותיה ורצונותיה של פטרישיה. במהלך החודשים נתהווה חוסר איזון בין המידע שזרם כול העת על עברה ואורחות התנהלותה של המשפחה המעסיקה, לבין חוסר מידע כמעט מוחלט של המשפחה המעסיקה בכול הקשור לעברה ואורחות חייה בעבר ובהווה של פטרישיה שחילקה אתם את הדירה המשותפת.

 

בדרך כלל, בשעה שמונה בערב, כאשר סיימה פטרישיה את הטיפול בסימה הייתה נכנסת לחדרה שהיה צמוד לבית המשפחה, נועלת את הדלת ובכך זוכה לתחושה של פרטיות המנותקת מהמתרחש בבית המשפחה ובקיבוץ המקיף אותם מסביבו. מדי ערב דימה רונן לשמוע קולות מהוסים של גבר הבוקעים מבעד הדלת הנעולה. רונן הסתקרן אבל לא העיז לפגוע בתחושת הפרטיות של פטרישיה. אחרי הכול,חשב לעצמו אלה הם החיים שלה וחלילה לו מלהתערב בהם ברגל גסה. הוא התעלם גם מרמזיו הבוטים של שכנו הקשורים לזהותו של הגבר המבקר בביתו. תלמד ערבית אז תדע, היה סונט השכן ברונן כאשר תשובתו של רונן הייתה שאין זה מעניינו מי מבקר בחדרה של פטרישיה בזמנה הפנוי מעבודתה בטיפול באשתו.

 

לילה אחד נשמעה לפתע צעקת כאב מתוך חדרה של פטרישיה, הדלת המפרידה בין חדרה לדירתו נפרצה והשניים יצאו כאשר פטרישיה ממררת בבכי, מחזיקה את ידה קרוב לגופה בעוד אחריה הולך גבר חסון, התומך בה ומנסה להרגיעה.

 

נחש. אמר הגבר במבטא מוזר במקצת. נחש הכיש את פטרישיה ועלינו להגיע במהירות האפשרית לבית חולים. השניים התארגנו במהירות, קולות המכונית המתרחקת ליוו את רונן שמיהר לידע את רכזת הרווחה של הקיבוץ במטרה לדאוג להחלפה של פטרישיה בטיפול בסימה שישנה כול העת במיטתה.

 

למחרת בבוקר נסע רונן לבקר את פטרישיה בבית החולים, הביא לה חפיסת שוקולד במתנה והתיישב ליד הגבר אותו ראה לראשונה בליל הנכישה.

 

השניים לחצו ידיים, הציגו את עצמם ואז נודע לרונן שמו של המאהב של פטרישיה. מוחמד, הציג את עצמו הגבר. אני שכן שלכם ומתגורר בכפר סמוך לקיבוץ שלכם. אנחנו, פטרישיה ואני חברים כבר למעלה משנה. אני אוהב את פטרישיה והייתי מאוד רוצה לשאת אותה לאישה. הקושי העומד בפנינו הוא, המשיך מוחמד להסביר, שאני נשוי כבר שנים לא מעטות, יש לי ארבעה ילדים ואין בכוונתי וביכולתי לעזוב את משפחתי. הצעתי לפטרישיה להתאסלם ולהפוך לאשתי השנייה. עד עכשיו היא מסרבת לשתי בקשותיי אלה. היא אינה מוכנה להתאסלם ואינה מוכנה להפוך לאשתי השנייה.

 

בכול מהלך שיחתנו התבוננה בנו פטרישיה, ידה חבושה בתחבושת עבה בעוד האינפוזיה שמחוברת לידה ממשיכה להזרים לגופה נוזלים המכילים תרופות שמטרתן לנטרל את הנזק שנגרם לה כתוצאה מנכישת הנחש.

 

אני נוצרייה אדוקה, נשמע לפתע קולה החלוש של פטרישיה. חמש שנים למדתי באוניברסיטת מנילה פילוסופיה של הדתות ואיני רוצה, אפשר לומר איני מסוגלת לוותר על אמונתי הדתית ואפילו תמורת נישואין לגבר שאני כול כך אוהבת. הוויתור על אפשרות לחיות לצידו של מוחמד גדול אבל האמונה חזקה יותר מאשר האהבה והתשוקה. מבחינתי העניין סגור ואינו ניתן לשינוי. פניה של פטרישיה האדימו והדמעות שטפו את לחייה ללא מעצור. פתאום הבנתי את מה שקודם יכולתי רק לשער. מוחמד הנשוי ואב לארבעה בנים הוא החבר והמאהב של פטרישיה שלפני ימים אחדים מלאו לה שלושים. כתוצאה מחברות הדוקה זאת ניצבות בפניה של פטרישיה שאלות קשות עליהן צריכה הצעירה הפיליפינית להשיב. שאלות קשות ואולי אפילו חסרות פתרון. מדובר בוויתור על מימוש אהבה גדולה שכרוך בוויתור על אמונתה הדתית. מסתבר שלי לא היה מושג ואפילו קלוש ביותר על השאלות הקשות בהן התלבטה פטרישיה שהפכה לכאורה לחלק בלתי נפרד מעולמנו המשפחתי המשותף. השתיקות המנומסות שמילאו את ביתנו במשך חודשים רבים כיסו והשתיקו עולם פנימי שבו רבו השאלות על היכולת להשיב עליהן. ואני לא היה לי מושג מה מעסיק את האישה הפיליפינית שטיפלה במסירות כול כך רבה באשתי ובמידה רבה גם בי.

 

שבועות אחדים לאחר שפטרישיה חזרה לטפל בסימה, שוב לא נשמעו הקולות הגבריים שבקעו בעבר מבעד לדלת המפרידה בין שני חלקי דירתנו המשותפת.

 

חלפה שנה והשגרה בבית משפחת גולדמן התנהלה לה לאטה, פטרישיה המשיכה לטפל במסירות בסימה וגם השתיקות ההדדיות בין רונן והעובדת הפיליפינית המשיכו למלא את הבית המשותף. זיכרון האירוע שהתרחש לפני כשנה הלך ודהה עד שכמעט ונעלם כליל.

 

צלצול הטלפון הקפיץ את רונן ממקום מושבו ליד התנור שחימם את רגליו. שמעת? נשמע קולו של יורם חברו מהצד השני של הקו. לא, לא שמעתי, השיב רונן והתכונן לשמוע מה יש לידידו יורם לומר לו בשעת לילה מאוחרת זאת. השכן שלך, אליעזר, התאבד. נשמע קולו של יורם. מה באמת? לא יכול להיות, השיב רונן בעוד הידיעה חודרת לתוכו ומכה בו בעוצמה רבה.

 

היו לו כנראה בעיות, בריאותיות או משפחתיות, אני ממש לא יודע. כולם בהלם. לאחר שתיקה של רגע שאל יורם, האם אתה שגר בשכנות אתו כבר עשרות שנים יודע משהו שיכול להוות סיבה למעשהו המפתיע של אליעזר?

 

לא. אין לי מושג השיב רונן הנסער וסגר את הטלפון.

 

בלילה שלאחר הבשורה המרה התקשה רונן להירדם. לפתע כאילו משום מקום עלו בדמיונו בבהירות רבה פניהם ותוכן שיחתם של פטרישיה ומוחמד כפי שנראו ונשמעו ליד מיטתה של פטרישיה בבית החולים.

 

זרים הגרים תחת קורת גג אחת, חשב אז כאשר ניסה לנסח לעצמו את פשר מערכת היחסים בינו לבין פטרישיה, מערכת המבוססת על שתיקות הדדיות, קטעי משפטים ורמזים שניתן לפרשם כך או אחרת. האם אנחנו יוצאי דופן? יחידים ביחידה? והשאלה התנגנה בראשו ולא נתנה לא מנוח במשך ימים רבים.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: