חתונה מאוחרת

אבישי גרוסמן - עין שמר

איור מאת יעקב גוטרמן

 

שמע סיפור, פתח ואמר שאול היודע את כול שמתרחש בחצר הקיבוצית שלנו. מיכאל שהיה חברו ומאזינו הקבוע נרכן מעט כלפי חברו, לגם מכוס הקפה שזה עתה מזג לעצמו והמתין.

איור מאת יעקב גוטרמן

שאול שלח מבט ארוך בחברו לשיחה ושאל: אתה חושב שחברנו עמי ורוזטה פרודים? שהם ממשיכים לקבל תקציבים נפרדים ולקיים אורח חיים של פרודים לכול דבר? אז אתה טועה. לפני ימים אחדים טס הזוג לקפריסין ובא בברית הנישואין. מיכאל שהכיר את הזוג לאורך שנים פתח זוג עיניים גדולות שהביעו הפתעה גדולה והמתין. עמי בן הקיבוץ שלנו, הכיר את רוזטה כאשר למד הנדסה בהולנד. השניים הפכו לידידים קרובים ולמרות שלא נישאו כדת וכדין חיו במשך שנים רבות כזוג נשוי. השניים חזרו לקיבוצו של עמי ובמסגרת תור הוותק קיבלו מהקיבוץ דירה משופצת, פיתחו גינה יפה מסביב לביתם ונראה היה שהם אמורים להמשיך לחיות ביחד עד סוף ימיהם. אלא שיום אחד נודע לרוזטה שבעלה שהיה לכאורה מסור, הצמיד לעצמו מאהבת צעירה, חיילת שהתגוררה במגורי החיילים.

 

לאחר מהומת אלוהים שפרצה בין בני הזוג, הודיעה רוזטה לעמי שהוא לא רצוי יותר בדירתם הזוגית ועליו לעזוב את דירתם המשותפת תוך יממה. שאם לא יעשה כן, הבהירה בקול גדול, חפציו יזרקו לתוך הגינה אותה טיפחו שניהם במשך שנים ארוכות. עמי שהכיר היטב את בת זוגתו אתה חי בחיי זוגיות במשך שנים ארוכות, מיהר לאסוף את חפציו ולעזוב את ביתם המשותף. משולם, רכז ועדת הדירות בקיבוץ שלנו ראה את עמי הולך בשבילי הקיבוץ כאשר הוא נושא בידיו חבילה גדולה של בגדים. מה קרה? הפכת לסבל של חבילות בגדים? התבדח משולם שהיה ידוע במקומותינו כלץ חסר תקנה. עמי לא השיב לדבריו של משולם אבל פניו שידרו מצוקה וכאב. משולם הבין מיד שאין כאן מקום לבדיחות ושאל את ידידו ובן קבוצתו החינוכית מדוע הוא נראה כול כך מדוכדך. עמי עצר, הניח את חבילת הבגדים על הספסל שבצד המדרכה, הפנה את פניו לעבר ידידו וסיפר בקול סדוק לחברו שחברתו לחיים רוזטה אותה לא נשא לאישה באופן רשמי היות ושניהם מתנגדים לטכסי נישואים, יהיו אלה טכסים דתיים או לחילופין טכסים אזרחיים, החליטה לפנות אותו מדירתם המשותפת מסיבות שאולי ידועות גם לך. משולם לא היה זקוק להסברים נוספים. כולם ידעו על הרומן שמנהל עמי עם החיילת הצעירה, רומן שלעיתים לבש ממד של התגרות ברוזטה שהשימה עצמה שאינה רואה ואינה מבינה את מה שמתרחש לעיניה. יש להניח שעמי הפריז, לא נזהר בכבודה של חברתו הרשמית לחיים רוזטה, וגילה ברבים את חיבתו העזה לחיילת הצעירה והתוצאה מתגלה עכשיו לעיניו. בתוקף תפקידו של משולם נמצאה בכיסו הרשימה של הדירות הפנויות מתוכן יכול היה לבחור אחת בה יתגורר עמי עד שימצא פתרון הולם יותר את גילו ואת הותק של חברו הנמצא במצוקה קשה.

 

חלפו שנים. החיילת נישאה ונעלמה מן האופק. עמי ורוזטה שיפרו את יחסיהם בהדרגה עד שחזרו והפכו לידידים של ממש. הם נהנו מהעובדה שלכול אחד מהם הייתה גם דירה נפרדת בה נתאפשר לו לממש את הרצונות האישיים שלו מבלי שיהיו תלויים ברצונו או באי רצונו של האחר, כולל השותף לחיים משותפים. ברצותם נפגשו באחת מהדירות שעמדו לרשותם וברצותם התבודדו כול אחד בדירתו הנפרדת, והרי זה מצב אידאלי הלא כן? שאול השתתק, לגם לגימה נוספת מכוס הקפה שהמתין לו על השולחן, נעץ מבט בוחן בידידו הוותיק והמשיך: מה שהשתנה זאת העובדה שבשנים האחרונות הופרט הקיבוץ שלנו כמעט לחלוטין. חוקי המדינה אותם מפרשים עורכי הדין של הקיבוץ הפכו למחייבים והשניים הגיעו למסקנה שבחינה עסקית כדאי להם לשנות את הסטטוס האישי שלהם מפרודים לנישואים. לאחר מחקר ארוך שעשו הגיעו למסקנה שמבחינה כלכלית עדיף להיות נשואים.

 

והנימוק המרכזי הוא קצבת השארים. השניים נמצאים בימים אלה בשנות השבעים לחייהם וקיימת סכנה ממשית שכל אחד מהם הוא מועמד בעל סיכויים גדולים, לסיים את חייו עלי אדמות. ואם כך יתגלגלו הדברים הרי מה יהיה על קצבת שארים המגיעה לבן הזוג הנשוי לנפטר או הנפטרת? על פי הבדיקה שעשו השניים מדובר באלף שקל לחודש. סכום גבוהה כאשר הוא נפרש על פני שנים לא מעטות. בייעוץ עם עורך דין ידיד המשפחה הבינו שאם לא יינשאו כדת וכדין אמור בן זוגו של הנפטר לאבד את זכותו לקצבת שארים בגין היותו נשוי למי שהלך לעולמו. בעקבות הייעוץ החליטו השניים למסד את הקשר ביניהם כך שהאינטרסים הכלכליים של שניהם גם לאחר שאחד מהם ילך לעולמו יישמרו. לאחר שתיקה של רגע המשיך שאול את דבריו: לדעתי השניים עשו את החישוב הכלכלי הנכון. והרי נאמר כבר שברומא תתנהג כרומאי ובקיבוץ המופרט התנהג כפי שראוי להתנהג בקיבוץ המופרט, בו קודמים השיקולים הכלכליים לכול שיקול אחר. והרי מסתבר שהשניים העדיפו את השיקול הכלכלי על פני התנגדותם העקרונית לטכסים דתיים או הסכמים מחייבים הנחתמים בין זוגות הנישאים מחוץ לטריטוריה של מדינת ישראל. אתה לא חושב כמוני? מבלי לחכות לתשובתו של מיכאל המשיך שאול לדבר כאילו לעצמו: שמעתי שהשניים על פי עצת העורך דין שלהם, פנו למנהל הקהילה בבקשה לקבל את סכום הכסף המגיע להם על פי התקנון בגין החלטתם לבוא בברית הנישואים. השניים נימקו את פנייתם באמירה נחרצת שכול ילד מבין שהחלטה משמחת זאת לבוא בברית הנישואין כרוכה בהוצאות לא קטנות שיבואו לידי ביטוי במסיבה רבת ממתקים ושתיה מתוקה וחריפה כאחד. והרי הם פותחים דף חדש בחייהם, דף המעיד על היותם צעירים ברוחם למרות גילם המתקדם. מנהל הקהילה הופתע, שתק ואישר את בקשתם של בני הזוג.

 

תמיד אמרו הליצנים שבינינו, המשיך שאול את דבריו, שהגיל לא קובע אלא רק התרגיל. השניים התבוננו האחד בשני, חייכו חיוך מר של מביני דבר, סיימו ללגום את שארית הקפה שנשארה בכוסותיהם וקמו ללכת איש איש לדרכו ולמקום עבודתו.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: