תופרים על הברך / אבישי גרוסמן

תופרים על הברך                 

אבישי גרוסמן – עין שמר

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

הסופר הנודע קיבל את הזמנת רכז ועדת התרבות של הקיבוץ, להרצות בפני החברים על נושאים ספרותיים על פי בחירתו.

בערב שבת, המועדון התמלא בחובבי ספרות ובעיקר קוראיו הנאמנים של הסופר. חצי שעה לאחר השעה שנקבעה לתחילת ההרצאה נכנס בדלת המועדון הסופר מלווה באשתו כאשר מבטי הערכה מלווים את כניסתו לאולם.

איור מאת יעקב גוטרמן

רכז ועדת התרבות פתח את הערב בדברי שבח לסופר על שהתפנה להיות אתנו ולשוחח  על נושאים הקרובים ללבו שיש להניח, אמר הרכז, קרובים גם ללבנו.

 

הסופר הרים את עיניו, שלח מבט חודר לעבר קהל השומעים והחל להשמיע משפטים מפוזרי תוכן, כאילו הוא מחפש בתוך עולמו הפנימי על מה הוא באמת רוצה לשוחח אתנו, קהל שומעיו.

לאחר דקות אחדות החל עובר רחש בין קהל השומעים, מבטים נשלחו לעבר התקרה ולאחר דקות נוספות האחד אל השני. מבוכת המקווים הפכה לתימהון ולאחר מכן לאכזבה שחיש מהר הפכה לכעס.

על מה בדיוק הוא מדבר, לחש שמוליק, חובב ספרות מקומי שקרא בשקיקה כול ספר שנכתב על ידי הסופר, לאשתו שישבה לצדו ושלחה מבטים שהיה בהן תמיהה גדולה לכול עבר. 

 

הסופר המשיך לדבר, מדלג מנושא לנושא, קצת ספרות ומייד דבוקה לה פוליטיקה מקומית,  קצת קיבוץ כחלק מתופעות חברתיות עולמיות,  מדי פעם רמז לרכז התרבות על צימאונו וזה מיהר להגיש לו כוס מים קרים.

בחלוף שעה, סיים לפתע הסופר את דבריו, שלח מבט אל קהל מאזיניו ועזב את המועדון.

החברים קמו מכיסאותיהם, סידרו את המועדון כדי להכינו לשיחת קיבוץ שאמורה להתקיים בו במוצאי שבת, ועזבו בשקט את המקום.

 

בשעת לילה מאוחרת, כאשר יואש נכנס למיטתו בה חיכתה לו בת זוגו זיוה, הוא אמר כאילו לעצמו משפט שהפתיע אפילו אותו. הוא  תפר על הברך, היה אומר  מנהיגנו מאיר יערי, כאשר היה שומע דברים שאמורים היו להיות מוכנים ומבוססים, כאלה שיש בהם התחלה, אמצע וסיום, אבל במקומם נשמעו דברים שכאילו נשלפו מהשרוול, ונערכו על המדרגות המובילות למקום בו מתקיימת ההרצאה. וכאלה היו דבריו של הסופר הנודע, שנשמעו הערב במועדון לחבר שלנו.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: