תאילנדית תפעולית [מעשה שהיה - כך בדיוק היה] / ארנון אבני

תאילנדית תפעולית [מעשה שהיה - כך בדיוק היה]

 ארנון אבני - נירים

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

חליבות בוקר בראשית אוגוסט למרות שאינן ממש בילוי, מפגישות אותך עם השעות הקרירות ובדרך כלל גם היותר שקטות ביממה.

דווקא הבוקר בשעה שלוש וחצי הרעש מ"הברביט" קורע את השקט. עשרות מכוניות עדיין חונות ליד הפאב ונדמה שענן אדי כהל תלוי מעליו.

 

השותפה האלמונית שלי הפעם היא תאילנדית. אין לי בעיה עם זה בעיקר אחרי שמרסלו הסביר לי את פרוטוקול התקשורת עם שותפים תאילנדים: "תעשה מה שאומרים לך". מאז אני מרגיש נוח ומועיל. התקשורת אתם מבוססת על "תאילנדית תפעולית". זהו דיאלקט שמורכב ממילים עבריות ספורות, שעברו גיור תאילנדי לחומרה, ואחרי אימון קצר אפשר אפילו להבין משהו.

במכון אני פוגש אותה, ווילוואן, מטר וחצי, תוזזת וקולנית. גם הפעם אני מנסה לעשות מה שאומרים לי אבל זה מסובך במיוחד, נראה לי שהיא עדיין לא שולטת מספיק טוב בדיאלקט התפעולי.

 

אפשר שעדיין אני לא ער לגמרי ואפשר שענן הכוהל שעברתי קרוב מדי אליו עשה לי משהו, כי למרות היותי זקן הסגל אני עושה טעויות של טירון. למזלי בכל פעם כזו ווילוואן, חדה וממוקדת, תופסת אותי ומתקנת. לרגע אני מדמה לעצמי, בכל פעם כזו, שאני רואה  על מצחה מוטבע סמל Intel inside. היתרון היחיד שבקשיי השפה האלה הוא שהשטויות שעשיתי יישארו במגורי התאילנדים, או לכל היותר יהפכו לקטע משעשע בארוחה משפחתית בתאילנד. מרסלו לא יידע לעולם.

 

לקראת הסוף אני כבר מתחיל להבין קצת. למשל, משיכה תקיפה בשרוול, מלווה בתנועת אצבע מהמרכז החוצה, והמילים "לא חליבן!", פירושן בתאילנדית תפעולית: "את הפרה הזו לא חולבים עכשיו". אומרים שיש לזה גם פירוש נוסף והוא משהו כמו: "זוז הצידה גולם זקן", אבל קשה לי להאמין שלזה התכוונה, אם כי במבחן התוצאה - זה די דומה.

 

עם אור ראשון מופיעה דפנה שבאה להאכיל את העגלות. אחרי סיבוב קטן ברפת היא באה לספר לי שבחצר מספר תשע יש המלטה חדשה, וצריך להביא את הפרה לחליבה, "אבל יש בעיה כי חצר תשע היא רחוקה ואין דרך..."  אז מה את רוצה, אני חותך באסרטיביות, שאני אעזור לך להביא אותה? "אה... לא, אני אלך עם ווילוואן". יופי, אני חושב לעצמי, יהיה מעניין לשמוע איך היא תסביר לה את זה.

 

"ווילוואן", קוראת לה דפנה, "בלגאן - אימא-חדש - תשע". אה... מהנהנת המפקדת שלי ושתיהן יוצאות לחצר מספר תשע, לסדר את הבלגאן שעשתה האימא החדשה שלא יודעת היכן להמליט.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: