תל מנוחה - מונולוג

אמנון ורנר - כרמיה

איור מאת יעקב גוטרמן

 

כל הנרשמים לסיור 'A 17 - תל מנוחה' לכאן... הסיור יוצא לדרך... כן, אני המדריך שלכם, אמנון בר-מינן ומקווה לעשות הכרה אישית עם כל אחד מכם...

מה השאלה?... כן תל מנוחה, זה גם שם הקיבוץ... נכון פעם שם הקיבוץ היה 'תל שמחה', אבל העולם השתנה אז גם אנו משתנים. החיים הם לא פיקניק, לעומת זאת המתים... זה סיפור אחר... בכול מקרה, קיבוץ 'תל מנוחה' דואג לכם למנוחה ואתם דואגים לנו - לרווחה.

 

האחרונים, בבקשה להתקרב... מיד יוצאים לסיור... ובבקשה ללכת יחד, לא להתפזר, וכמו שאמרנו פעם - אחרי... אני רק מבקש להתקדם שקט... עוד תעירו את הנחים... וסליחה על ההומור המקברי, אבל יש לנו אחריות על עבודתנו.

 

החלקה כאן מולנו, היא חלקת "גדולי האומה", גדולים בכסף או גדולים בכבוד. יש פה מנהלי בנקים ומנכ"לים וכמובן גם כמה חברי כנסת, ראשי וועדים הגדולים... וכל מי שראה בבית הלאומי את ביתו הפרטי ועשה לביתו, כמו שאומרים... זאת החלקה הכי משובחת - 4 כיווני אוויר והבריזה מביאה איתה את ריחות אגני החמצון הקרובים, כך שאיש לא יעשה כאן פיקניק... החלקות בחלקה זאת - יקרות... אצלנו, 'בעל המאה הוא בעל החלקה', והמחיר נקבע עפ"י דרישות הלקוח... הנה כאן... תתקרבו... קבר ענק, מה? תתקרבו... תקראו, "בחייהם ובמותם לא נפרדו". פיגמן, הנרי פיגמן, ביקש להיקבר יחד עם מכונית הלימוזינה החדשה שלו. במילותיו האחרונים ביקש לא להיפרד ממנה.

 

או, הנה בלימה, שלום בלימה... בלימה היא מוותיקות הקיבוץ. מה שלומך היום?... מה? עוד לא סידרו לך צינור? בכניסה ראיתי דליים, למזלך הטוב ולמזלי הרע - מעבודה קשה לא מתים... כמו שאתם רואים, לכל קבר בחלקה הזאת, צמודה חברה וותיקה שכל יום מנקה את האבק ומשקה את הפרחים, זאת תוספת רצינית לפנסיה הצנועה שלה... לא לזלזל בוותיקים שלנו, עובדים עד לרגע האחרון, רק חבל שהרגע הזה מתמהמה יותר מדי... מה לעשות לחברה האלו יש שורשים, משהו... קדימה ממשיכים, אחרי...

 

כן, מה השאלה? ערמת האבנים פה? או, זה מקרה מיוחד. כאן מתחת הגל שוכב שפרינגבט, זוכרים אותו? האיש שעשה תספורת של 800 מליון לבעלי המניות שלו... לילה אחד הם הביאו אותו לכאן ואפילו לא חפרו קבר. כל בעל חוב הביא איתו אבן... וכך סיכלו אותו, אתם רואים כמה רבים היו... וזה הרגע להגיד לכם, שהיה לו, לשפרינגבט מזל גדול כי הוא רכש את החלקה לפני שהתרסק בבורסה... לא רוצה להאיץ בכם, אבל הבוקר שמעתם בוודאי בחדשות שאנחנו עומדים להפציץ באיראן, אז מניסיוני, כדאי כבר היום לרכוש חלקות... אחר כך יהיה בלגן גדול, לא יהיו מספיק חלקות... יאללה קדימה, אחרי..

 

אדוני, בבקשה לא לקחת את הפרחים מעל הקברים,...זאת לא חתונה פה. קצת רספקט לתושבים הקבועים כאן... בבקשה תתקרבו לכאן, זאת כמובן אחוזת קבר... ברבינוביץ, מאנשי ה'הון-שלטון'. הבנקאי המפורסם שהתאבד במשבר הפיננסי האחרון, ואת כל מה שנשאר לו, וזה לא מעט, ביקש להשקיע כאן אצלנו... שיו... איזו אחוזת קבר גדולה ונהדרת, השאיר מקום לאשתו ולמזכירה. "זה המקום הכי בטוח," אמר לקרוביו שאוכזבו מצוואתו. אך הוא צדק, ימים של משברים עושים לקיבוץ רק טוב מחירי החלקות האלו האמירו השנה... שיו...

 

חברים אנו ממשיכים... כדאי להזדרז כבר מתאסף סיור A18... בבקשה לא להתפזר, בשבוע שעבר סיור אחד התפזר ועד היום לא מצאנו אחד מהם ושמרו בבקשה על השקט, הרבה כסף מושקע פה.... אחרי, ושלא תחשבו שחסרים לנו קליינטים... ואם מותר לקברן להעיד על עיסתו, אומר לכם שעד היום אף קליינט לא התלונן... סתם, עוד בדיחה של קברנים... תבינו בעבודתנו זו, אנו חייבים לשמור על חוש הומור... כאן מותר קצת להסתובב... ראו את הנוף הנפלא מכאן, מצפון פסי הרכבת והכביש המהיר ומדרום תחנת החשמל החדשה, תראו את עמודי החשמל הענקים, שיו... ממזרח קידוח הגז החדש 'חלס 7'... ממשיכים... קדימה אחרי, לסגור רווחים...

 

כן... הגענו לחלקה החקלאית... תאמינו לי שזה לא היה פשוט לשכנע את 'מנהל מקרקעי ישראל' שלא צריכים לשנות את יעוד הקרקע ושאנו למעשה ממשיכים להיות עובדי אדמה. האדמת, כעת אנו יותר קרובים לאדמה מאי-פעם. פעם עבדנו את האדמה על פני הקרקע ותמיד הפסדנו, כעת אנו עובדים בתוך הקרקע ורואים ברכה בעמלנו. ברוך השם, עבודה יש תמיד ורק קרקע חסרה אחרי שהיא חולקה בין החברים ותאמינו לי שזה בכלל לא היה פשוט... מי מקבל את חלקת הצדיקים ומי מקבל את חלקת החלכאים... אבל הסתדרנו... כל אחד חטף לפי יכולתו... אל תשכחו אנחנו עדיין קיבוץ...

 

הגענו לחלקת "ולנסיה", אתם רואים כאן שורת קברים ליד שורת עצי הדר, שורה של קברים ושורה של תפוחי זהב, מובחרים, וולנסיה.... כאן היה הפרדס שלנו, עמד לפני עקירה בגלל הקיצוץ במיכסות המים... אז עקרנו שורות עצים לסירוגין ותראו איך השטח נראה, בית קברות לתפארת... מלבלב, פורח ואפילו ריח טוב נישא כאן באוויר, שלא לדבר על היבול הרב מהעצים שנותרו... ולא תאמינו מכסת מים היא בלתי מוגבלת, ככה זה במדינה שלנו למתים דואגים יותר מאשר לחיים... והמחירים כאן לא בשמיים אלא באדמה, כדאי לרכוש כבר היום חלקה ולמי שלוקח איתו גם את אשתו, מקבל הנחה. הנה כאן הקבר של גברת זלקוביץ בעלה איבד את עצמה לדעת... אז בתור עונש הוספנו למחיר... אנחנו קיבוץ עם ערכים. לא כמו פעם, אבל משהו נשאר... יאללה קדימה... לזרום... אחרי...

 

 

את החלקה כאן מימין, אני לא מציע לכם וכדאי לעבור על פניה במהירות... כאן אנו רק קבלני משנה, החלקה שייכת למשפחות הפשע שקוברות כאן גם את יקיריהם וגם את הלקוחות שלהם. הם אמנם לא משלמים, אבל הם האחראים על הביטחון על כל השטח, וכידוע לכול ביטחון בימינו זה הדבר הכי חשוב... אז קדימה, ולא להתפזר, אני לא אחראי על מי שאובד כאן...

 

שימו לב, הגענו לחלקת מעמד הביניים, אלו הן חלקות "ברות השגה", עפ"י הצעת ועדת טורנו בסקי, קצת צפוף אבל פחות יקר... ובכל זאת ליד כל קבר שיח פרחים מפלסטיק... מלאכת יד של זקני הקיבוץ שמשום מה התארכה דרכם ומצאו פרנסה מכובדת בחוג "בדרך ארוכה", למלאכת יד. החלקה מיועדת לאותם אזרחים... מורים, משוררים, עובדים סוציאליים... בקיצור, בני האדם, כמוני כמוכם שלא בחרו בדרך הנכונה בזמן הנכון ובכל זאת צריך לדאוג להם למנוחה נכונה והעמותה שלנו זוכה ללא מעט תרומות עבור המסכנים האלו... תאמינו לי הם מגיעים לעולם הרבה יותר טוב. בינינו, כולנו יודעים שעמוק באדמה, לא כמו על פני האדמה, כולם שווים, אז לא להתייאש... קדימה... אחרי

 

לפנינו החלקה הכי גדולה, חצר הקיבוץ ז"ל. אלו הם בתי הקיבוץ, כפי שעיניכם רואות אנו לא מוותרים על אף פיסת קרקע. אצלנו קוברים בין הבתים, ליד השבילים, במדשאות... בקיצור כמו שאומרים, 'תחת כל עץ רענן'.

 

עוד שאלה? כן... מה?... אתה רואה מתים על הדשא? לא, בכלל לא, אלו הצעירים שלנו ב'שלף-שטונדשה' אין הרבה הרוב כעת בהודו... לומדים שיטות קבורה באש... זה לקראת תוכנית הפיתוח שלנו... צריך לצעוד עם הקידמה.... אנו כבר מתקרבים לסוף הסיור, תתקרבו בבקשה אלי...

 

אסביר מעט על שירותי הלווי. יש לנו מבחר גדול של ארונות... מארונות מהודרים מעץ מלא, מהגוני תוצרת סין... ועד לארונות עץ איקליפטוס, מקומי, צריך לעודד כחול-לבן, לא כן?... למעוניינים יש לנו ארונות שאפשר לפתוח גם מבפנים ... שוב סליחה על ההומור הפרוע שלנו... אבל זה בכלל לא מצחיק, כי מנגד, יש משפחות המבקשות לקבור את יקיריהן בכספות נעולות היטב... ואני רק מצטט "בארץ שלנו, היה כבר מי שקם מקברו,"... יש כמה בני קיבוץ שחזרו בתשובה, הם התמחו בנושא והכול עפ"י ההלכה. כבר יש לנו אישורים של הגד"ש, הצר"חש, השב"ץ והקקש"ק.

 

לקנאי איכות הסביבה יש לנו ארונות מתכלים... לאספנים - ארונות עתיקים, יד שנייה ויש כמובן ארונות במחירי מציאה... ארונות אלו עשויים בכריכיית הקיבוץ, בהדבקה, ע"י ילדי הקיבוץ במסגרת ההכנות לטיול לפולין. אבל... גילוי נאות לארונות אלו אחריות לשנה בלבד, אבל מה זה כבר משנה?... ומכיוון שאנו כרגיל בעונת החגים אפשר לקבלם במבצע, ארון שני - בשקל... תחשבו על זה...

 

ושלא אשכח... בעניין הטקס, שוב אנו פתוחים לכל רעיון. לא צריך להתבייש, מה כבר נשאר לנו בעולם המחורבן שלנו, לפחות שנצא ממנו בהוד והדר... אפשר למשל, לשכור את שרותיה של רוחק'ה מוותיקות הקיבוץ שמאז המהפך השיתופי, כל שיר שלה הוא ממש מארש אבל.. ואם הפרוטה עדיין מצויה בכיסכם אפשר לקבל לטקס את מקהלת וותיקי הקיבוץ, אלו יודעים לבכות... שיו... יכולים להתחרות עם כל להקת מקוננות מרוקאית... אפשר לקבל גם את דובה עם התוף הגדול, אבל - ללא אחריות.. אומרים עליו שהתיפוף שלו יכול להעיר אפילו מתים... הומור קברני כמובן. את הטכס אפשר לעשות בחדר האוכל... אמנם עדיין אוכלים בו כמה חברים וותיקים, אבל הם כבר לא רואים ולא שומעים... ואם אין לכם מניין לקבורה? תמורת תוספת קטנה לפנסיה, הם יתנדבו לעשות את המצווה... כפי שאמרתי, אנו פתוחים לכל רעיון, כל הקיבוץ עומד לרשותכם... לא מזמן נערך כאן טכס לרופא ידוע... הכנו טקס צנוע במרפאה, רק עם אשתו והחולה הכועס. יש לנו גם מקלט בעומק של 10 מטר, לימי מלחמה, קצת יקר אבל בטוח.

 

קדימה, אחרי... מה? יש עוד שאלות? כן... השלט "גדר"?... מעברו השני של השלט, חלקה לא מומלצת... זה מקומם של הממזרים, הסוטים, החוזרים בשאלה, השמאלנים וכל יתר הבררה. איתם לא מתחכמים, הם קבורים מטר יותר באדמה, לך תדע... נכון פה הכי זול, יש עמותות שמקדמות את הנושא והכול בהתנדבות, אפילו ליברלי תרם למטרה הזאת, כן...

 

ושלא אשכח... הקברנים כולם תאילנדים עם רשיון עבודה, שיתלבשו עפ"י בקשת הלקוח, בגדי שרד או עבודה, בגדי ים או תחפושות קרנבל, שמלות כלולות או תלבושת "צופים"... ולא תאמינו לא מזמן נפטר לואי... לא זוכרים... זה שזכה במקום הראשון בתחרות "שפנפן נולד" ולבקשתו הופיעו הקברנים ללא בגדים... רק בכסיות לבנות... כן, מוזרות דרכי האל ואנו רק משרתיו.

 

התעייפתם?... מתקרבים לסוף הסיור, החלקה משמאל עם הקוצים... היא של חברי הקיבוץ... זה לא שהסנדלר הולך יחף... אלא הקוצים הרבים מסביב הם פיתוח מקומי להרגשתם הטובה של הוותיקים שכך מצאו את המקום כש... הגיעו לכאן צעירים. תתפלאו אך לא מעטים מבקשים להיקבר כאן ליד הנפילים שהקימו את המדינה וכידוע לכם, גם לשכנות טובה, יש מחיר.

 

בקשות מיוחדות?... כיבוד קל עד כבד... שתיה מותאמת לגיל הנפטר... לזקנים גזוז בטעם של פעם, לצעירים שנהרגים בתאונות דרכים - רד בול וכאלה... מיצים טבעיים אורגניים לירוקים למינהם...

 

חברים יקרים, אני מקווה שאפילו יקרים מאוד... אפשר להזמין מצבות מכל המינים, החומרים והצבעים... שיש איטלקי מסין, אבן ירושלמית... מסין, בזלת בלונדינית דווקא לא משבדיה... נכון ניחשתם מסין...

 

אפשר גם לקבל מוזיקה מכל גווני הרשת... כך השבוע, דווקא חבר קיבוץ - וותיק, ביקש להיקבר לצלילי האינטרנציונאל.... למה לא?... מה "אין לי ארץ אחרת", יותר טוב?

 

ושלא אשכח טיהור... אפשרי בהחלט במקלחת הציבורית הישנה והטובה שלנו, רק השנה שיפצנו אותה במסגרת 'שימור אתרים', אפילו את ה'בוילר' שיפצנו ואפשר, בעיקר בחורף, להיטהר במים חמים, בלי תלות במשבר הנפט, הוא עוד עובד על עצים... הכול לפי דרישת הלקוח.

 

זהו סיימנו את הסיור, אני בטוח שאין לכם יותר שאלות, כאן בבקשה ימינה, כמו כול עם ישראל ימינה ואחר כך עוד ימינה... עד לחדר-האוכל, ללקוחותינו 50% הנחה, תגידו שאמנון בר-מינן שלח אתכם... ביי... תתקשרו... ושניפגש בהלוויות...

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: