האונס / עמיקם נוישפיל

האונס

עמיקם נוישפיל - חולית

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

זה היה עוד ערב שרבי בעמק יזרעאל, ריח האדמה השחורה הכבדה המעורבת בזבל הקומפוסט עלה בחוזקה והכביש בו נסעתי כאילו שעלו ממנו אדים של חום.

איור מאת יעקב גוטרמן

אני בדרכי לאחד הקיבוצים שבעמק, לפגישה עם מתלוננת בשם מירי, חברת משק הנושק לכנרת. כהרגלי בקודש, קבעתי אתה בחדרו של המזכיר ולא בביתה, זאת בכדי לשמור על רחוק ודיסטנס.

 

מירי אישה נאה כבת 40 שנה לערך, שערה שחור כפחם, לבשה גופיה גברית בצבע לבן ומכנסי שרוול שחורים, נכנסה בדיוק בזמן לחדר כשכל כולה אומרת התרסה ואסרטיביות. עיניה השחורות החדות ננעצו הישר לעיני, ללא שמץ של מורא, בושה או נבוכות. "הוא עשה בי מעשה מגונה", התריסה, "ואני רוצה להתלונן". אמרה ולא יספה. התיישבתי ובקשתיה לשבת ממולי. הוצאתי את טופס 24-ב (תלונה על מעשה פשע) והחילותי במילוי פרטיה האישיים. בסיומם רשמתי את הנוסח השגרתי. כל אשר יאמר ייחתם על ידך עלול לשמש כראיה בביהמ"ש. "אני וקובי בעלי", סיפרה, "אנו לא במצב הכי, הי-יה-יי... כבר זמן ארוך שאינו ישן במיטתנו הזוגית, אלא על הספה בסלון... כך שאיני יודעת, מתי הוא הולך לישון ומתי הוא מתעורר ועוזב לעבודתו במפעל הקיבוצי האזורי... ביום ראשון בתחילת שבוע זה, התעוררתי לפתע, עוד לפני עלות השחר, עלטה עדיין שררה... ואז חשתי באדם זר השוכב מאחורי ומחבק אותי ... צעקתי בכל כוחי אך הוא ברח מהבית כל עוד נפשו בו..." "האם הצלחת לזהותו?", שאלתי. "רק ראיתי את שער ראשו הארוך והמקורזל" "זה הכל מה שראית?", דחקתי בה. "רדפתי אחריו אך הוא נעלם בחשכה... אבל אני הצלחתי לזהות את ריחו, היה לו ריח מאוד מיוחד ומתקתק", כך סיימה את עדותה וחזרה לביתה.

 

לאחר מספר שבועות, חזרתי לקיבוץ בשנית. הפעם בשעת הצהרים, על מנת לשאוב מידע נוסף מפי החברים. ואכן, ספרו לי על מתנדב מהולנד בעל שער מקורזל וארוך שעבד במטע הבננות, אך עזב לארצו שבוע קודם למקרה האירוע. נראה היה לי שגם תיק זה כמו תיקים רבים אחרים ייסגר כ"ע.ל.ן" [עבריין לא נודע].

 

חלפה עברה לה שנה. בשרותי במילואים, פגשתי את יעקב בעלה של מירי, שכלל לא ידע על היותי חוקר משטרתי. תוך כדי שיחת חברה על כוס קפה, סיפר לנו שהייתה לו תקופה קשה עם אשתו, "היא התרחקה ממני", סיפר, "ולא יכולתי להתקרב... אך כשראיתי את מבטיה השוקקים לעבר אחד המתנדבים בקיבוצנו, החלטתי לשים פאת שער כשלו ונכנסתי למיטתנו. התוצאה הייתה הפוכה, היא חשבה אותי לאנס...

 

מזל שהחלטתי שהתיק יישאר גנוז כ"ע.ל.ן". 

    

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: