חוגים / עמיקם בריל

חוגים

עמיקם בריל - [רמת דוד]

איור מאת יעקב גוטרמן

 

כשנעמי'קה בת ה-17 יצאה לחוג לריקודי עם, רקדו בערב כל המשתתפים באופן חפשי. 

איור מאת יעקב גוטרמן

בקיבוץ אפיקים למדו בחוג לריקודים על מנת ללמד כל אחד במשקו את הנוער ריקודי עם. אחרי זה נעמי שמר הגדולה שאז עוד הייתה קטנה באה ללמד, שירים, על מנת שיפיצו אותם. אחרי שנעמי שמר סיימה רקדו כולם ונעמי'קה שהגיעה לבדה רקדה במעגל ואחרי זה, כשרקדו את ריקודי הזוגות - ישבה בצד. נער בן גילה ניגש אליה והזמין: 'רוצה לרקוד?' שאל אותה כאילו אדיש בנון-שלנטיות. רקדו אז השניים, וכשהסתיים הניגון המקום בו ישבה קודם היה תפוס, 'בואי שבי לידי ונרקוד עוד ריקוד' אמר לה הבחור, 'שמי דניאל'. 'ואני נעמיק'ה' אמרה את שמה והציגה את עצמה. מאותו ערב רקדו יחד. כששאלה אותו מה עם בת הזוג שלך בחוג כי באתם ביחד, כך הבינה שהם מאותו משק, אמר לה דניאל: 'ההיא אמרה לי כשיצאנו לחוג, שבערב היא לא תרקוד איתי'. דניאל שנקרא דונטה, אמר: 'ההיא בטח מחפשת חבר. האמת שהיה לנו פעם משהו עם מכתבים שכתבו לה והיא חשבה שזה אני וזה לא הייתי אני וזה ייצר מתח בינינו ואפילו באוטובוס לעמק הירדן לא ישבנו ביחד. היא רק הודיעה לי באיזו שעה יוצא האוטובוס לאפיקים ושאהיה בתחנה'. הסתיים החוג ונעמי'קה נעלמה מחייו של דניאל לשנים.

 

בפעם השניה שנעמי'קה פגשה את דונטה היה זה בקורס למדריכי שחיה. 'זו את נעמי'קה שרקדנו בריקודים באפיקים? נכון?'. אלא שגם הפעם זה לא שינה ולא קרה כלום. הם קצת שחו יחד ואפילו תרגלו ביחד הנשמה מפה לפה בשיעור הצלה, וזה הכל. אבל אין לדעת מה יקרה. בקושי יודעים מה קרה.

 

בפעם השלשית שדונטה פגש את נעמי'קה, זה היה כששניהם היו בשירות סדיר. הפגישה התרחשה על הכביש בדרך ממושב עמיקם אל המושב גבעת נילי. הוא כבר היה סמל ונעמי'קה רב טוראית. היא הלכה בראש כיתת חיילות מהנח"ל. 'אתן ממחנה 80 ?' שאל דונטה את ההולכת בראש. הוא ישב למעלה בתא הנוסעים של המשאית והמשיך: 'קוראים לך נעמי'קה והיינו יחד גם בקורס לריקודי עם וגם בקורס מדריכי שחיה'. נעמיק'ה הנהנה בראשה ואמרה: 'נכון אני זוכרת, אתה דונטה מקיבוץ מעין'. על הארגז למעלה במשאית היו ג'ריקנים מלאים בסולר להכנת מטען חבלה שנקרא 'פוגאז'. כשכורכים חוט רועם של חומר נפץ סביב המיכל ומציתים מצת הג'ריקן מתפוצץ על חילי האויב. האימונים נערכו בכפר סינדיאנה ולידו נפגש הזוג. במושב עמיקם יש משפחות של יוצאי סין ואחד מחבריו הסמלים של דונטה בא מעמיקם. 'אנחנו בדרך לקפה', אמר לה דונטה, 'אולי בערב תרצי לצאת לסרט?... אבוא לקחת אותך מהמחנה'. 'טוב', ענתה, 'ניפגש בחדרה ליד קולנוע חוף''. דונטה שירת בנתניה והגיע בטרמפים מנתניה אל הקולנוע בחדרה. שם ראה שנעמי'קה לא לבדה. 'תכיר, זהו סגן יהודה', אמרה לדונטה. סגן יהודה הלך לקנות כרטיסים וחזר רק עם שני כרטיסים, לה ולו. דונטה קנה לעצמו כרטיס ושלושתם התיישבו כשנעמי'קה מסננת לעבר דונטה, 'אמרתי לו שאתה בן דודי'. כשהתחיל הסרט דונטה שלא נשאר חייב שם את ידו על כתפיה של נעמי'קה וכך עד להפסקה. אחרי ההפסקה סגן יהודה הלך. הלך ולא שב. נעמיקה אמרה לדונטה 'אתה יודע מה הוא אמר?... שאם אתה בן דודי הוא צנצנת'. כשיצאו מהקולנוע נעמי'קה נסעה עם ההסעה למחנה 80 והם קבעו שייפגשו בשבת בקיבוץ שלו. 'מעפולה זה רבע שעה. תרדי בתחנה אחרי יפעת'.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: