שיטת פאול / עמי נווה

שיטת פאול

עמי נווה - גלעד

איור מאת יעקב גוטרמן - העוגן

 

הכל החל בפתק הכחול שמצאתי באותו הערב בתיבת הדואר: הנך מוזמן לשיחה אצל החברה ז.א, בשבת בשעה חמש אחה"צ.

איור מאת יעקב גוטרמן

נקל לשער, שעד מאד הופתעתי, וזאת מכיוון שאינני מורגל בפתקים הכחולים שמקורם במזכירות, ויתר על-כן שלא ציפיתי להזמנה כה מכובדת דווקא מהחברה ז.א.

 

מאז ומעולם ידוע לכל, כי אם יש נפש חיה שדבריה סדורים, אמונים ומכוונים ללב "העשייה" הרי זו החברה זליכה, שהרי תמיד מקובל היה לומר כסיכום לכל מצב, "זליכה-אמרה" ומכאן כינוייה, "החברה ז.א.". ואכן כאשר סיכמה את דיוני האסיפה - כדרכה בקודש, ברור היה לכל שאיש לא יפצה פה ויצפצף. מכיוון שמאז ומעולם לא הוזמנתי לדירתה הצנועה של החברה ז.א, שהרי אינני ממובילי החברה ופטרוניה, וגם אינני ממקורבי מנהיגי התנועה שהיו מבאי ביתה, ולכן מאד נזהרתי ללבוש את מחלצותי, ולהקיש קלות על דלתה בדיוק בשעה היעודה. החברה ז.א, אישה מרשימה הייתה בשערה הלבן, בעיניה החדות וברצינות התהומית שנשקפה מזוויות שפתיה, המתינה לי ישובה על הספה מצדו האחד של השולחן הסלוני הפשוט, שצנצנת ובה כלניות ניצבה במרכזו.

 

החברה ז.א העמידה על השולחן כוס נסקפה וחלב, שכבר הוכן מראש, וכמה עוגיות, שנראו לי מוכרות מהכיבוד של האסיפה האחרונה. ולא הכבירה מילים.

 

"שמעתי שאתה מבקש לצאת להמשך לימודי חקלאות בפקולטה לחקלאות", אמרה ונתנה בי מבט חד. "אמנם כן", אמרתי, "אבל נרשמתי ללימודי ביוטכנולוגיה בטכניון ובמקביל אמשיך ללמד בבית הספר האזורי". החברה ז.א המשיכה כאילו לא אמרתי דבר, "חשבתי שאין צורך בביוטכנולוגיה בקיבוץ - אנחנו חקלאים", אמרה ונתנה בי מבט מצמית רב משמעות, "אבל", הוסיפה בקול מרוכך, "נוכל למצוא פתרון לכך בתנאי מסוים" הבנתי מייד כי דבר נפל ועלי לשמור צעדי מכל משמר.

 

"אתה יודע שאברמלה המזכיר גומר את הקדנציה השניה שלו. אנחנו צריכים אותו ברפת. אתה תחליף אותו. נזדקק לך לתקופה של שנתיים, החבר ארנון כבר ביקש ללמוד צילום, והוא יחליף אותך בדיוק בעוד שנתיים - ואז נדבר על הטכניון"

 

"אבל כבר התקבלתי..." "הטכניון לא יברח... כמובן במידה והאסיפה תחליט על לימודי החקלאות שלך... אני מציעה שאתה תחליף את אברהמלה... ההצבעה תהייה בשבוע הבא באסיפה". אמרה החברה ז.א ובכך הסתיימה הפגישה וגם בוטלה אוטומטית הרשמתי לימודי בטכניון לשנה זו.

 

וכך קרה שממש באותו החורף, במסיבת חנוכה, נלקחתי לאחר כבוד על גבי אלונקה, לקול תרועת החברים והזאטוטים במסיבת החנוכה, שהוכרזה גם כהכתרתי למזכיר, ואחר הושבתי על כסא הכבוד במרכז הבמה כשלצדי, פוסע מחייך וטוב לב החבר אברמל'ה המזכיר ה"משוחרר".

 

מייד למחרת, בבוקר אפרורי וגשום, פסעתי לי בלב כבד למשרד המזכיר לשיחת "כניסה לעניינים". בדיוק בשעה שמונה ושלושים כנדרש נקשתי מעדנות על הדלת. לא שמעתי קול, ונקשתי שנית... אין קול ואין עונה. מאד הפליאני הדבר שהרי בדרכי ראיתי את דמותו נשקפת מבעד לחלון. על כן פתחתי את הדלת.

 

חדרו של המזכיר הואר בנורה חשופה התלויה מהתקרה ומרוהט היה בשולחן קטן ומאחוריו כסא פשוט, ושני שרפרפי עץ ללא משענות שהיו מוצבים מעברו השני. ארון מתכת ובו קלסרי פרוטוקולים והנחיות התנועה מוצב היה לאורך הקיר. ווילון כחול פשוט היה פרוס על חלקו של החלון שממול לדלת, והוא הסתיר את שמי החורף וצמרות האורן. על מדף קטן בפינה מונח היה קומקום חשמלי, ולידו שתי כוסות זכוכית וקופסאות שמן הסתם כללו את אותו הנסקפה ואותן "עוגיות מזכירות" הזכורים לטוב. החדר היה ריק, אך כיוון שמחברת ועיפרון היו הפרושים על השולחן, ניכר היה, שעד רגע זה ממש שהה בו המזכיר. בעודי מתבונן סביבי, צץ לו לפתע ראשו הכסוף של אברמלה בדיוק מעבר לפינה שבין הדלת שעדיין פתוחה הייתה והקיר. התבונן בי אברמלה ומייד פצח בזו הלשון, "אה זה אתה, יופי שבאת, ואני חשבתי ששוב רגינה-רגינה, היא זו שנכנסת, ואני מאד נזהר שלא לראותה היום. כי זאת עליך לדעת - אם תעבור את מכשלת רגינה-רגינה, אין ספק שתצליח בכל משימה" אברמלה איש עבודה היה, והרפת הייתה אהבתו הגדולה. תמיד לבוש היה בבגדי העבודה הכחולים שלו, וחיוך טוב - שהפך אותו לאהוב ומקובל על כל החברים נסוך היה על פניו - אכן מזכיר משובח מאד היה אברמלה.

 

לא הספיק אברמלה לכלות את דבריו וצעד נמרץ וכבד נשמע במעלה המדרגות. פניה המלאים של החברה רגינה רגינה, הקדימו את גופה המדושן שפרץ בסערה לחדר, כשהיא ממטירה לכל עבר רסיסי מים הנוטפים ממטריה אדומה ורחבה, פניה סמוקים מכעס וכבר רעם קולה ממש כרעם שהתגלגל ברגע זה בחוץ, "לא נעבור על כך בשתיקה!!!" רגינה-רגינה נקראה כך כדי למנוע כל טעות בינה ובין רגינה אלף, ואף לתת לה את הכבוד הראוי לה שהרי נוכחותה כפולה הייתה ורבת חשיבות מאד. בעוד השניה צנומה וצנועה הייתה עד מאד.

 

כשהחברה רגינה-רגינה, התגלגלה פנימה, מייד נחתה על שני השרפרפים, אותם הצמידה זה לזה במיומנות. נותרתי אפוא עומד לי בפינה מאחרי הדלת ומקשיב.

 

עוד לפני שפצתה פיה, פתח אברמלה את המגרה הימנית, והוציא מתוכה קובץ ניירות המסומן באות "ר". ופתח, "או, רגינה, יופי שבאת, בדיוק נמצא כאן עמי, המזכיר החדש, ממש ברגע זה שוחחנו על הטיפול בבעיה שלך ונוכל כבר להגיע לסיכומים" אלא שדבריו נקטעו ומכאן והלאה ניתך מטר מילים ומבול טענות וסקירה היסטורית ארוכה של עלבונה על כך שהנה הוא כבר המזכיר השני שהתחייב מייד עם כניסתו לתפקיד להשלים את ביצוע ההבטחות שניתנו לה זה מכבר.

 

"את צודקת מאד", אמר לה אברמלה בנימה רכה וניגב את פניו, "בדיוק עכשיו אנחנו מטפלים בבקשתך לתוספת לתקציב התחביבים שלך והנושא כבר יובא לדיון בועדת התחביבים, ובבקשתך להרחבת החדר והוספת שירותים בבית האימון שיוסב לשימוש תחביב הרקמה שלך - כמובן אם תאשר זאת ועדת הדירות, וגם בקלנועית חדשה - וזאת כפוף להחלטת ועדת הבריאות. ולכן תוכלי כבר לקבל תשובה מהמזכיר החדש שעומד כאן בפינה.

 

רק עתה הבחינה בי רגינה-רגינה ופניה הסמוקים מכעס התרככו. "אני בטוחה שלעמי יש יחס אחר לחברים שתרמו מיטב שנותיהם וכוחם לקיבוץ, לתנועה ולמדינה וכל שמבקשים הם מעט גמול והבנה שהרי הוא בן הקיבוץ וגם היה בעיר ויודע להעריך אומנות אמיתית מה היא. אני מבינה שאתם פותרים לי את הבעיה ולא אפריע" ולאחר שחייכתי אליה והסמקתי בביישנות, קמה בכבדות, נטלה את מטרייתה האדומה, טרקה ברעם את הדלת והתפנתה לעיסוקיה.

 

התיישבתי מול אברמלה, נגסתי קלות ב"עוגיית מזכירות", מאותן הביסקוויטים שאפשר לטבול בנסקפה להרגיע את החך ולהירגע מ"אפקט רגינה-רגינה". אז פתח אברמלה ואמר, "בוא נתחיל בעבודה, שהרי עבודת המזכיר מחייבת דיוק, מחשבה צלולה וגם דמיון. וזאת עליך לדעת, אנחנו עובדים בשיטה הידועה במקומותינו כ"שיטת פאול", אשר הצלחתה נודעה ברבים, ורבים המזכירים מהקיבוצים השכנים שאימצו אותה עולים אלינו לרגל ולומדים מניסיוננו", פתח אברהמלה ומשך אותי לצדו השני של השולחן. "ראשית, עליך לסכם בכתב, להקפיד בניסוח ובפרטים ואף להחתים כל חבר על סיכום הדברים ולהקפיד מאד בכך, ולאחר שיוצא החבר מהחדר עליך להתבודד עם עצמך ולחשוב היטב על הנושא ולקבל את ההחלטה הקשה - כיצד לנהל את האירוע".

 

לאחר דקה המשיך, "אתה רואה, יש לי כאן שתי מגירות. שים לב, על הימנית כתוב, "מוקדם מדי לטיפול" ועל השמאלית כתוב, "מאוחר מידי לטיפול - לתיוק". לעולם אל תשגה בחשיבות המגירות ואל תחליף ביניהן.

 

"כל מה שאתה נזקק לו הוא שימוש נכון ומושכל בציוד זה שלפניך. אתה רואה ממש עכשיו אני מעביר את התיק של רגינה-רגינה, מהמגירה הימנית לשמאלית, ומשחרר אותך מכל טיפול בעניינה, וזאת מכיוון שכל הועדות כבר העבירו לפני שבוע החלטות על התקציב לשנתיים הבאות.

 

כדי להימנע מהפתעות כגון זו שנפלה ממש ברגע זה, כל שתצטרך הוא להימנע מפגישה חזיתית בלתי מבוקרת עם התיקים שבטיפולך. ממש כפי שראית קודם, ולשם כך דאגתי שהדלת תיפתח לתוך החדר ומאחוריה מקום מספיק להימלט בשעת חירום, כך שלפני שתיפתח הדלת תספיק להצטופף לך מאחוריה זאת ועוד", ואז הראה לי תיבה קטנה המוסתרת ממש מתחת לשולחן, "כאן תמצא את המפתחות של הסאאב - הלא היא המכונית המשרתת את הגזבר, המזכיר ומרכז המשק. בשעת חירום תוכל פשוט לנסוע לעניין דחוף זה או אחר. אני למשל נוסע לקיבוץ השכן, וחוזר לארוחת הצהריים, וכך גם חוסך דלק וזה עוזר גם לגזבר ומספק לו תירוץ טוב מדוע לא הגיע לפגישה עם מנהל הבנק... תראה...", אמר אברמלה, "הדרך הנכונה לטפל בעניינים היא לתת לפתרון לבוא מאליו". כאן עשה אברמלה אתנחתא, הביט אל תוך עיני והכריז בחשיבות רבה, "כל מה שניתן לפתרון, ייפתר גם ללא התערבותך. וכל מה שאינו ניתן לפתרון - כל טיפולך בו יוכל רק להזיק. זאת משנתו של פאול. לעולם אל תיגע בנושאים שמוקדם מדי לטפל בהם - כאן הנזק לא ניתן לתיקון. ובנושאים שמאוחר מידי לטפל בהם ממילא לא תשנה דבר... עליך להקפיד בכל יום לבדוק איזה מהתיקים שבמגירה הימנית כבר מוכן להעברתו למגירה השמאלית - זאת למדתי ממוישלה, קודמי, שלמד גם הוא מקודמו, וכולם למדו מפאול המזכיר האגדי ששירת בתפקיד שלוש קדנציות רצופות עד שעזב את הקיבוץ, ולכן נקראת השיטה על שמו - אבל...", וכאן קרב אלי כממתיק סוד, "יש אומרים שמייסדת השיטה היא החברה ז.א בכבודה ובעצמה שכיהנה כמזכירה עוד בהכשרה באלגוט שבגרמניה, והיא שביססה את התיאוריה שמאחורי השיטה".

 

וכך חלפה לה תקופת המזכירות שלי אותה עברתי ללא אירועים מיוחדים פרט למעבר הילדים מ"לינה משותפת" ללינה בחדרי ההורים, שלא נכללה בתחום המגירות של פאול.

 

מאז עברו שנים הרבה, וכיום במקום מזכיר יש לנו "מנהל הקהילה", ויש אומרים שגם היום שתי מגרות לו בשולחנו, ושיטת פאול אף שודרגה לתוכנת מחשב חדשה, ובלשכת משאבי האנוש הוסיפו בסיס נתונים רחב המאפשר שימוש באלגוריתם ייחודי לשינוע מסמכים מתיקיה לתיקיה בדיוק במועד הנכון.

    

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: