מעשה בתלת-אופן / עמי בארי


מעשה בתלת-אופן
מאת עמי בארי, קיבוץ עין החורש
איור מאת יעקב גוטרמן, קיבוץ העוגן  
איור מאת יעקב גוטרמן

 

 

מעשה רב תוכחה, לכאורה על משפחה, אבל אם נקלוף עד דק,  נגלה שלברדק, יש אידיאה חבוטה,  שפיתחה לה מין שיטה, כך שזוג "מצוי", צנוע -  מנצלה לתעתוע...


 

פרק א' - אוברטורה  

 

בואו ונכיר שמה "ברכה", (שלביתם היא לא כל-כך משתדכה...)

בן זוגה שמו "ניסים",  (גם אלו לביתו לא בדיוק מאורסין).

חיבורם הוא משפחה,  (זוכרים? מעט ניסים, מעט ברכה).

שני בנים להם ובת, כבר שרתו, טיילו, למדו מעט,

אין חתול ואין כלבלב, אבל בא להם גנב!!!

בקיצור. בבוקר אור קמה ברכה לכיור,

צחצחה את מה שיש, קרם רקמה על עור יבש,

התחלצה, התנעלה ויצאה אל עמלה.

ופתאום! שומו שמיים! נעלמו האופניים.

אופס, שכחתי למניין להוסיף עוד תלת-אופן.    

יש לה, כלומר היו,  תלת אופן מתלת-יבוא,

שניסים בדרך נס,  אינטרנט בלי לפספס.

יום אחד בטוב-ליבו הוא גיהץ את כרטיסו

(מה שלא קורה תדיר כי ניסים הוא די  "זהיר"),

והרכיב להם מנוע,  שיהיה לה קל לנסוע

כי עם בוא גיל השלכת כבר קשה לה קצת ללכת,

שנות ותק וורידים לא עושים לה חסדים.

אך נחזור אל המרפסת, שמה ברכה לא תופסת

איך מתת כל-כך מתוק, תוך שניה הפך ליוק.

 

פרק ב' - על השולחן

מסכנה, דוויה, דומעת, היא אל הרב"ש צולעת,

ממררת במרורים  - "איך רק לי דברים קורים?"

הוא אותה אל המזכיר, היא פותחת פה מהיר,

גם ניסים בקונספירציה,  מנצל חיש סיטואציה,

ודופקים על השולחן – "תלת חדש יוזמן מייד!!!

אם נגנב, לא נחפשם המזכיר בכל אשם".

ודורשים הם ודורשים עד אובדן כל החושים.

לא חולפים להם שבועיים, יש לברכה תלת-אופניים.

עם מנוע ממהר היא דוהרת בחצר

ולמי שלא נסוג יש לה תכף מונולוג -

איך השמיעה במפגיע והוכיחה שמגיע,

"מי שפה אינו חוצפן שישכח מתלת-אופן"!!!

ממהרת לפרש גם למי שלא דורש.

 

פרק ג' - מהפך

 

והנה צליל פעמון, מצלצל הפלפון,

(ניסים כאן הפליא שנית וסידר לה דיבורית)

"הלו ברכה יקרה -  על הקו המשטרה 

בפרדס נטוש, עזוב,  נתגלה רכוש גנוב,

ובתוך – ניחשת מובן, מי אם לא התלת-אופן?

בואי למסדר זיהוי וקבליהו בלי דיחוי!!!"

 

איך נוסעים? ומה עושים?  ומה דין החדשים?

(שהשיגה  רק כעת אחרי מאבק לוהט),

ואם יראה זאת המזכיר – נצטרך גם להחזיר

וגם אין לה רישיון וניסים לא פריירון,

"מה איכפת לי" הוא מרעים,  "שיסעו המזכירים,

הם הכריעו הם נתנו - אז עכשיו שיז... סליחה,   שיתאזנו.

גם אם אין בהם אשם – זה בעצם זב"שם..."

 

מה הסוף? מי ינחש? מי חכם פה מי טיפש?

מי הרוויח מי הפסיד – זאת לכם עוד להגיד.

 

בחצר המשטרה תלת אופן,  מצב לא רע,

מיותם, מוזנח, שכוח, גלגליו בלי ניפוח.

 

ובמשק ברוב חשק, ברכה בחדווה דוושת.....


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: