העוגה הראשונה / עמי בארי



  העוגה הראשונה
מאת עמי בארי,   עין החורש
איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

בסוף שנות השלושים הוחלט לאפות לחם בקבוץ. נבנתה מאפייה, במקום שבו נמצאת היום הרמפה של המטבח, והוכשרו האופים הראשונים - משה בן יעקב ואוטו (מיכאל צור).

בקיר הדרומי של המאפייה נבנה תנור מיוחד עשוי לבני שמוט שהוסק בעצים. את העצים היו מדליקים בשעת לילה מאוחרת.  את הבצק לשו במלוש מיוחד: קערת עץ ענקית שלתוכה הכניסו את הכמות הנדרשת -  למעלה ממאה ק"ג של קמח, מים, שמרים,מלח ושאר המרכיבים.  כשהבצק היה מוכן צרו ממנו ככרות לחם. לפנות בוקר, כשהאש דעכה והתנור להט, היו מכניסים לתוכו במירדים (כפות עץ מיוחדות)  את ככרות הלחם, וכשנאפו הוציאו אותם מהתנור, פרסו ב"גיליוטינה" מיוחדת והביאו לחדר-האוכל לארוחת הבוקר.

והימים ימי המנדט הבריטי. האחראים על הביטחון החליטו להקים מתחת לתנור סליק לנשק ולרימונים.


איור מאת יעקב גוטרמן

הם סידרו מסגרת לקיר שמתחת לפתח התנור, וכשהיו מרימים את המסגרת היתה נחשפת הכניסה לסליק.

 

הקיבוץ היה קטן מאוד וריח המאפייה הלך מקצה הקיבוץ עד קצהו. שומרי הלילה היו מגיעים למקום להריח, לקחת ביס ולהתחמם. לילה אחד הגו שני פלמ"חניקים שהיו במחנה הכשרה בקיבוץ  רעיון - הם התגנבו ללול וסחבו תרנגולת, שחטו, ניקו, שמו אותה בתבנית, ריפדו מסביב בבצל, מגן הירק,  הביאו למאפייה והניחו אותה בתנור.  לא עברו דקות רבות וריח העוף התפשט בחצר כולה. דוד הופמן (אפרת) ששמר יחד איתם בעמדה מרוחקת, חש אף הוא בריח. דוד עבד בלול. אמרו עליו שהוא מכיר כל תרנגולת באופן אישי. אמרו שהוא מזהה את התרנגולות לפי קרקוריהן וריחן. הוא ניחש מייד את גורלה של אחת מבנות-טיפוחיו ומיהר לכיוון המאפייה, אבל האופים הבחינו בו עוד קודם. הם הוציאו את התבנית, פתחו את הסליק והעבירו את העוף למסתור בטוח.

כשדוד נכנס ודרש לראות מה בתנור - הראו לו, ברוב תמימות, שהכל רק לחם. דוד חזר לשמור למרות שלא האמין למה שראו עיניו. בינתיים הוחזר העוף לתנור. אחד הפלמ"חניקים חזר וביקש מאוטו שלקינוח הסעודה יכין להם גם עוגה. אוטו לא ידע איך מכינים עוגה. אבל איש הפלמ"ח אמר שזה פשוט מאוד -  לוקחים כיכר לא אפויה מוסיפים קילו סוכר, לשים היטב ומכניסים לתנור ויוצאת עוגה.

 

באשמורת אחרונה, כשהלחם כבר התקרר בתבניות, ערכו האופים והפלמ"חניקים סעודה כהלכה: עוף צלוי, לחם חם ועוגת הבית הראשונה.

 ודוד? דוד מחפש עד היום את התרנגולת החסרה.


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: