תעלולי ילדי קבוצת "עופר" בחג הביכורים / אמציה רייז

תעלולי ילדי קבוצת "עופר" בחג הביכורים

אמציה רייז - עין המפרץ

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

[מתוך: עלילות עופרים]

 

איור מאת יעקב גוטרמן

נוהג היה בקיבוצנו משחר קיומו בכלל "ובנקודה" בפרט שאת חג הביכורים חוגגים ברוב הדר ופאר. במרכזו תהלוכה חקלאית של כל ענפי הקבוץ, המעלים ביכורים ומוסרים אותו לידי הכוהנות ומאפשרים בכך לגזבר לשאת נאום נמלץ שסופו תרומה של 50 ל"י לקרן הקיימת.

 

בראש התהלוכה, שנתאספה ליד בריכת המים העגולה, התייצב יעקב גלילי רכוב על הסוסה רונקה ובידו דגל הקבוץ, לפעמים היו מלווים אותו שני רוכבים צעירים על סוסים חומים, רגילים, שנראו ליד רונקה כאילו הם בכלל לא סוסים.

 

הפעם נספר על התעלול הגדול של קבוצת "עופר". בשיירה הקיבוצית היה שמור המקום הראשון לעגלתו של אריה כספי העגלון כשהוא נוהג בזוג פרדותיו: עדנה ובטה ומסיע על הפלטפורמה (כך נקראה העגלה המשקית של כספי) את כל ילדי הגנים והאמהות עם הפעוטים שהסכימו להסתכן ולעלות על העגלה של עדנה ובטה שהרי זוג הפרדות הלז היה ידוע במזגן הסוער ורק ידו הבוטחת והמנוסה של כספי הייתה ערובה שהן לא תפרוצנה בריצה ולא תקלקלנה את כל התהלוכה החגיגית.

 

שבוע לפני החג התאספנו במחבוא שלנו במתבן הקרוב לאורווה (היו לנו עוד כמה מחבואים מאורגנים במתבנים אחרים שעליהם נספר בהמשך), ומועצת קבוצת "עופר" הייתה מרימה כוס של "משקה" (הלו הם המים הממותקים בסוכריות פשוטות) ומחליטה: "בואו נכין הפתעה לקבוץ, כזו שעדיין לא ראו מאז שהגיע לכאן לחולות ולביצת הנעמן" מה נעשה? לכל ילד הייתה הצעה חלקן היו מצחיקות נורא. "אבל מדובר בביכורים ולא בפורים!" התריס כלפינו מיכה הגבוה שתמיד שמר עלינו שלא נעשה שטויות. לבסוף החלטנו. הפעם ניקח את הביכורים של מלך הילדים, הגדי ושני הברווזים, נסחוב לאריה כספי את הפלטפורמה המיועדת לגנים וביום הביכורים גם נרתום לעגלה הזו את עדנה ובטה ואז כשכולם יתחילו לחפש אותנו נופיע בדהרה אדירה ונתייצב בראש השיירה. רעיון נהדר אבל איפה נסתיר את הפלטפורמה של כספי כדי שלא ימצא אותה ויפנצ'ר לנו את כל ההפתעה? במתבן אין מקום וסתם כך בקבוץ הוא ימצא אותה בקלי-קלות. אולי ניקח אותה למדגה ושם ליד העמדה העקומה - ששימשה מגדל לשומר ובית למשאבה של מי הנעמן, איש מהדייגים לא יחשבו שמשהו לא בסדר, ואולי גם לא יספר לכספי שראו את הפלטפורמה האבודה. את הקישוטים נכין כאן במתבן וביום החג עצמו כשכולם כבר יתרכזו ליד הבריכה העגולה נעצור כאן ובמהירות הבזק כולנו ביחד נתלה את הקישוטים, נעמיס את הביכורים והופ! נדהר לשיירה.

 

במשך השבוע הקרוב לא ראו את ילדי קבוצת "עופר" משחקים על הדשא הגדול. אפילו לא הסכמנו לשחק נגד "זית" בשוטרים וגנבים ובודאי לא נגד "תומר" הגדולים מאיתנו בשנתיים באזדרכות מקלעות ומגינים. מיד בתום מנוחת הצהריים, הכפויה עלינו, יצאנו למתבן להכין את הציורים, השרשראות והסלים. הכנו כמות שיכלה להספיק לשלוש עגלות, ואולי אפילו יותר? מה זה חשוב - העיקר שהעגלה שלנו תהיה הכי יפה!!

 

ביום החג בבוקר ידענו שכספי לא יקום מוקדם ואולי יתמזל מזלנו ובכלל לא יבוא לאורווה? ועוד לפני ארוחת הבוקר רצנו לרתום את עדנה ובטה הפרדות שנהיה מוכנים להוציא את העגלה למדגה וכספי לא יביא אותה ליד בתי הילדים כדי שהמטפלות והורי הגנים רימון ואילה לא יקלקלו לנו את ההפתעה.

 

את ארוחת הבוקר סיימנו במהירות בלתי רגילה, אפילו אסנת ורחל אכלו הפעם את הביצה בלי לשבת ולחלום ולקוות שהמטפלת תוותר להן על קמצוץ של חלבון. כשרק יצאה המטפלת להחליף רשמים עם המטפלת השכנה, התחמקנו מהבית ורצנו לאורווה. כספי עדיין לא היה, ולרתום את עדנה ובטה לעגלה עבור ילדי "עופר" זאת הייתה משימה פשוטה ורגילה, שהרי גם בימים רגילים כספי הסכים לנו לעזור לו במלאכה. לרגע אחד חששנו כי בטה הפרדה המסוכנת מבין השתיים שאהבה לפעמים לבעוט לאחור בקפיצה אדירה, עשתה לנו תרגיל והתעקשה לעמוד על מקומה. הפעלנו את כל קסמינו: ליטפנו, הפצרנו ואפילו השתמשנו בסלנג של העגלונים וקראנו לה "אחורניתה" (במקום אחורנית) בהברה פולנית מתאימה. עד שלבסוף כשראתה שעדנה, זוגתה, כבר רתומה וממתינה הואילה בטובה לזוז אחורה ולהיכנס לצד היצול שנועד עבורה.

 

נגולה לנו אבן ונגמרה החרדה שלא נספיק להסתלק מהאורווה לפני שכספי יבוא לקחת את העגלה, כדי להעמיס את החלב למטבח בכדי הברזל המיוחדים לכך.

 

כשהכל היה מוכן התחיל הויכוח הרגיל מי ייקח את המושכות ומי יחזיק בשוט שהרי כולנו רצינו את הכיף הזה לעשות אלא שהפעם לא היה זמן להגרלות וקשקושים. הראשון שתפס את המושכות יהיה העגלון וכולנו טיפסנו על הפלטפורמה ויצאנו לעבר המדגה. כשהגענו שחררנו את הרתמות ואמרנו לפרדות: הביתה, הביתה, הביתה. עדנה ובטה, שהכירו את הדרך, כששמעו את הצעקות, פתחו בדהרה עליזה ואנחנו חיכינו כמה דקות כדי שלא יחשבו שאנחנו סחבנו אותן והן ברחו לנו מהידיים, חזרנו ברגל בטוחים שההפתעה תצליח.

 

כשהגענו למגדל הגבוה ראינו מרחוק את כספי מסתובב סביב האורווה כשהוא מנסה להרגיע את הפרדות ולהכניס אותן פנימה, בודאי קילל בפולנית את השלומיאל שפתח להן את הרצועה ונתן להן להסתובב חופשי על-יד החציר שהכין בצד עבור כל הסוסים. התחמקנו בשקט הביתה וידענו שעוד מעט מחכה לנו סערה. כספי נכנס לבית "עופר" כשהוא צועק: "ילדים - מי ראה את הפלטפורמה? מי שחרר בבוקר את עדנה ובטה? מה אתם חושבים לעצמכם?!" אבל אנחנו רק שאלנו אותו בתמימות רבה - מה קרה? אתה רוצה עזרה בחיפושים? ובקושי התאפקנו לא להתפרץ בצחוק.

 

בצהריים כבר היינו מתוחים מאד , כספי עדיין לא נרגע והתרוצץ בכל הקבוץ, ברפת ובלול, בנגריה ובמסגרייה ובסככת הטרקטורים וכמובן שאת הפלטפורמה שלו לא מצא. לא הייתה לו ברירה ואת החלב למטבח הוא לקח בעגלה הקטנה של רומק, חצרן בית הילדים, שהייתה רתומה לא לפרדות אלא לחמור הקטן - (איזה ירידה בחשיבות העצמית של העגלון המדופלם ביותר שהכרנו בכל הסביבה).

 

בצהריים המאוחרים הודענו למטפלת שהפעם אנחנו לא ישנים ולא נחים בכלל וצריך להכין את הגדי והברווזים ולאסוף ביצים לסלי הביכורים ובתירוץ הזה התקבלה הפעם הבנה. בשקט חמקנו, אחד אחד, לכיוון האורווה כל אחד הלך לפינה שתכננו מראש כדי להזהיר את השניים שיכנסו לאורווה ושוב פעם ייקחו את עדנה ובטה למדגה כדי לרתום אותן לעגלה ולחזור למתבן שלנו לתלות עליה במהירות את כל הקישוטים והשרשראות ואז... כשכל הקבוץ כבר יחכה וגלילי על רונקה הלבנה יעבור שוב ושוב וישאל את כולם האם הם מוכנים לתהלוכת החג נצא מאחורי המתבן ו...

 

על העצבנות שהייתה ליד הבריכה אני לא יכול לספר לכם, רק ההורים סיפרו לנו על כך כשנגמר החג, כי אף ילד מילדי קבוצת "עופר" לא הסכים לוותר ולרגל עבורנו, איך ידענו מתי לצאת זה היה די מסובך אבל כל רגע שלחנו ילד אחר להציץ ולראות האם כולם כבר הגיעו ורק ביקורי מלך הילדים מעקבים את השיירה.

 

אחרון יצא עמיר הג'ינג'י ולרוע המזל בדיוק מולו הלכה פלה המורה (אמא של ג'ינג'י) כשהיא צועקת: "מה קרה לכם? כולם כבר מחכים, צריך להתחיל, תביאו את הגדי ואפילו אם לא תפסתם את הברווזים זה לא נורא!.. זה היה הסימן - ילדי קבוצת "עופר" התיישבו על הפלטפורמה המקושטת והעמוסה והופ! דיו עדנה, דיו בטה, צעקנו כולנו במקהלה כדי להריץ את הפרדות, לחלוף מאחור על כל השיירה ולהגיע עד לסוסה רונקה שבהתחלת התהלוכה.

 

הידד, ההפתעה הייתה מושלמת. אפילו כספי שנדהם, לא אמר לנו מאומה, ואפילו היה מבסוט שהקטנטנים למדו ממנו את המלאכה?

 

תהלוכת חג הביכורים יצאה לדרכה כשילדי קבוצת "עופר" צוהלים בגאווה.

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: