תחפושת לרון / עליזה שוהם

תחפושת לרון

עליזה שוהם [סבתא של רון] – עינת

איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן

 

בלילה, כשרון נרדמה הרגישה דגדוג קל על לחיה, רון פתחה בזהירות את עיניה וראתה לפניה פיה יפהפייה, כנפיים נוצצות, שרביט זהב בידה וכתר עם אבנים יפות על ראשה.

"רון, שמעתי שאת רוצה להתחפש לפיה ולאימא אין תחפושת בשבילך, לכן באתי אלייך הלילה כדי לעזור ולתת לך את הבגדים שלי".

 

רון לא האמינה שבאמת פיה אמיתית באה לבקר אותה, היא שמעה סיפורים רבים על פיות טובות שעוזרות לילדים, רון לא הבינה איך הפיה יודעת על התחפושת, וכמה עצובה היא הייתה שאמה לא מצאה לה את התחפושת שכל כך רצתה. רון לא הבינה איך הפיה יכולה לתת לה את הבגדים שלה.

 

חגית הגננת של גן כלנית בקיבוץ שיטים הודיעה לכל הילדים שחג פורים מתקרב ובא, וביום חמישי כל ילד יבוא לגן מחופש. בחג פורים יש תהלוכה גדולה בכל הקיבוץ, כל הילדים עוברים במוסדות הקיבוץ, במחסן בגדים, בחדר האוכל, במזכירות ואפילו בכל-בו של אריה. הילדים עוברים בכל השכונות, בתופים ובמצלתיים, והחברים יוצאים לראות את הילדים המחופשים, גוסטה ממחסן הבדים מכינה סוכריות וביסקוויטים לחלק לילדים, אריה מהכל-בו מכין ארטיקים לילדים המחופשים ומזהיר אותם לא ללכלך את התחפושות היפות כי צריך להחזיר אותך למחסן התחפושות.

 

 רון ידעה מייד שהיא רוצה להיות פיה, כמו בספרים שאמא מספרת לה, פיה עם בגדים נוצצים, שרביט מזהב ביד וגם כתר עם אבנים, רק פיה. אמא הסבירה לרון שאין תחפושת של פיה במחסן התחפושות ואולי תבחר לה תחפושת אחרת. "רון, יש כל כך הרבה תחפושות לילדים, אולי תבחרי להיות רקדנית, או סינדרלה, ראיתי אתמול במחסן תחפושת של מוכרת פרחים מאוד יפה", רון הביטה באימא ואמרה: "אימא, אני רוצה להיות רק פיה ולא משהו אחר, הפיה הכי יפה ".

 

אימא ואבא לקחו את רון שלהם למחסן התחפושות בקיבוץ, זהו מחסן גדול שכל הילדים באים לקחת תחפושות לקראת פורים ולאחר מכן להחזיר למחסן. המחסן מסודר לפי נושאים: תחפושות של חיות, סיפורי ילדים, סרטים ועוד תחפושות שונות. רון עברה בין התחפושות ולא מצאה את תחפושת הפיה שלה, היא ראתה הרבה תחפושות של סינדרלות, שמלות נוצצות, שרביטים יפים, כתרים של מלכות והרבה מאוד תחפושות של מוכרות פרחים, רקדניות ורק פיה לא היה. רון פנתה לחנה האחראית על המחסן ושאלה אותה: "אולי יש לך תחפושת של פיה, השנה החלטתי להתחפש לפיה, אני רוצה להיות פיה אמיתית, פה אין אף תחפושת של פיה". חנה הביטה ברון: "רון, מתוקה שלי, לפני שנה הייתה לנו תחפושת מאוד יפה של פיה אבל נעמה שכחה להחזיר לנו, את צודקת שאין לנו תחפושת כזאת, מאוד עצוב לי שלא אוכל לעזור לך". "אני לא אלך לגן ולא אתחפש בפורים". הודיע רון להורים, "ביום חמישי אשאר בבית ולא אבוא לגן מחופשת, חגית סיפרה לנו על התהלוכה בקיבוץ, אני לא רוצה שום תהלוכה, אני אשאר בבית ולא אתחפש". רון חיבקה את אמה חזק ודמעות קטנות נשרו לה על לחייה.

אימא ואבא היו מאוד עצובים, הם כל כך רצו לעזור לרון שתהיה לה תחפושת יפה אבל רון הייתה ילדה מאוד עקשנית.

 

בלילה, כשרון פגשה את הפיה היא מייד ידעה שאימא ואבא שוחחו אתה, "את באמת מוכנה לתת לי את הבגדים שלך, ואיך תוכלי לחזור הביתה ללא הבגדים היפים שלך, ואיך יידעו שאת פיה אם לא יהיה לך כתר יפה על הראש ושרביט מזהב ביד"?

 

הפיה צחקה וליטפה את ראשה של רון: "מתוקה שלי, הבאתי אתי שקית עם בגדים, אני מאוד אשמח שתבואי לגן הבוקר עם תחפושת של פיה אמיתית, אני משוכנעת שחגית הגננת וכל הילדים ישאלו: "מי זאת הפיה היפה הזאת, אנחנו לא מכירים אותה, את תלכי עם כל הילדים בתהלוכה וכל החברים בקיבוץ ישאלו: "מי הזאת הילדה היפה הזאת, מי זאת הפיה, מעניין איך קוראים לה"?, אני מניחה לך את כל הבגדים שלי ומחר בבוקר כשאימא תעיר אותך, תראי לה את השקית שהבאתי לך ותספרי לי את כל מה שאמרתי לך." וכך עשתה הפיה הניחה בזהירות את כל הבגדים, נתנה לרון נשיקה קטנה על מצחה ועפה לה.

 

בבוקר, כשאימא ואבא נכנסו לחדרה של רון הם מצאו אותה יושבת על מיטתה ומורידה את הפיג'מה במהירות, הם ראו את השקית המונחת ליד מיטתה ומייד הבינו מה קרה.

"אימא ואבא, לא תאמינו מה קרה לי בלילה. הלילה היה לי ביקור של פיה אמיתית, היא שמעה שאין לי תחפושת אמיתית של פיה, היא ידעה שאני לא מוכנה ללכת לגן עם תחפושת אחרת והניחה לי את הבגדים שלה, הבטחתי לפיה שאשמור על התחפושת היטב ועוד כמה ימים אחזיר לה אותה".

 

אימא עזרה לרון ללבוש את תחפושת הפיה, סרקה את שערה של רון וקלעה לה צמה גדולה ויפה, הניחה את הכתר עם האבנים הנוצצות, נתנה לרון את השרביט המוזהב ודמעה קטנה של שמחה נשרה לה על לחיה.

 

רון נכנסה לגן כלנית בבגדי הפיה, כל הילדים וגם חגית הגננת לא ידעו מי זאת הפיה היפה שנכנסה, "אולי זאת נטע"? שאלה חגית, לא נטע כבר פה, אולי זאת מיקה, לא מיקה התחפשה לרקדנית. חגית הבינה שהפיה היא רון, ורון שלנו הייתה הפיה הכי יפה בגן, היא הייתה מאושרת, עברה בין כל הילדים והראתה להם את התחפושת של הפיה.

 

"רון, את יודעת שאת נראית כמו פיה אמיתית כמו בסיפורים שלנו", אמרה חגית, "בואו ילדים עכשיו שכולכם כבר פה מחופשים כל כך יפה, ניקח את המצילתיים והתופים ונעשה תהלוכה שמחה ורעשנית. אני בטוחה שגוסטה כבר מחכה לנו עם הסוכריות והביסקוויטים ואריה פתח כבר את קופסת הארטיקים, בואו מהר, נראה לחברים, איך ילדים יכולים להתחפש בפורים ולשמוח".

 

בלילה, כשרון הלכה לישון קראה לפיה ואמרה לה, היום במסיבת פורים הייתי הפיה הכי יפה ואת עזרת לי. זאת הייתה מסיבת פורים היפה ביותר שהייתה לי, כולם אמרו שאני מאוד דומה לפיה אמיתית, והכל בזכותך. הכנתי לך את השקית שנתת לי, אולי עוד ילדה תרצה להתחפש?

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: