האריה הלקקן / תרצה שוהם

האריה הלקקן
מאת תרצה שהם, עינת
איור מאת יעקב גוטרמן, העוגן
 

"אסור לתת לחיות לאכול, רק להסתכל עליהן בשקט. הן מקבלות מהעובדים בדיוק מה שצריך. לא ללכת לאיבוד, להישאר בקבוצה לידי"

כך אמרה אורנה הגננת כשצעדו בשביל העטור גדר חיה.

גן כלנית מקיבוץ עינת, סוף סוף בספארי.


איור מאת יעקב גוטרמן

רצים מכלוב לכלוב, צוחקים מקופי הסנאי הזריזים, מסתכלים בחיוך של בושה על הטוסיק האדום של הבבונים!

הפילים הקטנים עמדו מתחת הרגלים של אימהותיהם הענקיות.

הילדים שרו להם בקול רם שישמעו:

"פיל פילון אפו ארוך

לא ידע כיצד לדרוך. רק אתמול נו-ו-לד הפיל

וללכת לא רגיל"

את התנינים לא הצליחו להכיר. הם היו שקועים בשלולית ורק בליטות השריון שלהם הציצו מהמים האפורים.

הצבים הענקיים הלכו לאט לקראת הילדים. שלפו צוואר וראש קדימה, ביקשו דבר מה לאכול מהקבוצה שהצטופפה ליד הגדר.

"אסור להאכיל את החיות", הזכירה אורנה.

 

מאחורי כולם הלך לבדו פלג הבלונדיני.

אף ילד לא ראה איך פער מדי פעם פה גדול וניסה לשאוג בשקט שלא ישמעו. הוא התאמן לקראת הפגישה עם האריות.

עבור פלג, כל הספארי, על חיותיו הנפלאות,  לא היה אלא הקדמה. החשוב ביותר יהיה סופו של הטיול –

הרגע בו המיניבוס הצהוב עם ילדי הגן יכנס לחצר המוגנת של האריות.

 

הלביאות והאריות רבצו בצל העצים. יענקלה הנהג הרשה לילדים להשאיר חלונות פתוחים, כי המיניבוס הצהוב גבוה, ואין סכנה שאריה יפגע במישהו הנמצא בפנים. הוא העמיד את האוטו אל מול משפחת  אריות וכל הילדים הצטופפו ליד החלונות בצד השמאלי של המיניבוס.

רק פלג עמד על ספסל והציץ בחלון פתוח בצד ימין.

 

במבט חודר מעיניו החומות, הסתכל באריה גדול עם רעמה חומה כצבע חלודה.

האריה קם מרבצו והתקרב אל החלון של הילד.

פלג, שכלל לא פחד, פער ופער את פיו וניסה תוך כדי שאגות שקטות לשוחח עם האריה.

או-או-או- הניע ראש מלמטה למעלה כדרך האריות.

לפתע התרומם האריה אל החלון ולחש בשפת אדם:

"פסס פסס, ילד, יש לך מסטיק?"

פלג נענע בראשו:

"כן, כן, יש לי בכיס. למה? מה פתאום מלך החיות לועס מסטיק?"

 "הו, הו" -  נאנח המלך – " נמאס לי האוכל הגועלי שנותנים לנו כאן. נמאסו עלי כיכרות הלחם שזורקים לחיות, ונמאס לי הבשר שמביאים לנו מבית המטבחיים. אוכל בגושים גושים.

לילדים שיושבים במכוניות עם שמשות סגורות, יש לפעמים מאכלים מעניינים עדינים כאלה. ארטיק קר שמנטף, במבה פריכה, שוקולד ומסטיק. הם זורקים לי מהם בלי שההורים ירגישו. התאהבתי באוכל של בני האדם".

 

האריה הענק עמד על רגליו האחוריות ואת שתי כפותיו הקדמיות הושיט לעבר הילד. כריות רכות היו לו באצבעותיו הגוציות ובהן שקועות הציפורניים הארוכות והחדות. הן נחו על אדן החלון מול אפו של פלג. גם למראה הציפורניים פלג לא פחד. הוא לא ביקש מהנהג לנסוע הלאה, רק חיטט בכיסו כדי לשלוף משם מסטיק מנטה ירוק וארוך.

 

"זה לא כל כך בריא לאכול הרבה מסטיקים. אימא אמרה לי שממסטיק ומדברי מתיקה באים חיידקים והם עושים חורים בשינים... אף רופא שיניים לא ירצה לטפל בך אם השיניים תכאבנה. אתה לא מתאר לך אריה יושב על כיסא של רופא שיניים. הכיסא בטח ישבר, הרופא יברח, וכל מי שיחכה בתור גם כן יברח. כולם יברחו".

 

"אל תדאג ילד, מאחורי השיח ישנה שלולית מים. אחרי כל מסטיק שאלעס אלך לשטוף את הפה.

 תן לי מסטיק, בחייך, תן לי אחד. רק, בבקשה, תקלף לי את הנייר. זה לא מצליח לי בכפות העבות".

 

פלג הכניס יד לכיס וראה שהכיס מלא במסטיקים. אימא נתנה לו חמישה מסטיקים לדרך. ואז קילף את העטיפה הירוקה ממסטיק בטעם מנטה.

קצת בהיסוס הניח על כף ידו הקטנה, וכך הושיטה לפיו של האריה. לשונו של האריה ליקקה במהירות את היד של פלג והמסטיק נדבק ללשון המחוספסת.

הופ – המסטיק בלוע.

פלג ראה איך לסתות הארי לועסות וכל רעמתו רועדת בתענוג. עיני החיה נעצמו כדי להרגיש טוב את הקרירות והמתיקות שבגומי הלעיסה העדין.

 

"אתה ילד טוב. התחלקת בממתק שלך. גם לא פחדת ממני. רוב הילדים שבאים הנה מפחדים מאריה.

וגם ההורים שלהם לא גיבורים כל כך גדולים.

כשתבוא עוד הפעם לספארי אספר לך כמה מסובך -  גם להיות מלך החיות, כזה חזק, וגם לדעת שילדים כל כך מפחדים ממני, ואינם מתיידדים אתי."

 

האריה התחיל לבכות.

"תבטיח לי שבבית תספר לילדים עלי. תספר שאני כבר רגיל לאנשים ואוהב מסטיק וארטיק. תגיד להם שאפשר לדבר עם אריות. צריך לפתוח פה רחב ולהשמיע שאגה שקטה --- להסתכל בעיניים אוהבות אל האריה. עיניים כמו אלו החומות, העיניים שלך- - "

האריה הניח כף רכה על כתף הילד ונענע אותה קלות. כל גופו של פלג היטלטל.

 

"קום פלג, קום ילד טוב. כל הילדים כבר הלכו לגן".

יענקלה הנהג עמד מעל הילד ששכב לאורך הספסל האחורי. הקטן ישן שינה מתוקה. מסטיקים אחדים שהיו בכיסו של פלג נפלו על הרצפה.

"אחד, שניים, שלשה, ארבעה – חסר לי אחד. חסר לי מסטיק. אימא נתנה לי חמישה. - - יענקלה, אני יודע איפה המסטיק החמישי. אבל לא אגלה לך. מצאתי חבר חדש בספארי ונתתי לו מסטיק, וזה לא היה חבר רגיל. זה היה חבר שהוא מלך, וזה כל מה שאני יכול להגיד לעת עתה".

 

יענקלה הביא את פלג לגן וחזר במיניבוס הצהוב.

 ילד חמוד פלג, ילד חמוד" – חשב לעצמו. – " קצת מבולבל. זה קורה לפעמים לילדים שנרדמים. נו, הספארי זה גן עדן לקטנים. ממש גן עדן."


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: