החיוך של טל / עליזה שוהם

החיוך של טל
מאת עליזה שוהם, עינת, סבתא של טל
איור מאת יעקב גוטרמן

בערב, נגשה טל לאימא לתת לה נשיקה ולהגיד לה לילה טוב. בדרך כלל טל לא ממהרת ללכת לישון, בתחילה היא מסדרת את התיק של כיתה א', אוכלת ארוחת ערב, מתקלחת, מצחצחת שיניים, מנשקת את אימא ואבא ורק אחר כך נכנסת למיטה, יש ימים שאימא צריכה לזרז את טל ללכת לישון, אבל הערב, טל כבר הכינה את התיק למחר, אכלה מהר את ארוחת הערב שלה, התרחצה וצחצחה את שיניה, לבשה את כותונת השינה שלה, נגשה לאימא ואבא, נשקה אותם ואמרה לכולם לילה טוב, בחרה את הפיה שתישן איתה הלילה ונשכבה במיטתה.


איור מאת יעקב גוטרמן

אימא ואבא לא הבינו מה קרה לטל שלהם, למה היא ממהרת כל כך ללכת לישון. אימא חייכה ונזכרה בחיוך של טל, בסיפור על הפיה שלקחה אותה לביקור בלילה בבית הספר שלה. אימא הבינה למה טל כל כך מהרה ללכת לישון. היא חיבקה את טל ולחשה לה: "טל, אני זוכרת את הסיפור שלך על הפגישה עם הפיה, רק אל תשכחי כשאת יוצאת החוצה לקחת מעיל ונעליים, בלילה מאוד קר".

טל חייכה אליה ואמרה: "אני מאוד מקווה שהפיה תבוא הלילה כמו שהבטיחה לי, כמו שבאה אלי בלילה הקודם, אימא מה דעתך פיות מקיימות את ההבטחות שלהן?".

אימא, חיבקה את טל ואמרה: "טלטלולה שלי, אני בטוחה שהפיה שלך תבוא גם הלילה. הפיה שלך היא כל כך טובה ואני משוכנעת שהיא תבקר אותך. אני מקווה שבבוקר לא תהיי עייפה ואוכל להעיר אותך בזמן".

טל נפרדה מאימא, נשכבה במיטה ותוך כמה דקות נרדמה לה.

בלילה, הרגישה טל דגדוג קטן על לחיה, פקחה את עיניה וראתה את הפיה עומדת ליל מיטתה. היא כבר הכירה אותה מהלילה הקודם וכל כך שמחה לפגוש שוב את הפיה. היא כמעט צעקה מרוב שמחה, אבל הפיה סימנה לה בידה שתהיה בשקט, כולם ישנים, ואם ישמעו את הצעקה שלה ייבהלו.

טל שאלה את הפיה: "לאן נלך הלילה? לאן תיקחי אותי לבקר? אני כל היום חשבתי על הפגישה שלי איתך. היה לי קשה להתרכז בכיתה, היה לי קשה לשחק עם החברות הטובות שלי, כל היום חשבתי לעצמי לאן נלך הלילה? כמובן שלא סיפרתי לאף אחד מחוץ לאימא, פחדתי שיצחקו ממני ולא יאמינו לי, שיש פיה שמבקרת את הילדים בלילה ועפה איתם לסיורים ולביקורים".

"הלילה יש לי הפתעה מאוד מיוחדת בשבילך", ענתה לה הפיה, הלילה אנחנו נפגוש את אימא של סבא אילן שלך, את סבתא ליזה. את לא הכרת אותה, אימא שלך הכירה את סבתא ליזה. סבתא ליזה הייתה שנים רבות גננת בקיבוץ עופרים, היה לה גן ילדים גדול, בגן הזה גם אימא שלך הייתה. ".

טל לא הבינה למה לוקחת אותה הפיה להכיר את סבתא רבא שלה, סבתא ליזה. היא כבר שמעה עליה מסבא אילן ומסבתא עליזה. היא ראתה אותה באלבומים של המשפחה, היא שמעה את כל הסיפורים על סבתא ליזה.

הפיה שוב הרכיבה את הכנפיים הגדולות על הכתפיים של טל. טל לא שכחה לקחת איתה מעיל ונעליים. היא הבטיחה לאימא לא לשכוח, היה לילה מאוד קר. וכך עפה לה יחד עם הפיה למקום אחר, למקום שלא הכירה, לבית קטן עם רעפים כחולים. הפיה דפקה בדלת, סבתא ליזה ישבה לה על כורסא גדולה וקראה בספר, היא לא הבינה מי זה שדופק באמצע הלילה, הכל כל כך שקט, מי עדיין לא ישן? "בבקשה להיכנס" אמרה סבתא ליזה.

הדלת נפתחה, הפיה וטל נכנסו בשקט, נעמדו ליד סבתא, וראו לפניהם, אישה יפה עם שיער לבן מתולתל. על אפה הרכיבה משקפי קריאה. סבתא הביטה בהן בתדהמה, היא לא הכירה את טל, וגם לא את הפיה. היא הכירה היטב את אימא סיון, היא מאוד אהבה אותה, תמיד אמרה עליה: "יש לי נכדה שנולדה עם חיוך גדול ולב של זהב, היא בטוח תהיה אימא טובה לילדיה. היא זכרה היטב את סיון, תמיד סיפרה לחברותיה איך סיון הנכדה למדה לקרוא לבד, איך עזרה לה להכין את ארוחת הבוקר כל יום שבת, כשהגיעו מבית הילדים היא לא שכחה איך סיון אהבה להקשיב לסיפורי האגדות שלה. סבתא ליזה הייתה מושיבה את סיון על ברכיה ומוציאה מהקופסא הגדולה את סיפורי האגדות שהביאה איתה עוד מרוסיה וכך הייתה מקריאה לסיון, כל יום אגדה אחרת. סיון הכירה היטב את כל הסיפורים אך תמיד אהבה לשמוע שוב ושוב את הסיפורים של סבתא ליזה.

טל התבוננה בסבתא ליזה, היא לא האמינה איך היא יכולה לפגוש את סבתא רבה שלה, היא החזיקה חזק בידה של הפיה ולא ידעה מה להגיד.

סבתא ליזה נגשה לטל ואמרה לה: "אני כל כך שמחה לפגוש אותך, הכרתי את אימא שלך ועכשיו אני פוגשת אותך. כמה חבל לי שלא הצלחתי לזכות ולהיות שותפה לגידול שלך, הייתי מאוד מאוד חולה ולכן אני לא איתכם.  אני במקום אחר אבל אשמח מאוד לספר לך את כל הסיפורים שסיפרתי לאימא שלך, יש לי את כל הסיפורים איתי. אשמח אם תספרי לי על כל המשפחה הנפלאה שיש לך, על אימא ואבא שלך, על האחים שלך, אני רוצה לדעת הכל עליהם.

ומיד הושיבה סבתא ליזה את טל על ברכיה, פתחה את הקופסא הגדולה והוציאה משם ספר אגדות קטן והקריאה לטל את אחת מהאגדות ילדים שטל כבר הכירה. הפיה עמדה והתבוננה בהן מהצד, היא כל כך שמחה שיכולה הייתה להכיר לטל את סבתא רבה שלה.

בסוף הסיפור, ספרה טל לסבתא ליזה על אבא ואימא שלה ועל האחים שלה. עמית הגדול שהולך כל יום לכיתה ב' ועל אסף החמוד שעדיין בגן. וכך נפרדו טל והפיה מסבתא ליזה והבטיחו לשוב ולבקש אותה עוד כמה פעמים ושבו לעוף חזרה לבית של טל למיטתה.

אימא סיון ניגשה גם הלילה לכסות את כל הילדים וכמובן גם את טל, ראתה שוב חיוך על שפתיה של טל. היא בטח עפה לה שוב עם הפיה, חשבה לה סיון, מעניין היכן הן היו, את מי הן ביקרו,. בבוקר אשאל את טל את כל השאלות האלה. סיון כיסתה היטב את טל, נישקה אותה והלכה לישון.

בבוקר, שוב קמה טל ראשונה, שוב צחצחה מהר את שיניה ובאה לספר לאימא היכן הייתה הלילה עם הפיה.

"את יודעת אימא, את לא תאמיני לי איפה היינו, הלילה ביקרנו את סבתא ליזה. אני זוכרת כמה אהבת את סבתא ליזה, אני זוכרת איך סיפרה לך את האגדות ילדים שלה. גם לי היא סיפרה הלילה,  וגם סיפרתי לסבתא ליזה על כל המשפחה שלנו וראיתי כמה שמחה היא היתה. סבתא ליזה מאוד הצטערה שלא הספיקה להיות איתנו יותר".

סיון לא האמינה, לא הבינה איך הפיה ידעה על סבתא שלה, אימא של אבא שלה,  סבתא ליזה, אבל מאוד שמחה שטל ביקרה אותה ולעולם היא לא תשכח את סבתא רבה שלה. היה לה מאוד חשוב שטל תכיר היטב את כל הסיפורים על סבתא ליזה.

סיון חיבקה את טל ואמרה לה: "טל, אני מאוד שמחה שיש לך פיה כזאת טובה, זאת מתנה שיש רק לך, שמרי בליבך את הפגישה הזאת ואל תשכחי לעולם".

טל לקחה בידה את התיק שהכינה ערב קודם, לקחה את תיק האוכל ורצה שמחה לכיתה א'.

 

 


שווים               

קיבוץ ואקטואליה


סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: