לכל אחד לפי... צריחותיו / עלי אלון

לכל אחד לפי... צריחותיו

עלי אלון - עין שמר

איור מאת יעקב גוטרמן

 

האיזון בין הפרט והחברה, בין לתת ולקבל, לתת ולקחת לא נפתר באף חברה והוא מקור אינסופי לקונפליקטים - ראה העלון: בוררויות, משפטים, תקנונים...

איור מאת יעקב גוטרמן

הפתרון הקפיטליסטי מבוסס על העיקרון "הצדק של החזקים תמיד צודק יותר" או כמו שהגדיר התנ"ך: "רשע וטוב לו". אין בעיה מוסרית: דפוק את האחרים ככל יכולתך. העיקר שתהיה תמיד למעלה. חוקי האבולוציה הדרווינית. חוק הג'ונגל. "הקוף רוצה תמיד לחזור לג'ונגל" - זוהי תמצית המהפכה הדיפרנציאלית בקיבוץ. הבעיה נפתרה.

 

אבל "נבואה ניתנה לשוטים". האם "הקיבוץ המופרט", המעמדי, הוא חזרה לג'ונגל, שבירת כלים, או איזון חדש, נכון יותר - ימים יגידו, כמו שאמר צ'ו-אן-לאי כששאלו אותו מה דעתו על המהפכה הצרפתית שהתרחשה לפני 200 שנה: "עוד מוקדם להגיד".

 

הבעיה מתחילה בניסיונות הפתרון ההומניסטי האוטופי, שהוא ניסיון לרבע את המעגל ולטעון שבקיבוץ, "הטוב שבעולמות האפשריים", הבעיה נפתרה. אבישי ההומניסט טוען ש"מי שנותן יותר מקבל יותר" ולאו דווקא תגמול חומרי. מָנוּ הריאליסט טוען שזה פתרון ליפי-הנפש ואי-אפשר לבנות חיים לאורך זמן על איזון "מצפוני" בלבד - זה היה טוב לתקופתו בלבד (אגב: הוא הוכיח בחייו את ההיפך ונתן בלי גבול). "מי שנותן יותר הוא פראייר". "מה קרה לסיסמה 'כל אחד לפי יכולתו - ולכל אחד לפי צרכיו' - היא הפכה בפועל ל'כל אחד [מקבל] לפי צריחותיו'". "דווקא ה'פרזיטים' והבטלנים הכי גדולים  יש להם הכי הרבה זמן לצרוח והממסד המסכן נותן להם יותר רק כדי להיפטר מצריחותיהם".

 

פעם בא השגריר הרוסי ירשוב לבקר את קובה ריפתין (השלישי בהירארכיה המפלגתית לאחר חזן ויערי). את כל ה"רוסים" שביקרו בארץ היו שולחים לעין-שמר. לאחר שהראו לשגריר את כל הקיבוץ, שאל את שאלת המחץ: "ואיפה בית-הסוהר?" - דהיינו, התיתכן שיטה חברתית בלי בית-סוהר? הייתכן שאנשים מרצונם החופשי וללא איוּם ואילוץ "יקומו בבוקר לעבודה" וכל אחד ייתן "כפי יכולתו?" שאלה טובה, אין מה לדבר... רק אחרי חמישים שנה אנחנו מתחילים להבין אותה... אז או שהגוי לא מבין כלום בעסקי "העם הנבחר", או שלא הבין כלום על מהותו של הקיבוץ, או שהוא תפס את השור בקרניו - את עיקר הבעיה.

 

שימו לב, © כל הזכויות לאיורים שמורות ליעקב גוטרמן

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: