שלמה המלך ואשמדאי / ע. הלל, ז'ל

 

שלמה המלך ואשמדאי

ע. הלל, ז"ל - משמר העמק

איור מאת יעקב גוטרמן

 

מתוך: ענן ביד (ספרית פועלים - 1989)

איור מאת יעקב גוטרמן

על "הבימה" שמענו עוד הרבה לפני שהגיעה אלינו להציג את "יום שישי הקצר". שמענו, אבל לא ראינו. את "שלמה המלך ואשמדאי" גם שמענו וגם ראינו, כאן, אצלנו, על הבמה בחדר-האוכל של הקיבוץ. את ההצגה הזאת הציגו חברי הקיבוץ לחברי הקיבוץ ולנו, הילדים. גדעון היה אשמדאי, קובה, ליצן המלך ופיבוש - המלך שלמה. זאת היתה הצגה אמיתית, עם תלבושות ותפאורה ומסך והכל, כמו שצריך. וכאן, לנגד עינינו, חברים וילדים, התרחש המחזה. התחוללה המלחמה הנוראה בין שלמה המלך, מלכנו החכם, הטוב והמיטיב לבין אשמדאי, המושחת והמשחית, זה השד אשר לרשעותו אין קץ, ותעלוליו מסמרי שער! והוא ביקש להתנכל ולהרוס ולהחריב את שלמה המלך, וכמעט הצליח! והוא הפך את אהובנו המלך לקבצן עני ואביון, עד שלבסוף בכל זאת הצליח המלך החכם, הטוב והמיטיב, לגבור ולנצח את השד המושחת, וקם והסתער עליו והכניעו והדפו אל שאול תחתיה! - לאמור: אל מתחת רצפת חדר-האוכל של הקיבוץ...

-         מגיע לו! מגיע לו! פרצנו בתרועה גדולה ובמחיאות כפיים סוערות.

-         שידע לו! שידע לו! קפצנו מרב שמחה.

 

רק שלומית הקטנה, הבת של גדעון, פרצה בבכי מר. היא ראתה איך שאבא שלה, אשמדאי, נדחף לגיהינום ואי-אפשר היה להרגיעה. מזל שגדעון יצא משם מהר, ופייס אותה ונחם אותה והסביר לה שכל זה היה רק בצחוק, ואז היא נרגעה.

-         היית נהדר! טפחו החברים לגדעון על הכתף.

-         היית יוצא מהכלל! לחצו החברים את ידו של קובה.

-         היית מאחוז! עודדו את פיבוש, שלמה המלך.

 

שמחים וטובי-לב התפזרנו כולנו והלכנו לישון.

 

אבל אני הייתי שמח מכולם, כי את המחזה הזה כתב חתולי, אבא שלי, על פי אגדה של חיים נחמן ביאליק, שכתב אותה קצת לפניו.

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: