קינה על בארי / אלישע פורת

 

קינה על בארי / אלישע פורת

 

בְּאֵרִי הָיָה בֵּן עֶשְׂרִים וְאַחַת

וָחֵצִי בְּנָפְלוֹ, אָמַר הָאָב.

בֵּן עֶשְׂרִים וְאַחַת וָחֵצִי בְּנָפְלוֹ

אָמַר הָאָב, בֶּן עֶשְׂרִים וְאַחַת

וָחֵצִי. בְּנָפְלוֹ, אָמַר הָאָב.

הָיָה בֵּן כָּל כָּךְ צָעִיר,

אָמַר הָאָב, בְּנָפְלוֹ, בְּנָפְלוֹ.

 

בְּאֵרִי הָלַךְ לְיָדִי בַּסִּמְטָה,

בְּגֶ'נִין הָעִיר הָרָעָה, אָמַרְתִּי

לָאָב. בַּסִּמְטָה, בְּגֶ'נִין, אָמַרְתִּי.

בֵּן עֶשְׂרִים וְאַחַת וָחֵצִי נָפַל

בַּסִּמְטָה, אָמַר הָאָב. בְּגֶ'נִין

הָרָעָה אָמַרְתִּי. בְּגֶ'נִין הָעֲשֵׁנָה

בַּקַּיִץ הָאָרוּר הַהוּא. בֶּן עֶשְׂרִים

וְאַחַת וָחֵצִי, הוּא מִלְמֵל.

לֹא יָדַעְתִּי, אָמַרְתִּי לָאָב. לֹא

יָדַעְתִּי שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ צָעִיר.

 

*   *   *

בכתיבת השיר נזרקתי אחורה לפתע לג'נין 67. היה בגדוד בחור צעיר מקיבוץ בעמק הירדן, בארי היה שמו. פעם ראשונה ואחרונה בגדוד. הוא נהרג בסמטה. בשנה למלחמה האזנתי לרדיו, ולפתע שמעתי את אביו, ודאי כבר לא חי, מספר ברדיו עליו. זה היה מדהים! עורי סמר! האב השכול אמר שירה! בארי היה בן עשרים ואחת וחצי בנפלו חזר ואמר למראיין, בן עשרים ואחת וחצי. וכך קיצר כל פעם הברה, החסיר מילה, ואני נחנקתי מהתרגשות... השורות תופפו על אזני בתיפוף טראגי נורא.

 

שירה חיונית ואמיתית ומרגשת כל כך לא שמעתי עד אז ולא שמעתי מאז! וזה מהדהד באוזני עד היום - בן עשרים ואחת וחצי היה בנפלו עשרים ואחת וחצי בנפלו עשרים ואחת...וואו!

 

הוא אמר את דבריו למראיין מהרדיו בקול סדוק, עם שמץ מבטא רוסי של מייסדי הקיבוצים. זו הייתה קינה שהאפילה על כל הקינות שאני מכיר. הקינות שקראתי והקינות ששמעתי. הוא לא ידע ולא הבין שהוא אומר שירה. הוא השיח את ליבו הקרוע לקריין של הרדיו. לא יכולתי להירגע. התהלכתי, לא יכולתי לעצור דמעות עצורות. יהיו השורות הללו נר לזכרם של הבן והאב.

אלישע פורת

 

שירים אחרונים

עדכון אחרון: