מחזור שירי בית קברות/ דודו פלמה

כמה מילים מקדימות:

שירי בית הקברות שלהלן, הלא הם פניו של בית הקברות הקיבוצי. הנחים בו אינם אנונימיים בדרך כלל, והם מוכרים על פי המקום אותו תפסו בחייהם. כאשר הסתובבו בשבילים, הקשתה האינטימיות הכמעט כפויה להתקרב אליהם באמת. עכשיו, לאחר שנאספו אל אדמתם, בריחוק מסויים, כשכבר אינם יכולים להטריד או לומר דבר, אפשר קצת להביט עליהם בעיניים אחרות. חלקם זכורים במלאות מעשיהם, חלקם בשוליותם.

אסנת אלון, עורכת 

איור מאת יעקב גוטרמן

מחזור שירי בית קברות/ דודו פלמה

 

אֶחָד אֶחָד

 

אֶחָד אֶחָד נֶעֱרָמִים

בָּתֵּי הַשִּׁיר כְּמַצֵּבוֹת

בְּבֵית הָעוֹלָם.

 

בֵּין עַרְעָרִים מְאֻבָּקִים

וּפִרְחֵי אַמְנוֹן וְתָמָר

יַלְבִּין לְהֶרֶף עַיִן

זֵכֶר הָאָדָם

וְכַחֲלוֹם יָעוּף.

 

וְהַבְּרוֹשִׁים בְּשׁוּרָה

יְרֻקָּה וְחַדָּה כַּתַּעַר

יִנְשֶּׁבוּ בְּדוּמִיַּת הַקַּיִץ

שֵׁמוֹת שֶׁהָיוּ כָּאן לְרֶגַע

וְיִפְרְחוּ כְּאָבָק יָבֵשׁ

בַּאֲוִיר הַשָׁקוּף.

 

אֶבֶן הַתּוֹתָח

                       למוסי המאירי

 

מוֹסִי הוֹ מוֹסִי כַּמָּה שֶׁאַתָּה כְּבָר חָסֵר.

 

פַּעַם בְּלֵיל לְבָנָה קָסוּם בִּשְׁנַת 48 רָאָה

מוֹסִי צְלָלִית טַנְק סוּרִי מְאַיֵּם עַל הַקִבּוּץ.

מוֹסִי הִזְעִיק אֶת הַחֲבֵרִים בִּבֶהָלָה גְּדוֹלָה.

רַק לְאַחַר שָׁעוֹת מְלֵאוֹת חֲרָדָה

נִתְגַלָּה לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָעוֹלָה

סֶלַע בַּזֶּלֶת שֶׁבְּעֶזְרַת דִּמְיוֹן מְפֻתָּח

אֶפְשָר הָיָה לְדַמּוֹת לְטַנְק-

כָּךְ נוֹלְדָה אַגָּדָת אֶבֶן הַתּוֹתָח.

 

אַפּוֹ הַבֻּלְבּוּסִי הָלַךְ לְפָנָיו בְּגָאוֹן

אִישׁ צָנוּעַ, שָׂמֵחַ וּמְלֵא תֵּאָבוֹן.

תָּמִיד הֶאֱמִין אֱמוּנָה לוֹהֶטֶת

בְּשִׁוְיוֹן, בַּעֲבוֹדָה וּבְלִינָה מְשֻׁתֶּפֶת.

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב עָבַד קָשֶׁה בַּשָּׂדוֹת

וּבַלֵּילוֹת עִם חֲבֵרָיו חוֹלֵל לְלֹא לֵאוּת

שְׁבִילִים מְסַחְרְרִים שֶׁל אֵשׁ בְּפָנֶיהָ

הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים שֶׁל הַמְצִיאוּת.

 

עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן הָיָה עַל הַבָּמָה-

רוֹעֵשׁ, צוֹהֵל וְתָמִים כִּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ.

עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן הָיָה מַאֲמִין עָצוּם

בַּסּוֹצְיָאלִיזְם, בַּקִּבּוּץ וּבָאָדָם.

 

וּכְשֶהָלַךְ הַשִּתּוּף וְנֶעֱלַם

יַחַד עִם הַשִּׁוְיוֹן וְעֵרֶךְ הָאָדָם

מוֹסִי לֹא יָכוֹל יוֹתֵר לִחְיוֹת

וְהִסְתַּלֵּק לוֹ בְּיַחַד אִתָּם. לְעוֹלָם.

 

אוֹרֵחַ לֹא קָרוּא

לקלמן לחוביץ ולחבריו הנשרפים

 

כָּל חַיָּיו הָיָה קַלְמַן דֶּלֶת נְעוּלָה

שֶׁאִיש מֵאִתָּנוּ לֹא הֵעֵז לִפְתֹחַ.

בְּמוֹתוֹ הָפַךְ לְחִידָה שֶלֹּא

תִּפָּתֵר עוֹד לְעוֹלָם.

 

קַלְמַן הִסְתּוֹבֵב בְּמִשְׁעוֹלֵינוּ בְּתִמָּהוֹן

גָּדוֹל, מְנַסֶּה לְהֵאָחֵז בְּיֵאוּש בַּחַיִּים

שֶׁלֹּא חָפְצוּ בּוֹ, לִבְנוֹת בַּיִת שֶׁקִירוֹתָיו

יִתְקַלְּפוּ בִּרְבוֹת הַיָּמִים, מִתְאַמֵּץ לְהִדָּחֵק

לְמַעְגַּל הַחַיִּים וְהַזְּמָן, אוֹרֵח לֹא קָרוּא

בְּעֵדָה שֶׁתְּמַהֵר לִשְׁכּוֹחַ אוֹתוֹ בְּבוֹא הַיּוֹם.

וְהַיּוֹם הַזֶּה בָּא. הַיּוֹם אֲנַחְנוּ קוֹבְרִים קַלְמַן אוֹתְךָ

וְאֶת חִידָתְךָ בָּאֲדָמָה שֶׁכְּמוֹ הֵקִיאָה אוֹתְךָ מִתּוֹכָהּ.

וְכָךְ תִּשָּׁכַח מִזִּכְרוֹנֵנוּ לָעַד-

דֶּלֶת אַחַת נְעוּלָה שֶׁלעוֹלָם

לֹא נְנַסֶּה עוֹד לִפְתֹחַ.

מִי יִתֵּן וְנַפְשְׁךָ הָעֲרִירִית

תִּמְצָא מְנוּחָה סוֹף סוֹף

 

עַכְשָׁו שֶׁהָלַכְתָּ מֵאִתָּנוּ

יְהִי זִכְרָם שֶׁל חַיֵּיךָ הַהוֹלְכִים

וְנִמְחָקִים מִזִּכְרוֹנֵנוּ בָּרוּךְ.

 

רוֹדָה מַרְצְפָּן

                        לרודה גולדמן

 

אִשָּׁה קְטַנָּה מְסוּרָה וּמְיֻבֶּלֶת

שֶׁנִּפְתְרָה לְאַחַר מַחֲלָה מַמְאֶרֶת.

 

הַיְלָדִים שֶׁאָהֲבוּ אוֹתָךְ קָרְאוּ

לָךְ בְּחִבָּה גְּדוֹלָה רוֹדָה מַרְצְפָּן.

לְבוּשָׁה שְׂמָלוֹת יְשָׁנוֹת מַצְחִיקוֹת

מְגֻנְדֶּרֶת, עֲנָק לְצַוָּארֵךְ, צְמִידֵי

זָהָב לְיָדַיִך, תְּלוּיִים גְּדוֹלִים מִמִּדָּתֵךְ

מְגַחֲכִים אֶת דְּמוּתֵךְ הַקִּרְקָסִית.

 

עֲנַן-עֲשַן הַסִּיגָרִיָּה הִתְאַבֵּךְ מִצְטָעֵף מֵעַל

דְּמוּתֵךְ הַקְטַנָּה הַמְמָהֶרֶת תָּמִיד. אִשָּׁה

לְלֹא אִישׁ לִהְיוֹת נֶאֱמָנָה לוֹ, לְלֹא יְלָדִים

לְהִתְמַסֵּר לִצְחוֹקָם, לְלֹא נְכָדִים לְרַפֵּד בָּהֶם אֶת זִקְנָתֵךְ.

כֻּלָּם הָיוּ בְּעָלַיִך, כֻּלָּם הָיוּ יְלָדַיךְ כֻּלָּם אָהֲבוּ

לָלֶכֶת לְרוֹדָה מַרְצְפָּן, לַחֲטוֹף מַמְתָּק, אוֹ מְקֻפֶּלֶת

נִמּוֹחָה בַּפֶּה, אוֹ דְּבַר מָה אַחֵר שֶׁיַּמְתִיק אֶת הַחַיִּים.

 

בַּעֲרוֹב יָמַיִך כְּשֶׁקוֹמָתֵךְ הַנְּמוּכָה נִדְמָה שֶׁשָׁחָה עוֹד

וְהַתַּכְשִיטִים נִתְלוּ עָלַיִךְ כְּשֶׁהֵם הוֹלְכִים וּמַכְבִּידִים,

נֶאֱבַקְתְּ בְּמַחֲלָה שֶׁכִּרְסְמָה בָּךְ בְּעֹז וּבִגְבוּרָה גְּדוֹלִים

שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְשָעֵר שֶׁהֵם צְבוּרִים בְּאִשָּׁה קְטַנָּה כָּל כָּךְ.

לְבַסּוֹף וִתַּרְתְּ וְנִפְרַדְתְּ מִיִּסּוּרַיִךְ וּמֵאִתָּנוּ בְּשֶׁקֶט שֶׁל

אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם טְעָנוֹת לָעוֹלָם. עוֹד יָמִים רַבִּים

אַחַר לֶכְתֵּךְ מֵאִתָּנוּ יַמְשִׁיךְ זִכְרֵךְ לְהַעֲלוֹת מְתִיקוּת

בְּחִכָּם שֶׁל יְלָדִים. עוֹד יָמִים רַבִּים יוֹסִיף עֲשָנֵךְ

לְהִתְאַבֵּךְ בַּמִּדְרָכוֹת הָעֲצוּבוֹת. עַד שֶׁיָּפוּג.

 

שירים אחרונים

עדכון אחרון: