על ספרות הילדים ב-60 שנות המדינה

מתוך מאמר של יעל דר

 

... ספרות הילדים שימשה מסר מרכזי... בסיפור שדור האבות הועיד לבניו בשלושת הדורות האחרונים... בתקופת הישוב ובשני העשורים הראשונים למדינה התעניין הסיפור לילדים בדור הצעיר, בו ורק בו, עד כדי כך שלעיתים מזומנות כלל לא הופיעו בו מבוגרים...

 

לא רק ספרות הילדים הגדולים, גם ספרות הפעוטות של התקופה הקצתה מקום שולי למבוגרים ולחוויה המשפחתית והחינוכית המושתת על סמכות דורית...

 

משבגרו ילדי דור המדינה והפכו להורים בעצמם, בשנות ה-70 וה-80, הם לא ויתרו על אור הזרקורים שספרות הילדים שלחה לעברם בצעירותם... עתה נהפך סיפור הילדים הישראלי מסיפור על ילדות אידיאלית בהתיישבות העובדת, לסיפור על משפחה, עירונית בדרך כלל...

 

בעשור האחרון נוכחות ההורות בספרות הילדים גדלה כל כך, שנדמה לעיתים שההורים ולא הילדים, הם מרכז הסיפור...

 

בצד ההורים החלו גם סבים וסבתות לפקוד בשנים האחרונות את ספרי הילדים...

 

ממרחק של כמאה שנה של כתיבה ספרותית לילדים בארץ-ישראל ובמדינת ישראל ניתן לקבוע בזהירות: לראשונה בתולדותיה מסוגלת ספרות הילדים הישראלית להכיל בתוכה שלושה דורות כרצף טבעי של חיים...

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: