תחרות הסיפור הקצר | תשס"ט

 

פאזל של אלף סיפורים

מאת יפה ברלוביץ, אברי הרלינג, יפתח אשכנזי

 

נפלה בחלקנו הזכות לשפוט בתחרות ה-20 של הסיפור הקצר, להיות אלה עיניהם שוזפות לראשונה יצירות בתוליות, צעירות, חדורות תקווה ולעתים מופרות השראה. על הדפים שקראנו היו רק מספרי הסיפורים, אבל דווקא האנונימיות שלהם היא שדיברה באינטימיות, היא שסיפרה, שוחחה, חשפה השקפות עולם, סודות, געגועים, פחדים, דמיון פרוע ולא מעט כאב. הצגת הדברים הישירה והאמינה של "בואו תשמעו סיפור" כבשה אותנו כמו הייתה התנסות אישית חיה ורוטטת.

 

ואכן, חלק ניכר מהסיפורים היו תולדות וקורות חיים של בודדים ומשפחות. ממש אלבומים מצולמים קרובים ורחוקים: מחמשת הרוכבים שייסדו את פתח תקוה ועד "צבע אדום" בשדרות, מוולטר בנימין ועד תלמידים שמחפשים סקס בסיורים באושוויץ. כמו הפאזל של אותו דיוקן ענק, שאם ניגשים אליו קרוב, רואים שהוא צירוף של דיוקנאות, כך הביט בנו הפאזל הזה של אלף הסיפורים. כל הישראליות הייתה שם. כל אחת לחוד וכולה יחד. קליידיוסקופ מרתק ומפתיע, שהמציא צורות ותכנים עשירים בלתי סופיים של סיפור.

 

חוויית העיון והחשיפה לשלל סיפורים אלה לוותה בשאלות מסקרנות שקצרה היריעה מלהשיב עליהן, כמו למשל: במה בחרה הישראליות שלנו לספר את עצמה ב-2009, שלא סיפרה למשל ב-2005 או ב-1999? מה הוסיפה ומה זרקה לפח? ומדוע סיפורים רבים כל כך בחרו להתחיל דווקא בבוקר, והרבה אחרים - בהלוויות ומוות? מה פירושה של הכמעט-תופעה של ריבוי הסיפורים שהציגו את עצמם בלי כותרת, כאילו זו חורצת גורל מראש? לא פעם רצינו להעיר: סיפור קצר לא רק מספרים. סיפור קצר בונים, יוצרים, מעצבים. זו אמנות שיש בה חוקים וכללים משלה. אפשר לחתור תחת הכללים, לפרק ולערער עליהם, אבל צריך להכיר אותם כדי להתעמת או לשוחח אתם מדעת או שלא מדעת. גדודי הסיפורים שאליהם התוודענו הפעם, היו רובם של מספרי סיפורים. אמנם רהוטים, מעניינים, מותחים, אבל הם הציעו "סיפור" ולא "יצירה ספרותית".

 

בהרבה סיפורים שהגיעו לתחרות אפשר היה לזהות ניצוץ של רעיון חדשני עלילתי, לשוני או ספרותי, ולא פעם הרגשנו כי אותן הבלחות יכולות להתפתח לכיוונים מרתקים אם יינתן להן המרחב הנכון. אך לא אחת דווקא מקרים אלו היו המתסכלים ביותר להערכה, מאחר שאותה הברקה הייתה הדבר המרכזי, לעתים היחידי. ריבוי המקרים הללו גרם לנו להרגיש שיש איזו דעה קדומה, שלפיה הסיפור הקצר הוא עניין של מהלך אחד. אך למרות האורך המשטה, הסיפור הקצר מחייב מחשבה אסטרטגית ולא טקטית. הסיפורים שבחרנו היו אלה שבעינינו הצליחו לא רק להציג רעיון טוב, אלא גם להפוך אותו לחלק פעיל ברקמה הספרותית.

 

סיפורים אחרונים

עדכון אחרון: