נייר עמדה של הזרם השיתופי בנושא: יחסי עובד-מעביד

הזרם והמעגל השיתופי

טלפון:  03-5301382
shituftk@takam.co.il

להזמנה וסדר היום

יחסי עבודה בקיבוץ

יום חמישי, ט"ו חשון תשס"ו 17.11.05

בסמינר אפעל בבית חומה

 

אוקטובר 2005


 

1.      החוקים והתקנות בכל הקשור ל"יחסי עובד - מעביד" (הסדרי שכר ומרכיביו, חוזי עבודה, פיצויי פיטורין וכד') נועדו לתת הגנה סוציאלית לעובד.

 

2.      תקנון הקיבוץ הוא מעין "חוזה" המגדיר את היחסים בין החבר לקיבוץ. מערכת הזכויות והחובות שנקבעה בתקנון הקיבוץ נועדה מחד להגן על החבר ע"י זכויות סוציאליות נרחבות ("כל צרכיו") – ומאידך מחייבת אותו לתרום את כל כח עבודתו לקיבוץ ("ככל יכולתו").

 

3.      כל עוד הקיבוץ שיתופי ומקיים את תקנון הקיבוץ – הוא מקיים לגבי העובדים חברי הקיבוץ ערבות הדדית גבוהה ובכללה הסדרי הגנה סוציאלית של החבר העובד מרחיבים יותר מהסדרי העבודה הקבועים בדיני העבודה.

 

4.      מכאן, שקיימת טענה חזקה ומהותית, כי אין מקום להחיל על חברי הקיבוץ בעבודתם בקיבוץ או מטעמו את דיני העבודה המגינים על העובד ביחסי עובד-מעביד, הן בתקופת חבירותם והן לעת עזיבתם.

 

5.      דמי העזיבה הקבועים בתקנות הקיבוץ, מבוססים על רמת החיים המקובלת בקיבוצים, והמתעדכנת מעת לעת, ועל הסדרי הערבות ההדדית (למשל, תוספת בגין ילדים, מצב משפחתי, וכיו"ב). לכן אין זה סביר שעוזב קיבוץ שיתופי יתבע פיצויים גבוהים יותר מדמי העזיבה הקבועים בתקנות.

 

6.      העיקרון לפיו חבר מחוייב להעביר כל הכנסות העבודה וחלף עבודתו לקיבוץ, מחייב כי גם הכנסותיו של החבר בגין סיום יחסי העבודה (פיצויי פרישה, וכד') הינן הכנסות הקיבוץ.
לכן, גם אם חבר יטען לקיום יחסי עובד-מעביד בינו לבין המפעל בקיבוץ השיתופי, ויזכה, הרי כיוון שכל פירות עבודתו שייכים לקיבוץ – ניתן לכאורה לתבוע אותם מהחבר, וזאת במקביל או בהמשך לתביעתו שלו מהקיבוץ או מהמפעל..

 

7.      שורש הבעייה: כאשר הקיבוץ מבטל את הערבות ההדדית הקבועה בתקנון, ומחלק משכורות באורח דיפרנציאלי, "לפי משרתו" ולא "לפי צרכיו". כי אז:

  • החבר איננו חייב לתת את מלוא תמורת עבודתו לקיבוץ, והקיבוץ איננו חייב למלא את כל צרכיו.
  • הקיבוץ מעסיק את חבריו כשכירים לכל דבר ועניין, בתלושי משכורת.
  • הסדרי "רשת הביטחון" אינם שקולים בהכרח כנגד חובת ההגנה הסוציאלית על העובד החבר.

 

8.      רמת המינימום לערבות הדדית שתחייב את "הקיבוץ המתחדש", נמצאת עדיין במו"מ בין התנועה (המזכירות) לבין הממשלה (מש' המשפטים). כרגע לא ברור כלל אם ההסדרים שייקבעו יכללו את חובת הערבות ההדדית המינימלית, ואם יוכלו להגן על "הקיבוץ המתחדש" בפני טענות בדבר קיום יחסי עובד-מעביד. מכאן, שחבר הקיבוץ המתחדש שפרנסתו על תלוש משכורתו עלול למצוא עצמו במצב נחות מכל שאר השכירים בישראל.

 

9.      הזרם השיתופי תומך בקיום יחסי עובד-מעביד מלאים בקיבוץ הדיפרנציאלי, כחלק מרמת ערבות הדדית מינימלית. היעדר חוזי עבודה פרטיים או קיבוציים, לרבות הסדרי פיצויים, פנסיה, תנאי עבודה מקובלים, זכות להתארגנות וכד' –  עלולה למנוע מחבר הקיבוץ זכויות סוציאליות כלפי קיבוצו או כלפי מפעל הקיבוץ בו הוא מועסק.

 

10.  עם המעבר לתלושי שכר עפ"י המשרות, רצוי לעגן את הסכמי העבודה בתיאום עם ההסתדרות, או האיגוד המקצועי הרלבנטי.

 

11.  קביעה שיפוטית כוללת בדבר החלת דיני עבודה מגינים על חברים ב"קיבוץ המתחדש" ביחסיהם עם קיבוצם  עלולה לחשוף גם את הקיבוצים השיתופיים לטענות בדבר קיום יחסי עובד-מעביד.
מכאן, שנכון להקפיד בקיבוץ השיתופי לא על הסדרי העבודה הקיבוציים בלבד, אלא גם על דבקות במינוחים התואמים הסדרים שיתופיים בכל הקשור לעבודת החברים  וחלוקת התקציבים.
למשל: "תקציב שוויוני" ולא "תלושי משכורת", "הסדרת מקום עבודה" ולא "פיטורי חבר", "הסדרי כח
 דם" ולא "חוזי עבודה", "אסיפת עובדים" ולא "ועד עובדים" וכד'.

 

 

תלושי שכר - היבט הביטוח הלאומי:

 

היום – הקיבוץ משלם עבור כל חבריו תשלומים לבט"ל על פי מפתח של הוצאות קיום.

עם המעבר לתלוש שכר - כל חבר משלם לבט"ל על פי משכורתו. זה יעלה הרבה יותר כסף, אבל זה נותן גם זכויות יותר גדולות מהביטוח הלאומי.

סטטיסטית -  11% מכלל התשלומים לביטוח לאומי, מוחזרים למשלמים: מילואים, תאונות.

הביטוח הלאומי מעוניין לשנות את ההסדר הקיים, ולהעביר את כל הקיבוצים כולל השיתופיים, למפתח פרטני חדש, השונה מחבר לחבר.

מגמה זו תואמת את האינטרס של בעלי היכולת בקיבוצים המתחדשים, אולם מרעה עם השיתופיים.

לפיכך, כל מי שמנהיג תלושי משכורות בקיבוץ השיתופי - מחזק את דרישת הביטוח הלאומי ומרע מצב הקיבוץ השיתופי (שעלול לשלם על כך תשלומים גבוהים בהרבה מרמת התשלומים הנוכחית).

 

 

 

 

 

 

עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי