מפגש קיבוצים שיתופיים אזור הצפון על צמיחה דמוגרפית בקיבוצים, יום 18.3.04 - קיבוץ ברעם


22.3.2004
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@takam.co.il
במפגש בברעם השתתפו מעל 40 איש מ- 15 קיבוצים, בהנחיית מייקל לניר, רכז איזור בתנועה.

את המפגש פתח ארז, מרכז המשק, אשר סיפר על קיבוץ ברעם. הקיבוץ הוא שיתופי, עם מספר קטן של גורמים מופרטים. כמובן אין שכר דפרנציאלי, ואף לא בכיוון. חדר האוכל מלא בבקר ובצהרים, בערב פחות.

הקיבוץ דאג לקרן פנסיה לחברים וכן לקרן רווחה אשר ניתנת למימוש עוד בחיים. נעשים מאמצים לקיים שיתוף פעולה, בעיקר תרבותי, בין קיבוצי הסביבה. כחלק משיתוף הפעולה הבין קיבוצי, הוקם בברעם מרכז סבי"ם ראשי תיבות = סאסא, ברעם, יראון, מלכיה. ארז ציין שבברעם ישנו עדיין שילוב בין הנכס לדרך ועדיין מאמינים שיש שותפות לדרך!
פתח את הדיון דובי הלמן מקיבוץ יטבתה בשאלה הבסיסית:
למה שוברים את הראש על נושא זה של צמיחה דמוגרפית?

ניתנו תשובות רבות בזכות הקליטה וכנגדה:
· מצד אחד - המבוגרים יוצאים ממעגל העבודה והצעירים לא חוזרים. הצורך בהזרמת דם חדש = תפישות חדשות, רעיונות חדשים. הצורך לקלוט מי שבוחר בנו, ולא רק מי שנשאר בכוח האינרציה, אסור לבנות הכל על חזרת בנים.

· מהצד שכנגד: נחלנו בעבר אכזבות רבות מקליטות לא מוצלחות של אנשים שבאו מתוך נוחיות ע"מ לנצל את הקיבוץ. גם אם הראש אומר לקלוט, פעמים רבות הלב אומר לא לקלוט. יש גם בעיות של דיור ותעסוקה, המקשים על הקליטה, וכן צויין שהקליטה דורשת השקעה כספית, וכדי לקלוט, חייב הקיבוץ להיות במצב כלכלי טוב.

דובי ציין שצריך לעבור את המחסום בפני הקליטה. השאלה הבסיסית היא - האם אנו מחליטים להוריש הכל למי שבוחר בנו או לבנים גם אם עזבו. אם ההחלטה היא להוריש לבנים גם אם עזבו, משמעות הדבר היא סגירת העסק. אם רוצים להמשיך את המפעל הקיבוצי, ההכרעה היא שמי שבא ומקבל על עצמו להמשיך בדרך ומאמין בה, הוא היורש. צריך מספיק כוח בקיבוץ לקבל מדיניות של צמיחה וללכת איתה, למרות העמימות ואי הוודאות.

דובי חוזר ומדגיש שדבר ראשון, צריך להכיר בכך שאם בנים יבואו או לא זה אינו תנאי להמשך, ולהכיר בכך שצמיחה דמוגרפית אינה רק בנים. צריך הפרייה, והיא לא תבוא רק מאותו מקור גנטי.

דובי המשיך וציין שחייבת להיות מדיניות ברורה ומוצהרת עם יעדים שנקבעים בצורה ברורה ומכוונת. היעד חייב לכלול גם דיור ותעסוקה. צריך גם לקבוע את קצב הקליטה. כל נקלט יוצר איזשהו זעזוע במערכת, והקיבוץ חייב לקבוע לעצמו באיזה קצב קליטה הוא מסוגל לעמוד.
כנגד הטוענים שללא יכולת כלכלית לבנות, לא ניתן לקלוט, טוען דובי שחייבים לזכור מצד שני שללא קליטת חברים חדשים, אין תוחלת להמשך הקיבוץ.
דב אביטל (אגף הכלכלה בתק"צ):
מרכיב השיכון עולה 500 $ לחודש למשפחה וזאת הוצאת קיום. זה לא בלתי אפשרי וצריך להיערך לכך. הצורך לשם איזון לתנועה הקיבוצית - בניית 1000 דירות בשנה. בשנת 2002 בנינו 52 דירות בכל התנועה הקיבוצית וב-2003 חצי מזה (בגוש אמונים בונים 700-800 דירות בשנה).
אנחנו כבר לא נחשבים "כלי התיישבותי של המדינה" – לא ע"י הסוכנות ולא ע"י המדינה.
למדינה משתלם לבנות בישובים קהילתיים ולא בקיבוצים.
האוצר אינו מוכן לדבר על כל התנועה אלא נקודתית, עם כל חבר, אישית.
אמרי רון, רכז הזרם השיתופי:
קשה היום לקבל את הזכאויות מהמדינה, כי מוסדות המדינה אינם מוכנים לעבוד מול הקיבוץ אלא רוצים לעבוד מול פרטים, בהנחה (עפ"י מסר מהנהגת התנועה) שבלאו הכי הקיבוצים הולכים לקראת שיוך. המדינה אינה יודעת להבדיל בין קיבוץ שיתופי לקיבוץ "מתחדש".
הקיבוצים השיתופיים חייבים לפנות לגורמים הרלוונטיים ולהודיע שרוצים להמשיך לגדול, תוך שמירה על השיתופיות, ולהתחייב שלא יפריטו ולא ישייכו דירות ב-10-20 השנים הקרובות.

בהמשך הדיון הובעה התחושה שהתנועה אינה מוכנה להיות פלורליסטית. היא טוענת שיש קיבוצים שכבר השתנו ואחרים עדיין לא, אבל כולם בסופו של דבר יגיעו לכך. לכן, בעצם התנועה אינה מסוגלת לייצג את הקיבוצים השיתופיים.

בהקשר לקשר בין מצבו הכלכלי של הקיבוץ לבין אפשרותו לקלוט, הביעו הרבה מהמשתתפים דעתם, שחייבים לגבות דמי קליטה - גם ע"מ לפתור בעיות מימון, דיור וכד', וגם משום שמה שמקבלים בחינם, לא מעריכים ומכבדים.

היו גם כאלה שטענו שניתן לקלוט בנים, גם אם אינם חברים. יש סיכוי למודל כזה והוא אף מאפשר טיפול הבנים בהורים. יש מקום לגישה יצירתית.

אמרי רון ציין שאסור לומר שכיון שהמדינה אינה תומכת אין סיכוי. צריך להראות הישגים כדי להשיב עטרה ליושנה. הקרב לא אבוד! צריך לומר למדינה שאנחנו שומרים על ההתיישבות וכד'. גם אם קיבוצים רושמים בנים, זה עדיין לא אומר שיצליחו לממש זאת. אמרי בעד ישוב משגשג, גם אם עבר שינוי, אבל צריך להיות ברור שזה לא קיבוץ. לגבי דמי קליטה, אמרי טוען שניתן לגבות, אבל אסור שזה יהיה תנאי לקליטה. לדוגמא: אם בא בן לקליטה ואינו יכול לשלם, אסור למנוע ממנו להיקלט.

הדיון תם ולא נשלם. ברור שנושא הצמיחה הוא בנפשנו ובבחינת "להיות או לחדול". הכנס השנתי של הזרם השיתופי, אשר יתקיים ביום רביעי 5.5.04, יעסוק גם הוא בנושא זה.