סיכום יום העיון "החינוך לערכי הקיבוץ - משימה אפשרית?" 2.12.2002
הזרם השיתופי
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@inter.net.il
כ - 60 פעילי חינוך בקיבוצים בתנועות הנוער (בעיקר הנוער העובד והלומד) ופעילי התנועה הקיבוצית, כולל שני מזכירי התנועה , ומזכיר הקבה"ד, השתתפו ב 2.12.02- ביום עיון, שנועד לענות על השאלה דילעיל, והתקיים בת"א, ביוזמת המעגל והזרם השיתופי, אגף המשימות ומח' החינוך.
ניצן פלדמן-ריבלין
פעילה בזרם השיתופי ומרכזת החינוך בקיבוץ יזרעאל, פתחה ואמרה, כי אין ספק, שדווקא בעידן פוסט-מודרני זה יש חשיבות רבה לדון בנושא זה. החשיבות היא בבחינת "והגדת לבנך" בתנועה רעיונית כמו הקיבוץ.
גברי ברגיל,
מזכיר התנועה הקיבוצית, רואה 2 בעיות מרכזיות בתחום זה:
א. קשה לחנך כאשר יש תחושה שכלל לא ברור לקראת מה מחנכים.
ב. בחינוך הבלתי פורמלי, בעיקר, אנו מחנכים לקיבוץ הקלאסי, במציאות שבה בעצם יש כבר הרבה קיבוצים, שכבר השתנו. האם ניתן לזנוח את הנוער, שמתחנך באותם הקיבוצים?
ואם נמשיך ונחנך שם לערכי הקיבוץ הקלאסי, נגרום לדיסוננס הקוגנטיבי הידוע, קבע גברי.
במצב של מודלים קיבוציים שונים ובספקטרום קיבוצי רחב, יש יותר שאלות מתשובות, מה שמחייב בירור רעיוני עמוק ורחב.
יונה פריטל,
מרכזת מח' החינוך, שהנחתה את יום העיון יחד עם ניצן פלדמן-ריבלין, חיזקה את ההתלבטויות סביב הנושא.
בעיצומו של המשבר ובתוכו אנו מחנכים נוער, שמטבע הדברים שרוי בעצמו במשבר גיל ההתבגרות, ועלינו, המבוגרים, מוטלת החובה לגשר בין המתבגר לעולם השבור, בו הוא נתון.
הנוער זקוק לערכים
בעבודה בשטח אנו פוגשים את המחנכים בבתיה"ס, וכאשר אנו מציעים להם לנהל דיאלוג עם הצעירים, על ערכי הקיבוץ, הם אומרים "עיזבו אותנו!"
מצבנו משול למשפחה בתהליך גירושין, שבו ההורים מדברים אידיש, כדי שהילדים לא יבינו.
נוכחות מבוגר משמעותי בחינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי, שיתווך ויגשר למתבגרים את המציאות, הינה קריטית להתפתחות התקינה של הנוער, קבעה פריטל.
בהסתמכה על ספרות ומחקרים פסיכולוגיים, הזהירה פריטל מפני מצב של "פיזוריות של הזהות" ואנומליה של המתבגר לתוך מצב דיפוזי זה.
דווקא במצב כזה עלינו לחנך לסולידריות חברתית על ערכי הקיבוץ (שעליהם אין הסכמה), לשותפות, לעשייה - תוך שמירת שיוויון ערך האדם. ובכל אלה יש לתנועות הנוער תפקיד חשוב.
לא לפשר ולגשר, אלא למרוד!
ד"ר דני גוטווין (אוני' חיפה) תקף את התיזה שבבסיס דבריה של יונה פריטל.
אי אפשר כלל לחנך לערכים, כאשר כל הסביבה חיה הפוך מערכים אילו. בני הנוער הם חקרנים ומרדנים, והדרך שהציעה יונה תוביל רק לזילות של כל הנושא ולהפיכתו לסמלים תלושים. ד"ר גוטווין תיאר באיזמל מנתחים חד את התכנית הנסתרת להריסתה של מדינת הרווחה, שמדינת ישראל היתה כזו עד לפני 2 עשורים.
לחברי הקיבוץ קרא לחבור אל המעמד הבינוני והנמוך, נפגעי המדיניות הזו, לה היו שותפים הימין והשמאל. מדיניות שדנה 60% מילדי ישראל לשכר מינימום ופחות מזה.
המעשה החינוכי הנידרש קשור למרד, לא פחות מזה, בשיטה הקפיטליסטית הדורסנית, שהרסה כל חלקה טובה במדינה, ולא לעסוק בחינוך לערכי הקיבוץ במציאות שבה הקיבוץ , מנפגעיה הראשיים של השיטה, נמצא.
את חברי הקיבוץ האשים גוטווין ב"קורבניזם" ובהצדקה של התהליך שתואר.
מערכת בתי הספר בקיבוץ שותפה, אליבא דגוטווין, לאי הצדק ואי השיוויון, שנגרם בעקבות הפרטת החינוך.
בתוך כל ים השחור רואה גוטווין התחלה של התארגנות של המעמד הבינוני שנפגע. "אני מאמין במרד ומתנגד לקונפורמיות בעיר ובקיבוץ. על החינוך בקיבוץ לייצר מרד מחודש, ולא לשמש שכבת ספיגה מתווכת ומרדימה, סיים גוטווין, ועל ביה"ס הקיבוצי לחנך לפי ערכיו, ולא לפי ערכי השוק, ולעורר נרדמים!
לאחר ההפסקה הוקדש חלקו השני של היום לפעילות חינוכית-קיבוצית ע"י תנועות הנוער בקיבוץ.
פתחה לילך מ"המעורר", מרכד להדרכה ולימודים חליפיים, היושב בקיבוץ רביד. לילך, חברת קיבוץ, הגיעה ל"המעורר" מחולון ועובדת בבית ירח, בית זרע ועוד.
תפקידנו בעבודה בקיבוצים ובבית הספר הוא לסייע ביצירת מבוגר משמעותי, שימשיך בפעולה גם לאחר שנסיים אותה. בקיבוצים רבים אין כל דמות קבועה שכזו. איננו באים ושואלים מה הילדים רוצים, אנו מציבים בפניהם קירות, ערכים ואמיתות מוצקות, שיסייעו בבניית זהותם האישית והקיבוצית.
מסע בארץ ישראל - בפרסום של "המעורר", שחולק לבאי הכנס, מצאנו הצעה מעניינת להתמודדות עם השאלות, שהציגה לילך:
- כיצד מפגישים את הנוער הקיבוצי עם הרעיון שבהיכלו הוא חי ושאת קיומו הוא מקבל כמובן- מאליו?
- מהו האופן הראוי לבחינת יסודות המשבר הפוקד את מפעל הרעיון הקיבוצי, וכיצד ניתן לחנך לרעיון המצוי בתהליכי שקיעה?
- כיצד מביאים את הנוער לנקיטת עמדה פעילה כלפי המתחולל בחצר קיבוצו, ואיך מתמודדים עם ההתיחסות האינסטרומנטלית ("הפרה החולבת"), המאפיינת אחדים מבני המשק?

אופני הפעילות המוצעים:
סמינר בן 2-3 ימים
תהליך עמיתים לקראת הסמינר
תהליך עמיתים שנתי
ב"המסע בארץ ישראל" קבוצת נוער תיפגש לאורך השנה ותכניה יכוונו את הנוער להיכרות עם רעיון הקיבוץ, ההיסטוריה הקיבוצית, משבר הרעיון והמפעל הקיבוצי, וכמובן - הנוער הקיבוצי, כוחו וסיכויי השפעתו על המתחולל בחצר הקיבוץ. בין היתר יישזרו במפגשים הנושאים: מנהיגות, ציונות (אז והיום), צבא וחברה, צדק חברתי, התנדבות ועזרה בקהילה, דמוקרטיה ושלום ועוד.
שיאו של התהליך היא יציאתה של הקבוצה ל"מסע בארץ ישראל". זהו סיור בן ימים מספר ברחבי המדינה, אשר יחשוף לעיניהם את ארץ ישראל של פעם וישראל של היום, על סיפוריה ומעלליה, על קשייה ואופני התמודדותה. יהא זה מסע אשר יפגיש את החבר'ה עם עברם ועתידם באמצעות פגישה עם לבטיהם והכרעותיהם של בני גילם בתקופותיו השונות של הישוב היהודי.
מסתבר שהפעילות כבר החלה להניב פירות. 90 בני נוער בכתות ט'-י"ב החלו בפעולות התנדבות שונות, פעמיים בשבוע, ויש מצטרפים נוספים.

מעשה בנים - סימן לאבות
דורון נדיב, חבר משמר העמק ומחנך ב"שומריה", סיפר על פרוייקט קידום השיתוף בביה"ס התיכון דרך "מסע שורשים אל העתיד" - סמינר חוויתי לימודי, שמפגיש את החניכים עם הרעיון הקיבוצי ועם חברים שמאמינים בו. "ממסדרונות הבית בליאונרדו אנו שומעים קולות זרים לערכי הקיבוץ והסולידריות החברתית. אין להתייאש מהמצב, ואני חש שבמקום שהאבות התייאשו - הבנים התייצבו", פסק נדיב.
זה רעיון!
אורן דרמון (רביד, רכז תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד) סיפר על תנועת הבוגרים שקמה בתנועה זו לפני כעשר שנים, כדי לשנות את מסלול ההגשמה הקונבנציונאלי.
400 נערות ונערים בחוות ההכשרה מצטרפים, לאחר פרק משימה של שנה במהלך השירות הצבאי, ל 42- קומונות בוגרות ולשני קיבוצים-מחנכים, רביד ואשבל.
המספרים אכן מדברים בעד עצמם!
יואל מרשק, מרכז אגף המשימות בתנועה, דן בדילמות הקשורות לעבודת תנועות הנוער בקיבוץ עצמו. "אנו תנועה של אלופים, ולא של אלפים", פתח יואל.
80 קבוצות שיתופיות פרושות כיום ברחבי הארץ, בעיקר בערים, והן תוצר של תנועות הנוער הפועלות בקיבוץ. בקיבוצים רבים שהופרטו תנועת הנוער היא הגוף היחידי שעוסק בחינוך.

פעולה זו קשורה לכמה דילמות:
1. היא פועלת נגד ההורים שבחרו בהפרטה.
2. היא כוללת רק נוער שבחר בה, ואינה מקיפה בני נוער רבים, שאינם שותפים לפעילותה.
3. עיקר הפעילות היא רק בחופשות מלימודים, והיא חשופה לתחרות קשה.
4. מי ישלם עבור הפעילות? הקיבוץ המופרט או ההורים?
יש מצבים קשים, שבהם ההורים אינם יכולים לממן פעילות זו. האם נוותר על ילדיהם?

בסופו של יום העיון התקיים דיון בהשתתפות באי הכנס, בו עלו רעיונות שונים, כמו:
הכנסת הנושא לבתי הספר הקיבוציים, גם כשיש תלמידים רבים מחוץ לקיבוץ.
לדון בזכויות המיעוט המאמין בקיבוץ גם בקיבוץ שהופרט
לנצל את 160 הימים, שבהם ביה"ס אינו פועל, לפעילות חינוכית.
להתייחס לנוער שגדל בחלק מהקיבוצים המופרטים כמו לנוער שגדל בשכונות מצוקה עירוניות ולטפל בו בכל מחיר ובלי קשר למחיר.
לפעול כמו תנועות הנוער שפעלו בחו"ל, חרף התנגדות ההורים.
היה זה יום עיון שהותיר בקרב משתתפיו רצון לפעולות נוספות, ובהקדם! סיכם: אבינדב