מיונים זה לא הכל - ביום עיון על הקליטה בקיבוץ, ניסו המשתתפים לפצח את סוד הקליטה הנכונה והעניקו זה לזה טיפים מנסיונם בתחום



מיונים זה לא הכל
מאת אלי ברמן, 22.2.2006

ראשי >

כ- 40 איש השתתפו במפגש בנושא קליטה (10.2.06), שנערך בגבעת עוז בשיתוף פעולה של אגף הרכזים עם הזרם והמעגל השיתופי. לאחר דברי פתיחה של אבשלום לוי, רכז הקהילה של גבעת עוז,  הציג ספי  בארי, מזכיר יגור, מצגת בנושא הקליטה. מתברר שהנקלטים מעדיפים קיבוץ גדול ואיכותי, לדבריו. בכל זאת, יש בקיבוץ רתיעה מקליטה חיצונית, בגין בעיות תעסוקה  ומחסור בדירות, ולכן מעדיף הקיבוץ לבחור בקליטת בניו כיעד מרכזי. להם שמורה הזכות להיות תושבים עד גיל  28. בארי הסביר שחייבים להתחדש כל הזמן, ולא רק ע"י בני הקיבוץ.

יש ביגור "סל קליטה" של סכום לא גבוה, שבו הנקלט משתתף כספית בהוצאות קליטתו.

אין מאפשרים מצב של תושבות של אחד מבני הזוג ליותר משלש שנים.

הקיבוץ עובד עם מח' הקליטה בתנועה בנושא אבחוני קליטה.

יש קליטה טובה מבית ראשון במולדת.

יש קושי להכיר את הנקלטים עובדי  החוץ. לכן,  משתדלים לקרבם דרך תכניות שונות ושילובם בוועדות.

ביגור פועלת ועדת קליטה חזקה, שניתן לסמוך עליה, והיא זו אשר ממליצה על הנקלטים לקבלתם למועמדות וחברות לאחר שנתיים של היקלטות.

 

עמיקם אוסם, רכז האגף לצמיחה דמוגרפית בתנועה, תיאר מצב  שבו בקיבוצים מסויימים יש תחושה שנקלטים חדשים יהוו נטל כלכלי, ולכן מטילים עליהם מס כניסה גבוה מאד.

קיבוצים רבים הזקוקים לקליטה נכוו קשות בעבר. עמיקם אינו בטוח שאמצעי המיון מבטיחים בהכרח קליטה  מוצלחת. יש להתמודד עם הבעיות בדרך אמפתית ומשותפת. אין חובה להעביר את הנקלט בנתיב יסורים.

הקיבוץ חייב לבנות את התהליך על אנשים שכבר נמצאים בו, כמו למשל תושבים ושוכרי דירות, שניתן לשלבם בוועדות המתאימות בקיבוץ בתקופת תושבות. עמיקם הזהיר, כי צמיחה דמוגרפית לא תיתכן רק ע"י קליטת בנים. חשוב, לדעתו, לשתף את הבנים בתהליך הקליטה, תוך התלבטות משותפת.

 

תמי ענבר מאגף הצמיחה הדמוגרפית מסרה מידע על  תהליך מיון המשפחות לקליטה ועל הכנת אתר אינטרנט, שבו יוצגו הנקלטים, כך שהקיבוצים יוכלו ליצור עמם קשר.

לזוגות רבים נושא החינוך חשוב מאוד ומשמעותי, וכך גם הבטחון והבטיחות שבחיי הקיבוץ. יש רצון להשתייך לקהילה והחברה, במקום הניכור העירוני.

בקשר לבנים, יש דגמי קליטה שונים. יותר ויותר קיבוצים מבקשים לעשות ראיונות ואבחוני קליטה גם לבנים, והאגף שוקד על הכנת שאלונים אלה.

ענבר דיווחה גם על מספר משפחות, שעוברות מקיבוצים מתחדשים לקיבוצים שיתופיים.

בסה"כ  בשנת 2005 היו כ-300 פניות, שהגיעו אצלה לשלב  ראיונות.

 

סעדיה מלאכי, רכז הקליטה בקיבוץ הזורע, דיווח על קליטת 21 משפחות – 5 מהן בקליטה יזומה ע"י הקיבוץ, 5 משפחות של בני קיבוץ.

 

עוד צויין בכנס:

·         יזהר רשף מכפר מסריק: הימצאותה של אוכלוסיה צעירה בקיבוץ מושכת צעירים נוספים.

·         ספי בארי פונה לתנועה לסייע לקיבוצים לפתח את תודעת חשיבות הקליטה.

·         ניצן ריבלין-פלדמן מיזרעאל ציינה כי חשוב מאד לרתום את גורמי המשק לתהליך הקליטה, וחשוב לחדש את הסמינרים לנקלטים בקיבוצים.

·         אמרי רון, רכז הזרם השיתופי, קבע כי חשוב לכלול את מה שעלה בכנס זה בתכנית קליטה מסודרת ויזומה.

·         מרבית הקיבוצים משקיעים הרבה בתכניות פנסיה לוותיקים, וחשוב לשכנעם כי יש הכרח גם בהשקעות בבנייה לנקלטים וקליטת אנשים צעירים.

·         דגי חבויניק, רכז המעגל השיתופי, ציין כי קיבוצים רבים רוצים לצמוח ואין זה קל, במיוחד כשאין להם זכאויות ומימון לבנייה. חשוב לטפח בקיבוצים את התודעה לגבי ההכרח שבקליטה, למרות הקשיים הכרוכים בה.