מורה הדרך - סיכום יום העיון לזכר יעקב גדיש ז"ל ב-25.1.06

הזרם והמעגל השיתופי

טלפון:  03-5301382
shituftk@takam.co.il

יעקב גדיש ז"ל, 1934-2005

25.1.2006

 

יום עיון לזכרו של יעקב גדיש, במלאת שנה לפטירתו, נערך ביד בן צבי ב-25.1.06, בשיתוף עם הזרם השיתופי. בין יבנה וירושלים: חברה וכלכלה בישראל - שיתופיות או הפרטה?

 

 

 

 

מושב ראשון - מבט יהודי

 

אולם הצריף הגדול של יב"צ בירושלים היה מלא עד אפס מקום במשתתפים, שבאו מכל רחבי הארץ, ובהם בני משפחה, ידידים, אנשי הזרם השיתופי, אנשי האוצר וחברי קבוצת יבנה.

 

ד"ר צבי צמרת, מנהל יד בן צבי בירושלים, פתח את המושב  הראשון.

בדבריו אמר כי  גדיש סימל את הקשר בין כיסופים לכספים, בין חזון לממון, והוא חסר גם היום, בדוגמה האישית שהציב.

 

דובי הלמן (יטבתה), בדברים לזכרו של גדיש, ציין כי גדיש חיבר בין יבנה לירושלים. ביבנה היה בין בוני התא הסוציאליסטי - שם נוצקה התבנית, וירושלים היתה הסדן. גדיש לא היה סוציאליסט אנוס, אלא הביא לירושלים, מעוז הכלכלה, את השקפתו הסוציאליסטית.

 

פרופ' אבי רביצקי בהרצאתו "בין צדק לחסד" הדגיש את ההבדלים בין מדינת צדק למדינת חסד והביא מניסיונו של גדיש דוגמאות וצורך להבטיח כי גם הצדק, שלכאורה הינו פורמלי, ייעשה בצורה אישית.

 

ד"ר גילי זיוון בהרצאתה "האם יש משמעות דתית למדינה יהודית - עפ"י גולדמן, לייבוביץ והרטמן" הראתה כיצד שלושת ההוגים הדתיים האלה שללו את המשמעות הדתית והמשיחית-מיטפיזית של המדינה, וצדדו בפרספקטיבה נורמטיבית, האומרת שמדינת ישראל צריכה לחתור ולאמץ נורמות יהודיות כבסיס להתנהלותה.

 

לאחר הקרנת סרט קצר ומרגש של רוחל'ה לנג מקבוצת יבנה על גדיש נפתח המושב השני, אותו הנחה פרופ' יעקב נאמן.

 

מושב שני - מבט עכשווי


פרופ' גבריאלה שלו בהרצאתה "סל הבריאות - חזון ומציאות" הציגה את חלקו של גדיש ותרומתו הייחודית לנושא. בהמשך לעצם ההישג שבחקיקת החוק יש להבטיח עדכונו, תוך התמודדות עם סוגיות אתיות קשות, שהוא מציב.

 

פרופ' ידידיה שטרן בהרצאתו "קפיטליזם של צווארון כחול" עמד על התופעה בה יש בכלכלה העדפת בעלי המניות ע"פ מרכיבים ציבוריים ואנושיים, וביקר אותה קשות. יש להעדיף מודלים הומניים יותר, כמו הגרמני או היפני ולפרוש מהמודל האמריקני, שמעמיד את בעלי המניות בראש סולם העדיפויות, ומפחית בחשיבותם של העובדים, המדינה ונכסים ציבוריים אחרים.

 

ח"כ חיים אורון (ג'ומס)  בהרצאתו "הרפורמה של הרפורמות" ביקר גם כן בחריפות את המודל האמריקני ותבע אימוץ מודלים כלכליים, הקיימים בצפון אירופה כמו שבדיה, הולנד וכו'. הבעייה של סל הבריאות כמשל, ושל הכלכלה, אינה מתימטית אלא ערכית.

 

אחרונת הדוברים הייתה רונית גדיש, בתו של יעקב ז"ל, שקראה דברים, שכתב יעקב  על

מקום ודרך.


מקום ודרך

 

מקום: נקודה

 

מסמל: יציבות קביעות - "המקום אשר אתה עומד עליו".

מקום יכול לקבל קדושה - "מקום קדוש".

מקום מסמל מנוחה - "איזה מקום מנוחתי".

מקום יכול לשמש כמטרה, לשאוף להגיע אליו - "אל המקום אשר אראך".

מקום הוא טריטוריה - ארץ.

ארץ יכולה להיות טובה - "על הארץ הטובה אשר נתן לך", אנו מברכים בברכת המזון.

ארץ יכולה גם לאכול את יושביה.

אנשי המקום יכולים להיות טובים וגם רעים.

 

אדם מחפש את מקומו ולאדם זכות למצוא את מקומו.

בסופו של דבר אדם מכבד את  מקומו ומקומו של אדם מוכיח עליו.

 

 

דרך - קו

 

דרך מסמלת תנועה - דרך ללכת בה.

דרך מחפשים.

דרך אפשר לאבד.

יש דרך ישרה לישרי לב ולתמימי דרך.

יש דרך שקר - דרך רשעים ולפעמים היא גם צלֵיחה.

יש דרך נשר - אומנם בשמים,

ויש דרך המלך - דרך האמצע המומלצת ע"י הרמב"ם.

מדרך אשר לסור - "סרו מהר מן הדרך . . . "

ובדרך אפשר לרגוז - ולכן האחים הצטוו "אל תרגזו בדרך".

 

ולדרך יש אורך.

להלך בדרך צריך זמן ולפעמים גם סבלנות.

דרך מלמדת לקח, ודרך צריך לבחור.

 

דרך מובילה למקום.

אדם צריך להחליט האם כל חייו הפעילים יהיה בדרך או הוא התעייף כבר ורוצה רק מקום.

יש מעט מקומות שהם גם דרך.

 

המקום שלנו לדעתי הוא אחד מהם.

אבל אין הדבר מובטח ומוחלט. הוא דורש שמירה, טיפוח ובחירה.

- יש הרוצים להופכו רק למקום, כלומר לצמצם את הקו לנקודה.

ובחירה היא מותר האדם בהיותו אדם.

ואם הוא חופשי עליו לבחור לו דרך וגם מקום.

ואם צריך לבחור בין מקום לדרך, נראה לי לפחות שהדרך היא הבחירה החשובה ביותר.

אני חושב שאנו בחרנו בדרך הישר והטוב, ומי שרוצה דרך אחרת נכבד את רצונו, אבל שיתכבד ויחפש אותה במקום אחר, כי הקיבוץ הוא מקומנו ודרכנו.

 

יעקב גדיש (1995).



עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי