סיכום מפגש בנושא:
אלטרנטיבות שיתופיות לשיוך דירות

הזרם והמעגל השיתופי

טלפון:  03-5301382
shituftk@takam.co.il

כ- 50 חברים מקיבוצים, מחצרים בדרום ועד מחניים בצפון, וביניהם גם מזכיר התנועה זאב (וולוולה) שור, אמיר גנז ומיכי דרורי מהמחלקה המשפטית, דב אביטל מאגף הכלכלה, השתתפו ביום שישי ה-12.8.05 במפגש פורום החשיבה השיתופית של אזור המרכז ויהודה, שהתקיים במעברות.

מה שאיחד את כולם הייתה אי-נחת גדולה מרעיון שיוך הדירות והניסיון למצוא לו חלופות.

דגי חבויניק, מרכז המעגל השיתופי בתנועה הקיבוצית, ציין כי באינטרנט היו מספר תגובות נגד עצם הצורך להציב חלופות לשיוך.

יש צורך כזה, והרצון של החברים להוריש משהו לבניהם אינו פסול, גם בקיבוץ השיתופי, ציין דגי.

 


גיורא מסד סיפר על על מהלך שיוך הנכסים היצרניים בכפר מסריק. מהלך מורכב זה ייכנס לתוקף בעוד שנתיים. משמעותו:

1.      יצירת זיקה מוחשית של החבר לנכסים כלכליים, המשרתים את הקיבוץ וחבריו.

2.      שיפור הביטחון הכלכלי האישי ע"י מתן זכות לחבר לקבל חלק מריווחי הפעילות העסקית ומתן זכות כלכלית מסוימת ומוגדרת הניתנת למימוש בעת עזיבת הקיבוץ או פטירת החבר, בדרך של קבלת חלקו היחסי מערכם הכלכלי של העסקים, בנוסף לדמי העזיבה – על בסיס הוותק של החבר.

בשנת 2003 התקבל אישור רשם האגודות לשינוי, וגם אישורי מטה ההסדר הקיבוצי והקבה"א.

יש לציין כי בשינוי עצמו עוגנו ההתנגדויות לשיוך דירות ולשכר דיפרנציאלי.

במקביל ישנה העברה מסודרת של כספים לקרנות פנסיה אישיות.


משה ברכמן ודונקלמן, מעגן מיכאל

משה ברכמן סיפר על רעיון חברת שיכון ותאגיד דיור במעגן מיכאל. הבעלות על הדירה נחוצה וחשובה, יש למצוא פתרון שיתופי לבעיה ולצורך הזה, תוך שימור הדירה עצמה בידי הקיבוץ. לכן הוצע במעגן מיכאל להקים חברת שיכון קואופרטיבית עם זכויות לפי וותק.

הרעיון עבר גלגולים אחדים, אך לא עבר באסיפה.

ברכמן פנה לתנועה הקיבוצית להמשיך לטפל בנושא זה.


וולוולה ציין את חשיבות המפגש. על התנועה לפתח מספר מודלים, בזהירות וביסודיות, ולהביאם לקיבוצים.


אלדד שלם

 

אלדד שלם מקיבוץ מעברות שיתף את הנוכחים ברעיון של מתווה לעקרונות קליטה ושיוך זכויות הדיור.

 גם  בקיבוץ השיתופי יש צורך בבניית נכס בר-הורשה, פתח שלם. יש להבטיח דרך סלולה לצמיחה דמוגרפית של אוכלוסיה איכותית, הבוחרת קיבוץ.

הרעיון: זכות דיור כחלופה לשיוך הדיור.  בעת עזיבה או פטירה יקבל החבר שווי הזכאות לדירה, ולא את הדירה עצמה.

כרעיון חדש אף הוצע לאפשר מסלול של רכישה מואצת של זכאות, תמורת תשלום.

חסרונות הרעיון:

        הנכס המשוייך פחות מוחשי לחבר.

        ייתכן שיהיה קושי למנף את הנכס לצורך משכנתא או מימון.

        שווי הנכס בשוק עלול להיות נמוך מזה של דירה משוייכת.

        ייתכנו גם מכשולים חוקתיים או מנהליים בדרך ליישום המודל.

יתרונות הרעיון:

        אין צורך בפרצלציה ומנגנון איזון, וזה מקל על קליטה, וקליטת בנים בפרט, ומוזיל מאד את ההשקעה הנדרשת.

        הרעיון משפר מאד את יכולת המיון והקבלה של חברים חדשים ואין בו גם הקושי של "היום הקובע".

        אפשר ליישם את הרעיון על בסיס האגודה הקיימת, הקיבוץ, ויש גם אפשרות לרכישת זכאות לדיור, גם של חברים שאינם שותפים בנכסים היצרניים.

        המיוחד פה: הרעיון מתאים לקיבוץ השיתופי ולקיבוץ המתחדש כאחד.

בדיון הכללי, בעקבות ההרצאות, הועלתה ע"י אמרי רון, רכז הזרם השיתופי, ההצעה (שהוצעה כבר בעבר)  של שימוש בקרן המילואים (פנסיה +חיסכון אישי לפי וותק) כמסלול החילופי המועדף לשיוך הדירות. אמרי טען, כי שיוך הנכסים נוסח כפר מסריק מכליל את הקיבוץ שלא לצורך ב"מתחדשים", עם כל המשמעויות הצפויות מצד הרשויות, וחושף אותו לבעיית "היום הקובע".

אשר להצעה להקמת אגודת שיכון – זוהי הצעת הפרטה, לא שיוך. לכן אין לה דבר עם הורשה.

ישראל רפפורט (גן שמואל) פנה אף הוא לתנועה להקים יחידת מו”פ קיבוצי, שתעסוק בשיוך דירות ונכסים בכלל, בקרן חיים (נוסח גבע, חצרים ומגן), בעבודה ופרנסה, בקליטה ובצמיחה דמוגרפית.

שאר הדוברים התייחסו לשאלת הקיבוצים, שאין להם יכולת להציע פתרונות חלופיים לשיוך הדיור, ורק שיוך הדיור מציע אפשרות לאותם קיבוציים לקבל הלוואות. בסיום קרא שוב אמרי רון לחידוש הערבות התנועתית כמנוף למימון השיכון.


חברים מקיבוץ יד מרדכי


משה ברכמן, אמיר גנז ומיכי דרורי, המחלקה המשפטית


דב אביטל, אגף הכלכלה


רואים שמסכם: אלי ברמן  



עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי