דו"ח דברת - פער בלתי נסבל בין החזון והמטרות המוצהרות, לבין המנגנונים הבאים ליישמו


שי אלט - דובר הזרם השיתופי, 10.10.04
נייד: 052-3864247
אימייל: altshay@yahoo.com
זה הדבר היחידי עליו הסכימו כל הדוברים בכנס לבחינת השפעות הדו"ח על החינוך ההתיישבותי, לאחר שבמהלך הכנס הוחלפו דעות שונות ומנוגדות.
ביום שלישי (5/10), התכנסו כ-80 אנשי ציבור ,חינוך ורוח מהמגזר הקיבוצי, בקיבוץ עין-השופט, כדי לדון בפעם השלישית בהשלכות דו"ח ועדת דברת על החינוך בארץ, ועל החינוך הקיבוצי (התיישבותי) בפרט.

בשונה מהפעמים הקודמות, בהם נעדרו אנשי מפתח מהתנועה מהדיונים ואף הסתכלו בעין ביקורתית על עצם קיום הכינוסים, הטריחו את עצמם הפעם לדיון - מזכיר התנועה (גברי ברגיל), ויו"ר הועדה לבדיקת ההשלכות על התנועה הקיבוצית (ד"ר דורון מור). מנהל מחלקת החינוך בתנועה שהוזמן אף הוא, לא הגיע. גם ח"כ חיים אורון (ג'ומס) וח"כ לשעבר ענת מאור הגיעו כדי להביע את דעתם.

את הכנס הנחה הנרי אלקסלאסי - אגף המשימות, שדיבר על אי הנוחות שלו מהמהירות שבה אימצה התנועה את הדו"ח, וכן את "החשיבות הרבה בכינוסים הללו, אותם מארגן אביטל גבע ("קבוצת החממה"), שהם בבחינת השומר שלא נרדם בשמירה על מערכת החינוך ההתיישבותית." פתח כמו בפעמים הקודמות, ד"ר אורי זילברשייד (מכללת עמק-יזרעאל ומראשי ארגון "חברה עכשיו"), שסקר את ההשלכות המשוערות של הדו"ח על החברה- בעיקר השלכות שליליות של פירוק מדינת הרווחה והשארתה לשליטת המשפחות החזקות. הוא אף הרחיק בקביעה שיש לדו"ח זה פוטנציאל עולמי, כאשר מדינות מערביות אחרות, יחקו את הפתרונות "הרעים" של התנערות המדינה מאזרחיה.

אחריו עלה לדבר גברי ברגיל, שפתח בדברים, שהם לדעתו בעלי חשיבות עליונה: הדו"ח הוא כתב אישום חריף נגד הגוף המבצע במדינה- בתארו כשלון מוחלט של מע' החינוך הממלכתית, וכן שיש בו דיון על התכנים, אותם צריך התלמיד לרכוש - דבר התואם את השקפת העולם הקיבוצית. מצד שני ברגיל מוטרד: מהפרקים "החסרים", כשהדו"ח לא עונה על כל הבעיות העומדות על הפרק, ומזה שביצוע הדו"ח יהיה פוליטי. מכאן חששו שראשית לכל יבצעו את הדברים "הרעים" (פיטורי מורים, 5 ימי לימוד וכו'), ואילו את האיזונים לכך "ישכחו" ליישם. ברגיל מוטרד גם מכך שמכל מהפכה המתבצעת בארץ, בסופו של דבר יוצאת ההתיישבות נפגעת. למרות כל הדברים המדאיגים בדו"ח (לדבריו), מציע ברגיל להסתכל על רמת הביצוע ולא על רמת ההצהרות, כי זה מה שיקבע בסופו של דבר. דבריו של ד"ר דורון מור, שדיבר לאחריו, לווו בקריאות ביניים ובאי נחת כללית בקרב קהל המאזינים. ד"ר מור שבעברו שימש כמנהל מחוז צפון במשרד החינוך, נשכר ע"י התנועה לעמוד בראש הצוות לבחינת ההשלכות על התנועה הקיבוצית. הוא הגדיר את עבודת הצוות שהוא עומד בראשו- "כאיסוף כל המסקנות וההמלצות, ע"מ שהצוות הפוליטי יהיה מצויד בכלים להתמודד, ומתוך הנחה שיש דברים שכדאי לקבל, יש דברים שיש לדחות ויש דברים הראויים לשינוי." ד"ר מור דיבר על החשיבות שהתנועה תדבר בקול אחד ברור, אך בדבריו היו הנחות שממש לא היו מקובלת על הקהל, כגון: ההנחה שיותר סמכות למנהל ופחות למורה, הכוללת פיטורי מורים המוניים, היא טובה לחינוך, וכן נכונה המחשבה שיכולים להיות מורים טובים גם על כיתות גדולות, כשהוא אף קובע "שמי שרוצה להנציח את כמות המורים הנוכחית, מנציח את רמת ההוראה הנמוכה."

על כך הגיבה מיד אסתר לבנון (קיבוץ גזית, דוקטורנטית ומרצה בתחומי ספרות וקולנוע באוני' ת"א ובסמינר הקיבוצים ו"אורנים" ופעילה חברתית - חינוכית וותיקה) "שזוהי דעה המייצגת את מסע ההסתה של נערי משרד האוצר, הרואים בכול סוג של התארגנות עובדים (דוגמת הסתדרות המורים), כאבי הטומאה. במקום למצוא דרכים לשפר את מערכת החינוך החולה, באים ותולים את האשם במורים העובדים בתנאים בלתי סבירים להקניית חינוך!" גם יואל מרשק ייצא חוצץ נגד המגמה שהוביל ד"ר מור. "יש רמת מתאר ברורה בין יכולת ההורים לממן חינוך טוב יותר לרמת הישגי התלמידים. ואם עכשיו רוצים שמשכורות המורים תהיינה מושפעות מרמת הישגי התלמיד, מי בכלל ירצה ללמד תלמידים חלשים (ועניים)?" הוא קרא לאנשי הביצוע להיות פרגמאטיים ובעלי עין ביקורתית יותר כלפי הדברים הגרועים בדוח. את הרוחות צינן מעט ח"כ חיים אורון (ג'ומס), שפתח את דבריו בכך שלדעתו "אין הרבה סיכוי שהדוח יתבצע בסופו של דבר, כי הוא כלל אינו תואם את משנתו של שר האוצר ביבי נתניהו- בדברו על הצורך בצמצום הפערים החברתיים וחיזוק החינוך הציבורי". ג'ומס הציע לכל הנוכחים להמתין לדיונים על תקציב המדינה, לקראת נובמבר, ובו יופיעו הפרטים החשובים באמת: רמות וכמות התקציבים שיופנו ליישום הדו"ח. "זה הדבר הקובע והחשוב ורק לאחריו יש לקבוע את הדעה הסופית על הדו"ח". גם ח"כ לשעבר ענת מאור, התמקדה יותר בצד הפוליטי של הדוח. היא תקפה את ממשלת ישראל המפקירה את החינוך בכך שהיא מקצצת בהוצאות על החינוך ובשחיקה במעמד המורים, שביחד עם הגדלת הפערים החברתיים והעדר כבוד לערך האדם – מביא לכישלון מוחלט של מערכת החינוך. "לא אנחנו נכשלנו בחינוך- מדינת ישראל נכשלה, בדרכה הכוחנית והדורסנית ובדרך שהיא מתנערת ממדינת הרווחה."

פרק נרחב בכינוס הוקדש לחינוך הלא פורמאלי, ובעיקר הייתה התמקדות בתנועות הנוער: רוב הדוברים בכינוס התייחסו לעובדה המדאיגה, שהדו"ח אינו מתייחס כלל לתנועות הנוער. לכן גם הוזמנו לשאת דברים מזכ"ליי תנועות הנוער.

יניב שגיא (השומר הצעיר) בחר להצביע על 4 דברים חיובים בדוח:
1) האחריות הלאומית על התלמיד (חינוך ציבורי), תחל כבר מגיל שלוש.
2) מימון פרוגרסיבי לתלמיד- מגמה מעודדת.
3) יום חינוך ארוך הכולל הזנה.
4) צמצום הפערים בין המגזר היהודי לערבי.

אך ברוח הכותרת, הצביע שגיא על הפער הבלתי נסבל בין החזון והמטרות, לבין המנגנונים שיופקדו על היישום. על כן יש להיאבק על תרגום החזון, בעיקר ע"י מערך פעולה הרואה את החינוך הבלתי פורמאלי כמרכזי. "מדברים בשבח תנועות הנוער, בלי אפס קצה של מתן כלים ותקציבים. במקום לסייע, משרד החינוך עד כה בעיקר מפריע!" גם פסח האוספטר (הנוער העובד והלומד), ציין את הבעייתיות שבדו"ח, שבעיקרו שיטה המונחית מערכים של תרבות הפרטה ודיפרנציאליות- "נייר הלקמוס של מדינת הרווחה הוא המיסוי הפרוגרסיבי וההקצבה האוניברסאלית. הדו"ח ייצור מצב בו למנהל יהיה כוח אבסולוטי והאפשרות להשפיע על הנוער וליצור תרבות אחרת, תהיה מוגבלת!"

סיכום הכינוס כלל שתי החלטות: הערכות לקראת ובעקבות הכנס שיערך ב- 29/10 של גופי העבודה של הצוותים לבדיקת ההשלכות על התנועה הקיבוצית (הגוף בראשותו של ד"ר מור). וכן שהכינוס הבא יערך במגדל העמק, כאזכור ליום ה- 30 לפטירתו של שאול עמור, ובהזדהות עמוקה וחמה של חברי החממה עם אנשי "קבוצות הבחירה" הפועלים בעיר.

עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי