המלצות ועדת דברת - אמנות כפל הלשון


שי אלט - דובר הזרם השיתופי, 1.8.04
נייד: 052-3864247
אימייל: altshay@yahoo.com
התכנסות אנשי חינוך, ללימוד וירדה לסף דעתה של ועדת דברת, העלתה את המסקנה שאין תוכה כברה.
ביום חמישי האחרון (29/7), התכנסו כשלושים איש ואישה ב"חממת עין שמר", להתמודדות עם מסקנות ו' דברת. הכינוס נערך, בהמשך לכנס השנתי של הזרם השיתופי, בו הוקם פורום חשיבה שיתופית וחינוך לערכי הקיבוץ. את הכנס יזם וארגן אביטל גבע, בשיתוף עם חברי הצוות הפעיל של הזר"ש- ניצן ריבלין-פלדמן ואלי ברמן.

· גבע היה זה שגם פתח את הכינוס, בתמיהה על כך שהתנועה הקיבוצית אינה יוצרת כל דיון ציבורי בנושא הנדון וכל מה שנעשה או נאמר, הוא בחדרי חדרים ורחוק מהציבור.
את הדאגה העולה מהדוח, היטיבו לתאר ד"ר דני גוטוויין (אוניברסיטת חיפה), ואיש החינוך ניר רסיסי (קיבוץ מגל), אשר דיברו על תרגיל הטעייה: מצד אחד, טוען הדוח לשוויון וצמצום הפערים, אך הפרקטיקה שלו דווקא מגדילה את הפערים וחוסר השוויוניות. הדוברים הצביעו על המהלכים שיגרמו להעמקת הפערים.

ראשית, בכך שהועדה טוענת ליישום הרפורמה במסגרת התקציב הקיים, כאשר ברור שאי אפשר לשפר את החינוך ללא תוספת משאבים מהמדינה, אלא אם מניחים שתוספת המשאבים תבוא מכיסם של ההורים. החינוך המצוין לבני העשירים קיים כבר היום, ממילא, ומה שנדרש הוא השקעה ציבורית להקטנת הפערים. שנית, הדוח ממליץ על פיטורים המונים של מורים (בין 15-20 אלף). פרוש הדבר הוא, שכל מורה יצטרך ללמד יותר שעות, והכיתות תהיינה יותר גדולות. יתרה מזאת- התגמול למורה ולמנהל, יהי ע"פ בסיס הציונים של התלמידים ומכאן שיתקבלו בתי ספר בעלי רמות הישגים גבוהות (בהן יחשקו הורים עשירים), מול בתי"ס שבגלל היעדר האמצעים, ידחקו ברמת הלימודים ויאוכלסו בתלמידים חסרי הברירה.

הדוברים גם הצביעו על ההשפעות החברתיות החמורות שיצוצו עקב המעבר לחמישה ימי לימוד: הגדלת מספר שעות ההוראה היומית של כל מורה, זהו צעד לא ריאלי ובעיקר לא אנושי ויביא לפגיעה חמורה באיכות ההוראה, אותה טוענים שרוצים לשפר (אמנות כפל הלשון...). יום שישי יהפוך ליום בעיתי להורים העובדים- חלק בולט מחסרי האמצעים בארץ, הם אלה העובדים ביום שישי, ולהם לא תהיה יכולת כלכלית לשלוח את ילדיהם למסגרות חינוכיות אחרות ופרטיות.
יוצא מכך שכרונולוגית, הירידה ברמת ההישגים חופפת לתהליך של הגדלת הפערים החברתיים ואי השוויון: כשהחינוך הופך לסחורה, ידם של פחות ופחות הורים משגת לקנות אותו לילדיהם, ברמתו הגבוהה. לכן גם המצב האבסורדי הקיים בישראל של שנת 2004, בו ההשקעה בחינוך היא מהגבוהות בעולם המערבי (מקום 3), אך הישגי התלמידים במבחני ההשוואה הבינלאומיים הוא מהנמוכים בעולם המערבי (מקום 41!).

· אלכס הילברון, מנהל ארגוני של תכנית נעל"ה, גרס דווקא שיש להסתכל על החינוך במדדים של עלות מול תועלת, תוך ידיעה שהחינוך הוא "עסק" יקר ולמדינת ישראל אין כסף. הילברון, הסב את תשומת לב הנוכחים, לשגיאתה של התנועה הקיבוצית שלא השכילה לשמור על החינוך והעבירה את בתי הספר לאחריות המועצות האזוריות, ובכך היא אבדה את הזכות וההצדקה לקיום מינהל לחינוך התיישבותי, על כל ההטבות הנובעות מכך. ואומנם חלק מהמלצות ו' דברת (אם כי במעומעם), מצביעות על ביטול המינהל לחינוך התיישבותי.

· ד"ר אורי זילברשייד (מכללת עמק-יזרעאל ומראשי ארגון "חברה עכשיו"), היה יותר קונקרטי, וקרא לצאת לדרך שתוביל להכנת דוח נגדי לו' דברת, שעיקרו יהיה חזרה לקונספציה של מדינת רווחה בנוסח מערב אירופאי (בדומה למדינות סקנדינביה), תוך הנהגת חינוך חינם מהגיל הרך עד האוניברסיטה,והבנה שזהו מאבק לא רק על החינוך, אלא על כל המשתמע מהמושג "רווחה" (בריאות, בטחון סוציאלי, פנסיה וכדומה).

במפגש נכחו גם אנשים שלא מזוהים דווקא עם תחום החינוך, אך גורל החברה ומיקום הקיבוץ בה חשובים להם. כהנרי אלקסלסי (קיבוץ בית-זרע,אגף המתנדבים) שחזר על הצעתו למזכיר התנועה להקים ועדה שתלמד את הנושא, תלווה אותו ובעיקר, תגיב עליו. הוא אף הוסיף שאם התנועה לא תקום ותגיב, קיים חשש אמיתי שבתי הספר הקיבוציים יעמדו בפני סגירה.

חלק דוברים ציינו שבהמלצות ו' דברת קיימים אלמנטים שיכולים לענות על אינטרסים קצרי טווח של מערכת החינוך הקיבוצית, כגון פתיחת אזורי הרישום, שתאפשר התנקזות תלמידים טובים (ועשירים) לבתי הספר הקיבוצים, אך בטווח הארוך, ובאופן כללי, יביא המהלך להחלשת החינוך הציבורי בארץ. כאן קרא המתמודד למזכירות התנועה, זאב (וולוולה) שור (קיבוץ עין-גב)- לקיים דיונים פתוחים בתוך התנועה ולחדד את המסרים- "אחריות הבית הקיבוצי והרשויות המוניציפאליות להקצות משאבים לנושא החינוך, בעיקר כיום, בעידן ההפרטות. עלינו להבהיר לעצמנו היכן אנו עומדים וליצור חיבור עם הפריפריה ועם תנועות חברתיות השותפות למאבק."

· את הכנס סיים ד"ר אודי מנור (מדרשת אורנים, קיבוץ תמוז)- שהציג את השאלה התודעתיות המתבקשת- האם התנועה הקיבוצית "דואגת" רק לתנועה הקיבוצית או שהיא מנסה להילחם על חיזוק החברה הישראלית? " דוח ו' דברת במהותו הינו חלק מתכנית פירוק מדינת הרווחה הישראלית והפיכתה למדינה שבה התפיסה היא "אדם לאדם זאב". יש לצאת למאבק תחת זהות שיתופית ברורה".

בסיכומו של המפגש, הוחלט על מפגש חוזר בעוד כשבועיים, בו כבר יובאו הצעות לתכנית פעולה חלופית להמלצות ועדת דברת.