מה לקדש ומה לחדש? על הכנס השנתי של הזרם השיתופי
הזרם השיתופי:
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@inter.net.il
מאמרים אחרונים ופעילויות קרובות:
כ- 200 איש, בהם כ- 80 שלא מקיבוצי הזרם השיתופי, השתתפו ב2/4/03- בכנס השנתי הרביעי של הזרם השיתופי באפעל. מעורבותם הגדולה של הקיבוצים שאינם בזרם מצביעה אולי על מגמה של הרחבת השפעתו של הזרם לתוך המעגל השיתופי, גוף המונה כ- 100 קיבוצים הנוהגים באורח חיים שיתופי.
בסיכום הכנס אושרו תקציב הזרם השיתופי ותכנית הפעולה, המבקשת להרחיב את תחומי הפעולה, למרות מגבלות התקציב הקשות. התכנית כוללת הפעלה סדירה של מוסדות הזרם, פעילות של צוותים מקצועיים בנושאי סיווג הקיבוץ/שיוך דירות וקרקעות/מיסוי וכו', חידוש צוותי החשיבה וטיפול בנושאים - כגון חינוך קיבוצי/בטחון הפרט/עבודה ופרנסה/משק וקהילה/
ניהול משתף/קליטת צעירים וכו', כנסים ארציים ואזוריים בשיתוף המעגל השיתופי בתנועה הקיבוצית, קשר עם ובין קיבוצי הזרם, היענות להזמנות קיבוצים מתלבטים (בשיחות קיבוץ, קשר עם נציגי מיעוטים שיתופיים, מפגשים בקיבוצי השינוי וסיוע לגיבוי משפטי למיעוטים בקיבוצי שינוי).
כמו"כ מתכנן הזרם יום סדנאות נודדות בקיבוצים וקורסים מתקדמים כמו קורס למנהלי קהילה באוריינטציה שיתופית (כעת מתקיים הקורס השני בהשתתפות למעלה מ20- איש).
חשוב לציין כי כל הפעילות נעשית בשילוב ובשיתוף פעולה עם המעגל השיתופי בריכוזו של דגי חבויניק (זיקים). כן ראוי לציין את תאגיד הייעוץ החדש של הזרם השיתופי "מעוף לקיבוץ"
שמקיים ייעוץ בנושאי כלכלה, משק וחברה בכיוון שיתופי בלמעלה מ30- קיבוצים.
מה שטרם קיבל מענה, עקב מגבלות תקציב, הוא נושא ההסברה והדוברות של הזרם השיתופי.
לקום מחר בבקר עם שיר חדש בלב
· ניצן פלדמן (יזרעאל) פתחה את הכנס, שהתקיים בבית ברנד באפעל, בהזמינה זוג נגנים -משפחת גברילוב מיזרעאל (שמאז קליטתם בקיבוץ מרכזים את המרכז למוסיקה ביזרעאל).
קטעי הנגינה, שבוצעו בפסנתר וקלרניט, זכו לתשואות ממושכות.

· אמרי רון רכז הזרם השיתופי דיווח על פעילות הזרם השיתופי וציין את קבוצות הצעירים, המונות מאות רבות של צעירים בכל רחבי הארץ, הצצות ופורחות בקהילות שיתופיות חדשניות. כן סקר אמרי את הפעילות העניפה של הזרם בשיתוף המעגל השיתופי - ברמה הארצית והאזורית, את קורס מנהלי הקהילה השני שמפעיל הזרם בסיוע הסוכנות היהודית ואת תאגיד הייעוץ החדש "מעוף לקיבוץ", הנותן תשובה מקצועית באוריינטציה שיתופית מול סוללת היועצים ה"דיפרנציאליים".
מה נותן אנרגיה להמשיך?
אלפי הצעירים המאמינים וחיים בשיתוף נותנים לנו הרבה כח. כמו כן הקיבוצים השיתופיים מוכיחים שאפשר להתמודד עם הבעיות תוך שמירת הליבה הערכית. אני בטוח שקיבוצי רשת הביטחון יראו, וחלקם כבר רואים, שזו רשת ללא ביטחון. איננו שמחים לאידם, אך מצבם מחייב מחשבה נוספת.
בקרוב, בעקבות וועדת הסיווג, יידרשו כל הקיבוצים בארץ להזדהות רעיונית ונראה שהדבר עשוי לעצור את הסחף הדיפרנציאלי – אשר אולי משפר בשלב ראשון את רווחת החיים של הפרט, אך מבטל את ערכי הקיבוץ ואף אינו מעניק ביטחון.
בשנתיים הקרובות יוכרע האם יישארו 30, 50 או 130 קיבוצים שיתופיים – סיים אמרי.
גברי ברגיל מזכיר התנועה הקיבוצית
בירך את באי הכנס. בדבריו ביקש לחזק את הקשר שבין הזרם לתנועה. בחלופה שהוצעה לתקנה 7א' רואה גברי סימן לחיזוק הקשר. על הזרם לא להסתפק בפעילות בתחומו ובמעגל השיתופי, אלא לחזק מעגלים שיתופיים גם בקיבוצים שהופרטו.
מדינת חצרים מול מדינת ישראל
· אפריים ריינר, יו"ר בנק הפועלים לשעבר, וחבר הקיבוצים גן שמואל ומשמר העמק ,גם בעבר, העלה על נס את התנועה הקיבוצית ותנועת העבודה, שדרשו בעלות על אמצעי הייצור – וברגע שחדלו מכך החלה המפולת. "כאשר שמשתי כיועץ בקיבוצים, עמדתי על כך שהיועץ לא יהיה חבר במוסדות הקיבוץ ולא תוענק לו זכות חתימה. הקיבוץ הקדים בהרבה את המבקשים היום צדק חלוקתי", ציין ריינר. "אם הזרם השיתופי מבקש מעמד בציבור הישראלי, ראוי שיציג את "מדינת חצרים" מול מדינת ישראל ויראה כיצד מביאים פתרון למצוקה כלכלית ע"י השקעות יצרניות נכונות. מדוע מדינת ישראל אינה הולכת בעקבות מדינת חצרים (או גן שמואל, שדה אליהו ודומיהן)?"

· אסנת אלנתן (תמוז) המנחה הבאה הציגה את משתתפי הפאנל שעסק במעגל הקבוצות – בין הקיבוץ לחברה הישראלית. דן רביב (תמוז) הנחה את רב השיח בו השתתפו גיל יסעור (מגוון) אדם הישראלי (נערן) וטל מירב (קבוצת הבחירה במגדל העמק).
המשתתפים תיארו בצורה מפורטת ניסיונות שיתופיים חדשניים בהם מעורבים מאות צעירים, נסיונות המעידים על כך שאש הקיבוץ השיתופי בוערת וחמה.
בא נדבר
לאחר מכן נחלקו באי הכנס לשבע קבוצות דיון, אשר עסקו בנושאים חמים ומנחיהן דיווחו אח"כ למליאה:

· משימות בחברה הישראלית בהנחיית יואל מרשק , מח' המשימות בתנועה הקיבוצית (תק"צ)
דובר שם על הצורך להתחבר לשכבות החלשות (כיכר הלחם וכו') ועל הצורך הדחוף להגיע להפסקת אש – נושא הקשור ישירות לנושא הכלכלי. כמו"כ קרא יואל לזר"ש להשפיע על התנועה מבפנים ולעבור לליאונרדו.

· סיווג הקיבוץ בהנחיית דובי הלמן (יטבתה) ויעקב גדיש (יבנה). גדיש דיווח על ההסכמות שהושגו בועדה, של שני סוגי קיבוץ – שיתופי ומתחדש, וכן על הרעיון של חוזה חכירה נוסף על 2.5 דונם לנחלה שיוגדר כ"שטח מגורים".

· זכויותיו של המיעוט בקיבוץ בהנחיית בן קיני (גבת). אור ניר (חברת קיבוץ גלאון ויו"ר "מענה") דיווחה על המיעוט המקופח בקיבוצי השינוי, על החורים ברשת הביטחון ועל הצורך לעלות מדרגה בעמותות "חמד" ו"מענה" הפועלות בתחום זה, במצב בו יש בקיבוצים חברים חולים בלתי מטופלים וחברים רעבים ומופחדים. הוצע בחוג להקים מנגנון חזק וועד עובדים שידאג לעובדים בקיבוץ, קרן מימון לחברים במיעוט המקופח, גוף שידאג למובטלים וחקיקה שתבטיח פנסיה לחברי הקיבוץ.

· קליטת צעירים בקיבוץ בהנחיית עוזי לוונבך ועינת נעמן (מח' הצעירים בתק"צ). עינת דיווחה על הנסיונות לקלוט צעירים, בני משק ומבחוץ, ועל בניית מודל גישור בין צרכי הצעירים והקיבוץ. רק קיבוץ שמשדר שביעות רצון ואופטימיות יצליח לקלוט צעירים, קבעה עינת.
· ערכים תקפים וחולפים בהנחיית אבישי גרוסמן (עין שמר). אבישי קבע כי יש להיאבק על האמת הפנימית שלנו נוכח פגיעה קשה בערכי הקיבוץ, בסולידריות ובשוויון ערך האדם. עלינו למצוא את הדרך בין מתן אוטונומיה לפרט, לבין אחריותו לחברה.

· כלכלת עבודה בהנחיית יובל אור (רעים) ודגי חבויניק (זיקים). יובל אור הציג בחוג זה מצגת שעסקה בתקציב קהילה הבנוי ממשכורותיהם של החברים. הוא הציג מודלים שיתופיים של הגברת המוטיבציה לעבודה - דוגמת בונוס שיתופי הקיים בעלומים, בארי ויראון. כמו"כ דרש לפרגן לבעלי התפקידים, מה שאינו מקובל כ"כ במקומותינו.
· החינוך השיתופי בהנחיית ניצן פלדמן (יזרעאל) ודורון נדיב (משמר העמק). ניצן דווחה על ההתמודדות הקשה על החינוך השיתופי בעידן הפוסטמודרני של התמוססות ערכי השיתוף והסולידריות בעקבות "זיהום תודעתי" הנגרם ע"י התיקשורת והסביבה.
המים הסוערים בזרם
לאחר הפסקת הצהרים נערך דיון בתכנית העבודה של הזרם השיתופי – תכנית שנבנתה בסיוע פרופ' אילן משולם, שהנחה במשך מספר חודשים סדנה של פעילי הזרם לגיבוש תכנית הפעולה של הזרם.
הזרם אינו תנועה, קבע אמרי, ואינו יכול לעסוק בשאלות שונות שבהן עוסקת התנועה גם אם הן חשובות, כמו קליטת הצעירים. חסרים לנו בתקציב למעלה מ- 400,000 ₪ והחלטנו השנה לא לחרוג מהתקציב שקבענו לנו. אנו רוצים לגייס פעילים לדוברות ולהסברה, אך בלי תקציב לא נוכל לגייסם. יתכן שהמימון יבוא מקיבוצינו.
ראשון הדוברים בדיון היה בן קיני (גבת) מי שדחף לבג"צ כנגד תקנה 7א'. הוא יצא בהתקפה חריפה במיוחד כנגד מזכירי התק"צ וכנגד עריצות המשנים הדיפרנציאליים, בתארו משטר אימים של הפחדה וטרור בקיבוצי השינוי. גם הזר"ש ומנהיגיו זכו לקיתונות של ביקורת על כך שזנחו כביכול את המיעוט בגבת במאבק נגד השינוי.

מזכירי התנועה הקיבוצית, קבע קיני בצטטו את אריך פרום, מביאים להדוניזם רדיקלי במקום למימוש עצמי. פעילותם אינה חוקית ואינה מוסרית.

· דוד עתיד (מעגן מיכאל) יצא כנגד דבריו של בן וקבע כי החזון צומח מהמבוכה ומהמשבר. המשבר מצמיח חלום פרטי וחזון כללי. החזון מוביל את דוד להצטרף לשובתי כיכר הלחם. עלינו להתחבר דווקא מעבר לניגודים, ובזה החזון נבחן – להתחבר דווקא לדיפרנציאליים.

· אשר ידלין (חצרים) ציין כי אף קיבוץ בודד לא ישרוד במאבק. הוא יצא גם נגד השמות שהושמעו ע"י ועדת הסיווג. דווקא אנו, השיתופיים, ראויים לסיווג הקיבוץ המתחדש. בלי כספים קשה להשיג כיסופים קבע ידלין והציע לזר"ש לפנות לאגף לקואופרציה במשרד העבודה או לסוכנות, להשלמת החסר בתקציב השנתי. דרך נוספת: להטיל על הקיבוצים המעונינים, מס נפרד לזר"ש. על הזרם לפעול לצירוף 3 קיבוצים גדולים למסגרתו (כמו מעגן מיכאל או בארי).

· גיורא נגרי (עין חרוד מאוחד) הציע (מה שכבר קיים בפועל בזר"ש בדמותו של שמואל גבעוני מלהבות חביבה, ה"אומבודסמן") להקים מערכת שתהיה כתובת לסיוע למיעוטים ואף לגייס מתנדבים לפעולה זאת.

· יהודה טל (רמת יוחנן) הציע להשמיע את קולו של הזרם במאבק החברתי-כלכלי הנטוש במדינה.

לא כגנבים בלילה
בסיכום הדיון ציין אמרי רון רכז הזרם השיתופי, כי יש יחסי גומלין הדוקים עם קיבוצי המעגל השיתופי אך יש בעיה לצרפם לזרם. כנגד דבריו של בן קיני, הזר"ש סייע רבות במאבק נגד תקנה 7א'. לא נבצע התגנבות יחידים לקיבוצים, אך נבוא תמיד אם נוזמן ע"י קבוצות של חברים. כנגד הקולות בדיון שהציעו לפרוש מהתנועה הקיבוצית אמר אמרי כי בביקורים בקיבוצים של הזרם לקראת הכנס (נערכו ביקורים כמעט בכל 27 הקיבוצים) נשמעה הקריאה לא לפרוש, גם אם יש אי הסכמות חזקות.
בקשר למיקום משרד הזרם באפעל: מה שמשנה הוא העובדה שאין לנו מספיק נציגות במוסדות התנועה, לא מיקום המשרד.
בהצבעה, ללא מתנגדים, אושרה תכנית העבודה השנתית של הזר"ש.
עזה רונן (עין חרוד מאוחד) הודתה במילים נרגשות למארגני הכנס ואיחלה לפעילים להמשיך ולפעול, נוכח הקשיים. "ההסטוריה תגיד לכם תודה" – קבעה רונן.
משתתפי הכנס ציינוהו כהצלחה גדולה והציפייה היא שהדיונים וההחלטות יתורגמו למעשים ולעובדות בשטח!!!